ביום חמישי האחרון בבית כנסת ברעננה, נפרץ קו אדום נוסף: בריונים אלימים תקפו באלימות הקרנה של טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף. המתקפה היתה מאורגנת, הזמנות אליה רצו בקבוצות כאלה ואחרות, המשטרה ידעה – ואפשרה לפוגרום הזה לקרות.
הימים ימים אפלים. בעזה, מרחק קצר של נסיעה מהבית החם והנעים שלנו, זוועות קורות מידי יום – הפצצות והרעבה, עשרות ילדים נשים וגברים נהרגים ומתים מידי יום. 59 חטופים עדיין מופקרים בגיהנום המנהרות, והמלחמה מסכנת גם אותם, יום יום. וגם פה – אזעקות מריצות אותנו למלקטים, כותרות של "הותר לפרסום" שוברות את ליבנו. קשה לנשום. כל כך הרבה דברים עולים בלהבות.
טקס יום הזיכרון המשותף הוא אור בוהק בתוך אפילת הימים האלה – במשך שנים ארוכות הטקס נותן מקום לכאב ההדדי, לשכול משני הצדדים, ובעיקר – לתקווה שאפשר אחרת, שמתוך הכאב והשכול אפשר להצמיח גם חמלה, פיוס ושלום.
המתקפה על הקרנת הטקס המשותף בבית הכנסת ברעננה לא היתה אירוע בודד. זה היה סימפטום של אווירה ציבורית מסוכנת ורעילה, שבה הסתה הפכה לשגרה, שנאה נחשבת "פטריוטית", נקמה היא ערך עליון, ושיח על פיוס וחמלה הפך למוקצה.
אנחנו לא ניכנע לזה. דבר אחד חייב להיות ברור: סיימנו לשתוק. לא ניתן שיחריבו לנו את העתיד. מי שמנסה להשתיק אותנו – יקבל אותנו חזקים יותר.
הוועידה העממית לשלום שתתקיים השבוע בירושלים, בבנייני האומה, היא תשובה ישירה לאלימות ולנסיונות ההשתקה. והיא לא רק אירוע של תקווה – היא מעשה התנגדות: התנגדות לייאוש. התנגדות להסתה. התנגדות למלחמה.
קואליציית "הגיע הזמן", המונה כ-60 ארגוני שלום וחברה משותפת נולדה מתוך ההבנה שהמצב הקיים הוא בלתי נסבל, אבל לא בלתי נמנע.
הגיעה העת להציע אלטרנטיבה. מאז השבעה באוקטובר כולנו חיים תחת צל כבד של כאב, אובדן, פחד וחוסר ודאות. מאות אלפי ישראלים ופלסטינים שילמו בחייהם, משפחות נהרסו, אזורים שלמים הפכו לשממה. עזה חרבה, הדרום חבול, החטופים עודם בעזה, ומדיניות הממשלה מובילה אותנו למלחמת נצח ללא מוצא.
תמי יקירה
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל דווקא ברגעים כאלה – כשהייאוש זועק – אנחנו בוחרים להתנגד, ולקוות. לא כמשאלת לב, אלא כבחירה מוסרית ופוליטית. תקווה היא עשייה.
סיום המלחמה וקידום הסכם מדיני בין ישראל לפלסטינים הוא לא פנטזיה נאיבית. הוא הכרח קיומי. זו הדרך היחידה להחזיר את החטופים, להבטיח ביטחון, לשקם את החברה הישראלית, ולהבטיח עתיד לילדינו.
הוועידה שתיערך ב-8–9 במאי תכלול עשרות מושבים בתחומי ביטחון, כלכלה, חינוך, דיפלומטיה, אמנות ותרבות, בהשתתפות נציגים ונציגות מהחברה האזרחית, מנהיגות ומנהיגים, בני משפחות שכולות וחטופים, עשרות אמנים וזמרים. יחד נדמיין איך יכול להיראות פה עתיד אחר – ונחשוב יחד איך הופכים אותו למציאות.
זה הזמן לקום ולהיאבק על הבית. על עתיד לילדים שלנו, וגם של השכנים שלנו. על עתיד של שלום. במקום להבריח אותנו מבתי כנסת – תראו אותנו גודשים את בנייני האומה. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה. הגיע הזמן להחזיר את כולם הביתה. הגיע הזמן לעשות שלום.
- הכותבת היא רכזת קואליציית 'הגיע הזמן', המקיימת את 'ועידת השלום העממית' ב 8-9 במאי בירושלים.
שרון
לכו לשכם לרמאללה לג'נין תעשו שמה את זה אם תחזרו משמה משלימים אני מאמן לכם את בנייני האומלל או לחלופין בגבעת שאול את החלקות
נכה צהל
חחחח הערסים של ירושלים לא עדינים כמו ברעננה… הם ידרסו אתכם עם האופניים החשמליות ויחנקו אותכם עם הצעיף של ביתר
נאוה
האלימות שראיתי הייתה דווקא מפעיל שמאל שהיכה נער דתי.
בושה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לכו לעזה וגם לעזאזל.