נכון, זה מתסכל. זה לא מה שחלמנו וחיכינו לו במשך כל הקיץ, ואנחנו ממש לא רוצים לראות עוד עונה הולכת לאיבוד. אבל רגע – קצת סבלנות, פרופורציות, אנחנו רק אחרי שני משחקים. אני עדיין מאמין שיש לבית״ר קבוצה טובה שרק צריכה להתחבר, לנצח, לצבור בטחון ולשחרר לחץ.
ההפסד לרעננה הוא סטירה שבבית"ר לא ציפו לקבל, ולכן הפגרה באה בדיוק בזמן.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
דיוגו ורדאסקה? לא חסרות דוגמאות לשחקנים מעולים שדווקא בתחילת הדרך לא ממש מצאו את עצמם בליגה, ובהמשך השתפרו פלאים. זקני השבט בוודאי זוכרים איך כולם קטלו את שורה אובארוב אחרי שספג 8 שערים בשלושת המשחקים הראשונים. רק בגלל אברם גרנט שהתעקש, קיבלה מכבי שוער אדיר ל-10 שנים השנים הבאות.
הבלם הפורטוגלי יצטרך לבוא למשחק הבא הרבה יותר חד, מפוקס ומחובר לחבריו לקבוצה, כדי שטעויות מביכות כמו זו נגד רעננה, לא ייראו שוב השנה.
בואו נשים את הזרקור על פרדי פלומה. השחקן שאמור להיות הכוכב של בית״ר (בטח אחרי הפציעה של מיכאל אוחנה), שנראה כמו כלום ושום דבר מאז תחילת העונה.
הבעיה היא אולי בציפיות. פלומה של חדרה היה נהדר, אבל היו לכך סיבות. בחדרה הוא שיחק מדי שבוע מול קבוצות שתקפו בגלים, והמרחבים שקיבל במתפרצות עזרו לו להביא לידי ביטוי את המהירות והדריבל. וזה לא הכל – זוכרים את שיתוף הפעולה המצוין שלו עם לוסיו, חלוץ רחבה איכותי שנע כל הזמן ללא כדור? בית״ר בדקו בקיץ את אופציית לוסיו, אבל ויתרו על הברזילאי והתפשרו על אנתוני וראן ושלומי אזולאי. את התוצאות אנחנו רואים על המגרש.
פלומה לוקה בקבלת ההחלטות, והאנוכיות שלו היא רעה חולה שפוגעת בקבוצה, שבוע אחרי שבוע. יחד עם זאת אסור לשכוח שמדובר בשחקן מאוד איכותי, שאם הצוות המקצועי יצליח לאפס ולהחזיר לו את שמחת החיים, נזכה לראות אותו רוקד על המגרש. הבעיה שכרגע זה לא כל כך הולך, וכשלא הולך הדבר האחרון שכדאי לעשות זה המוב האהוב על פלומה – ללכת עם הראש בקיר.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
לפרדי חוקים משלו – תנו לו שטחים, הוא ישרוף אותם בדריבלים מסחררים, מהירות ועוצמה. שימו מולו הגנה צפופה, ותראו אותו מאבד את הכדור פעם אחר פעם, מה שגורם לו לתסכול ומחריף את המצב, עד ההזדמנות הבאה, וחוזר חלילה.
רוב הקבוצות כאמור יתגוננו מול בית״ר, ואולי בקבוצה צריכים לחשוב מחוץ לקופסה, ובהתאם למצב שנוצר, לנסות להציב את פלומה כחלוץ. הפיזיות והמהירות שלו הן יתרון אדיר, ונראה שלמרות התקופה הרעה הוא לא מתחבא על המגרש, חותר למגע עם הכדור ורעב למצוא את הרשת.
אם זה לא יצליח, ישנה אפשרות להסיט את גארסיה לעמדת החלוץ. הקיצוני הימני פעם אחר פעם משאיר את המגן שמולו מאחור, אבל הריצה לכיוון דגל הקרן חסרת תכלית וההגבהות שהוא מייצר לא מספיק מסוכנות. אולי דווקא הצבתו בשפיץ תביא לפריחה מחודשת של הטאלנט התזזיתי, שעד עכשיו מביא בדיוק את מה שציפו ממנו – הרבה ניצוצות, פריצות ומהירות, מעט תכליתיות, ו-0 מספרים.
בכל מקרה השינוי מתבקש, ובמצב הקיים אין לבית"ר הרבה מה להפסיד. כי כמו שאיינשטיין לימד את כולנו – להמשיך לעשות את אותו הדבר (פלומה באגף, אזולאי בחוד) ולצפות לתוצאות שונות, זה חוסר שפיות – גם כשמדובר בכדורגל.
