פתיחת העונה של בית"ר ירושלים, בתוספת הסגל ואיכות הצוות המקצועי, מבטיחים גדולות ונצורות. הקבוצה נראית טוב בינתיים, כשעל הברק והניצוץ הטכני אחראי מיכאל אוחנה, שמוסיף הרבה ברק.
אוחנה אחר, המקורי, אלי האגדי נראה כמו צללית מאחורי הקלעים וקשה לאמוד את תפקידו האמיתי ומידת השפעתו על הנעשה בבית"ר. הוא יכול להתנחם בכך שאוחנה ג'וניור מפליא לעשות, אבל עד שמיכאל יגיע לאלי יעבור עוד זמן רב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
גם יוסי בניון הוא חידה. איש שעשה גדולות בכדורגל וחזר ארצה אחרי קריירה מופלאה מבלי שחיכו לו בזרועות פתוחות. הניסיונות שלו לשחק כקשר בתנאים השוררים כיום בכדורגל העולמי והישראלי לא צלח. אם יצליח בתפקידו החדש כמנהל מקצועי לנהוג בטקט ובתבונה במאמן המנוסה רוני לוי, תוכל בית"ר התמודד בכבוד בצמרת הגבוהה של ליגת העל.
השם מוחמד (עלי) נמצא במרכז העניינים והדבר עושה טוב (לי בכל אופן). ועדות הכשרות השונות של האוהדים כבר נתנו לו אור ירוק לככב בבית"ר וזוהי בהחלט התפתחות טובה. בית"ר, חשוב לומר, תעמוד תמיד במרכז הדיון התקשורתי בכדורגל הישראלי, והאוהדים השפויים מייחלים לתוצאות טובות.
משה חוגג שבר איזה מחסום ביציעי בית"ר, ואם יתמיד בכך יהיה ראוי לפרס ישראל.
ולמרות זאת, מוטב לחוגג לרדת קצת מן הכותרות. הוא עושה עבודה נפלאה והיא מדברת בעד עצמה. יש המון "דמויות" בראש הפירמידה של בית"ר ויש לקוות שיוכיחו שהם גם אנשים. המאבק נגד הגזענות טרם הסתיים. הכהניסטים נחלו תבוסה אבל בשלב זה אין לדעת אם השלימו איתה. ייתכן שגם אוחנה ובניון ייאלצו לסייע לחוגג במאבק הזה ביתר שאת.
***
לעומת בית"ר, פתיחת העונה של הפועל קטמון היא בבחינת 50-50. הקבוצה האדומה הציגה כדורגל לא רע בהרכבה החדש, אך זה לא אומר שהיא תכבוש את הפסגה ותעלה ליגה בעונה הקרובה, ויעיד על כך ההפסד להפועל אשקלון.
הסיכוי להצליח נעוץ בשיפור משחק הגובה של ההגנה. יוגב לרמן חסר מאוד, אבל קטמון תסתדר בלעדיו. החלוץ הצעיר רועי פדידה הוא כמובן נכס, שמאיים על השער בכל משחק. ברגע שווילי אגאדה יחזור לשיא כושרו נראה בטדי כדורגל טוב למדי.
חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)
***
בשבת שעברה הציגה וסטהאם יונייטד משחק מלהיב נגד אתלטיק בילבאו הבאסקית. התוצאה, 2:2, קיפחה את הקבוצה המזרח לונדונית, ששוב הציגה התקפה נהדרת והגנה קצת מעורערת. מוטי איווניר, שהיה הפרשן במשחק, התחלחל מהגנת וסטהאם, ודיבר כמו בישוף קתולי המגלה את התנהגותן המינית הפרועה של הנזירות באזור שלו.
איווניר חייב לדעת שהקבוצה הנוכחית מזכירה מאוד את ימי גדולתה של וסטהאם הישנה, של בובי מור וטרבור ברוקינג. תמיד היו לנו בלמים מצחיקים כמו טומי טיילור ואפילו אלווין מרטין, אבל ההברקות בקישור ההתקפי ובחוליית החוד משכו ליציעים אלפי אוהדים משולהבים.
לא בכדי עבר איווניר למשחק החוץ של צ'לסי וטען שהיא "הקבוצה הלונדונית הבכירה". צ'לסי הציגה משחק די עלוב, הפסידה 2:0 למינשנגלדבאך והצופים ידעו שהיתה כאן שרירות לב מכביסטית ולא שיקול מקצועי.
וסטהאם לא תזכה השנה באליפות, אבל ייתכן שתתבסס במקום טוב במרכז הטבלה.
