הוא אח במחלקת ראשוניות ומרפאת פצע, לאומית שירותי בריאות, מחוז ירושלים, בעל ותק של 4 שנים – הכירו את אלעד אריה קורן:
מדוע בחרת במקצוע אח?
מילדות אהבתי לטפל באנשים, לגעת בלב שלהם ולעזור. תמיד הייתי הילד עם הפלסטרים והאקמול בתיק והרגשתי שתפקידי בחברה הוא לעזור. היכולת שלי לתת מעצמי לאנשים היא תכונה שתמיד רציתי להבליט.
מה אתה הכי אוהב במקצוע?
המגע היומיומי עם אנשים חדשים, סיפורי חיים מרתקים והחיוך שמופיע על הפנים כשהם יודעים שעזרת, שעליך הם יכולים לסמוך.
האם אתה נתקל בקשיים במהלך העבודה?
יש ימים שבהם לא מצליחים. המטופלים לא מעוניינים לעזור לעצמם או שפרוצדורה מסוימת לא מצליחה למרות המאמץ שהשקעתי.
איזה תכונות לדעתך נדרשות למקצוע האחים/יות?
סבלנות, רצון לעזור, יכולת ליצור קשר עין וממנו ישירות אל הלב, ראש על הכתפיים ויכולת למצוא את הקושי ולעשות את מירב המאמצים על מנת להתגבר עליו.
רוצים להישאר מעודכנים?
אילו טיפים היית נותן לאחים/יות צעירים/ות או מתחילים/ות או למי שרוצה ללמוד את המקצוע?
תקשיבו בשיעורים, הידע התיאורטי מופיע בכל יום בעבודה שלנו, לא לזלזל בו רק כי הוא מופיע בספרים. מצד שני, אין סיבה להימנע מללמוד אומדן גופני ופעולות שאינכם יודעים מתי תתקלו בהם במהלך העבודה, תופתעו לגלות כמה המיומנויות ה"נדירות" יכולות להציל חיים.
למי מתאים המקצוע?
לאנשים בוגרים, רגישים וחייכנים, כאלה שרואים תמונה מלאה ולא מפחדים מקשיים.
ספר לנו על מקרה שריגש אותך במיוחד במהלך העבודה.
יש לי מטופל בן למעלה מ- 80. אנחנו מכירים אותו שנים, את ילדיו ונכדיו. אותו איש סובל ממחלה עורקית קשה ומדי פעם כשהוא מגיע לביה"ח עקב בעיה אקוטית, הרופא הראשון שרואה אותו מציע כריתה. לפני שנתיים הרופא איתו אני עובד, יחד איתי, עם בני המשפחה וכמובן המטופל עצמו, החלטנו שלמרות הסיכון, אנחנו ננסה לשפר את מצבו הבריאותי ואת איכות חייו של המטופל על ידי צנתור. חודשיים אחרי הצנתור, המטופל מסוגל ללכת ללא כאבים. כיום אין לו פצעים והוא נראה צעיר בעשר שנים. התחושה המרוממת הגיעה בעיקר מזה שהצלחנו ליצור תמונה מלאה, גם עבורנו וגם עבור המטופל ומשפחתו. דאגנו לו לטיפול בבית כשהיה צריך תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ושיפור הטיפול התרופתי והתזונה לאורך השנים.
