המלחמה מול איראן תפסה אותנו בהפתעה, ולמרבה הצער לא היה ניתן אפילו לסיים את העונה כראוי. לא אכנס להחלטת המנהלת לגבי האין אלופה השנה, אבל בכל זאת אנצל את הבמה להגיד תודה להפועל על עונה הפכפכה רוויה ברגעים יפים, גם אם לא הגיעה לסיומה המצופה.
לאורך כל השנה הייתי מאוד אופטימי לגבי האפשרות להגיע להישגים משמעותיים. ההדחה ברבע גמר היורוקאפ וההפסד בגמר הגביע למכבי היו בהחלט מאכזבים, אבל מנגד, אמרתי שצריך לחכות ולראות איך העונה תסתיים, כי האמנתי שיש פה קבוצה טובה.
העונה הזאת לא הסתיימה בכישלון, רחוק מכך. הפועל סיפקה רגעי קסם מענגים – בראשם ההדחה של הפועל תל אביב העשירה של עופר ינאי, והיתה כפסע מלזכות באליפות היסטורית מול מכבי תל אביב (האליפויות הקודמות היו מול קבוצות שהן לא מכבי), אבל את זאת לא נדע לעולם. ולמרות זאת, משחק מספר 2 בארנה יכנס לפנתאון כאחד המשחקים המרתקים שראה הכדורסל גם אם איכויות רבות לא היו שם.
גם את סל הניצחון של ג'ראד הארפר נגד הפועל תל אביב אף אחד לא ישכח. אז לצד אכזבות היו גם רגעים מופלאים וכאן אני רוצה להגיד תודה לך הפועל.
במבט קדימה – טענתי כל הזמן שאם נודח על ידי הפועל תל אביב של ינאי בשלב חצי הגמר, אז יש צורך להיפרד מיונתן אלון, אבל לטעמי הסבלנות איתו השתלמה וההחלטה להמשיך איתו נכונה. היו אומנם טעויות בדרך, בעיקר בכל הקשור לרכש איכותי שלא הגיע בזמן קמפיין היורוקאפ, אבל אלון הוכיח את עצמו כמאמן מן השורה הראשונה ואני חושב שהנהלה קיבלה החלטה נכונה להמשיך איתו. הוא הראה שהוא מסוגל להתמודד עם הגדולות בכדורסל הישראלי, ניהל את המשחקים בצורה טובה ואם נוסיף לכך שיהיה לא פשוט להביא מאמן זר איכותי במצב הנפיץ במדינה – הרי שזו החלטה נכונה של מקבלי ההחלטות.
לאלון יש בסיס בהחלט טוב להמשך – הארכת החוזים של הארפר, קרינגטון וזוסמן בתוספת נמרוד לוי, רועי הובר ואוסטין וויילי ועם אופציה להארכת חוזה עם גבי צ'אצ'אשווילי מהווים נקודת פתיחה טובה להמשיך. על פניו היורוקאפ נחלש מאוד, ואם אלון יצליח להביא זרים טובים – תהיה כאן קבוצה שתוכל לזכות ביורוקאפ ולהתחרות בארץ על כל התארים עם מכבי והפועל תל אביב.
נקווה לימים שקטים כדי שנוכל להתרכז במה שאנחנו באמת אוהבים.
תגובות