בסוף דצמבר 2021 סגרה הפועל עסקה גדולה, שהנחיתה בארנה את נועם דוברת – הכשרון הגדול של מכבי ראשון לציון, ולמרות שהגארד נרכש בכסף לא מבוטל, ההרגשה היתה שהאדומים עשו עסקה מצוינת.
חמש שנים קודם לכן, אי שם בקיץ 2016, הוחתם גארד צעיר בשם רועי הובר, שבאותם ימים חלק את הקו האחורי של נבחרת הנוער עם תמיר בלאט (אליו עוד אחזור), עוד אקס של האדומים. הניסיון עם רועי הובר לא צלח, הוא הושאל לפה ולשם, לא ממש פרץ עד שהדרכים נפרדו והובר יצא לדרך עצמאית.
בזמן שבין הובר לדוברת, הגיע לארנה בלאט, והיה אחד הגארדים הדומיננטיים בימי הראל-חומסקי תחת המנטור עודד קטש. מאז הוא כבר הפך להיות רכז לגיטימי ביורוליג ונבחרת ישראל (כשמתחשק לו).
בחזרה לנועם דוברת. השבוע הפועל נפרדה מהרכז הגבוה, אחרי שלא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו. בדרך הוא עבר פציעה קשה מאוד, שהשביתה אותו לעונה וחצי, ונדמה שהוא לא חזר אותו הדבר. דוברת גם נפצע פעם נוספת ונראה שאיבד את אמון המערכת ובעיקר את זה של המאמן יונתן אלון. אני מודה שלא ראיתי את זה – כלומר, היכולת על המגרש היתה באמת בינונית, אבל באותה נקודת זמן הייתי בטוח שדוברת הוא דורון שפר הבא או לכל הפחות יותם הלפרין. אולי זה עוד יקרה, אבל המסקנה ברורה: דוברת צריך לעשות מעשה הובר, לפרוש כנף ולחפש את עצמו במקומות שיאמינו בו, שיתנו לו לטעות ובעיקר לקבל דקות משחק בהובלת קבוצה, בדיוק כפי שעשה הובר ברמת גן. שישאל את תמיר בלאט – גם הוא עבר מסלול דומה בטרם נחת בארנה.
אז הגלגל מסתובב, ורועי הובר "חוזר" להפועל ירושלים, אבל הפעם מהדלת הראשית כשחקן בכיר. הוא כבר הוזמן לנבחרת ישראל, ואף הספיק להאכיל העונה מרורים את יונתן אלון עם ניצחון מהדהד על הפועל.
אז מה מביא הובר? בשלות. אותה בשלות שהיתה לבלאט כשהגיע לארנה. הוא גם מאוד מזכיר אותו בסגנון המשחק – לא מאוד גבוה (בקושי 1.88) או חזק במיוחד, אבל חכם במשחק שלו עם יכולת מסירה טובה, קליעה נהדרת משלוש, אחד שממש לא מתבייש לזרוק ממרחק רב. במילים אחרות: הובר חוזר מבושל מאוד ויוכל לתת דקות מנוחה איכותיות לג'ראד הארפר וקאדין קרינגטון.
ונועם דוברת? אני מקווה בשבילו שהוא לא אמר את המילה האחרונה, הוא בסך הכל בן 23. באופן אישי אני מאוד אוהב אותו ומצטער שככה הדברים הסתיימו. יש לי תקווה בלב שאחרי שהוא יתבשל היטב, נראה אותו בעתיד מגיע לארנה והפעם מהדלת הראשית בדיוק כמו הובר.
תגובות