רוני לוי (צילום: ניר קידר)
רוני לוי (צילום: ניר קידר)

דעה | טוב שיש חברים: ההגנה שמקבל רוני לוי מחבריו היא לא פרופורציונאלית

מכבי חיפה מדורגת מעל בית"ר וגם הציגה לאורך כל העונה יכולת טובה יותר, ועדיין מרקו בלבול לא מפסיק לחטוף על הראש. רוני לוי, משום מה, אף פעם לא אשם | טור דעה

פורסם בתאריך: 17.6.20 18:20

שמונה. זהו מספר הנקודות שמפרידות בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה. במוצ"ש בית"ר היתה יכולה לצמק את ההפרש מהירוקים מהכרמל לחמש נקודות, אבל עוד תצוגת נפל של בית"ר (וגם של מכבי חיפה) הובילה לעוד תיקו מאופס, משעמם ומעצבן.

היכולת הירודה שהציגה מכבי חיפה, קבוצה עם יומרות לזכייה באליפות, גרמה לאכזבה גדולה מאוד מהירוקים. ומכאן אני חוזר לבית"ר – שאצלה, כך אני סבור, הכישלון עוד יותר גדול מאשר זה במכבי חיפה. ויש גם כמה הסברים משכנעים (לדעתי כמובן).


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


ראשית, במשחקים רבים במהלך העונה היה תענוג לראות את מכבי חיפה. אז נכון, אתם בטח קוראים לא מעט בתקשורת הספורט על הכישלון של מרקו בלבול, אבל כשמשקללים את כל הנתונים מבינים שמדובר בכמה בעלי אינטרס.

לעומת הביקורת הכמעט מוחלטת על בלבול, רוני לוי של בית"ר זוכה להגנה חסרת תקדים מחבריו בתקשורת, כאלה שאפשר לכנות אותם עיתונאי/פרשני חצר, כאילו הוא ז'וזה מוריניו בימיו הגדולים – זה שסחף את אינטר עד לזכייה בליגת האלופות. ההקבלה למוריניו מתאימה, כי כמו המאמן הפורטוגלי, שמאז ההצלחה באינטר נוחל כישלון אחרי כישלון, כך גם רוני לוי. מאז אותה "אליפות בלי מאמן" (כפי שהגדירו אותה הקופים הירוקים בעונת 2005/06), המאמן נכשל בכל מקום שאליו הוא הגיע (כן, גם בעונת 2015/16 שבה הוא הצליח לגנוב גביע).

הכישלון הזה מלווה את המאמן גם בקדנציה השלישית שלו בבית"ר. ובבקשה – אל תדברו איתי על המקום השלישי. מעבר למבחן התוצאה יש גם כדורגל ויש גם דרך. בחיים שלי לא ראיתי את בית"ר כל כך אפתית וחסרת מעוף כמו במוצ"ש האחרון. אני לא זוכר מתי בית"ר ומכבי חיפה סיימו משחק ב-0:0. ועוד יותר מזה – המספרים מראים כי בית"ר רשמה במשחק הזה רק איום אחד עלוב למסגרת, וזה מבחינתי אומר הכל – רוני לוי מגיע למשחקים (במיוחד נגד הגדולות, אבל לא רק) קודם כל כדי לא להפסיד. וסגנון שכזה לא מתאים לבית"ר, לא התאים לבית"ר (ותשאלו את אלי גוטמן) ואף פעם לא יתאים לבית"ר.


גיא אדרי (צילום: פרטי)

גיא אדרי (צילום: פרטי)


וישנו עוד הבדל גדול מאוד בין קואץ' לוי למקבילו החיפאי. למרקו בלבול יש בסגל שמונה שחקני בית צעירים, שישה מהם מקבלים דקות משחק משמעותיות. לרוני לוי יש שלושה שחקני בית צעירים בלבד, שלא זוכים לקבל אפילו פירור של הזדמנות.

תהרגו אותי, אני לא מצליח להבין את הבעלים משה חוגג. מצד אחד הוא משקיע הרבה משאבים ואנרגיות במחלקת הנוער, באיתור שחקני נוער צעירים עם פוטנציאל ועוד, ומצד שני הוא לא מוריד את ההנחיה החד משמעית לתת לילדים הללו לשחק. ועוד משהו – אם חוגג באמת הולך לקצץ את תקציב השחקנים בעונה הבאה, לא כדאי שיהיו לו כמה צעירים משופשפים בסגל? ברור שכדאי. וכמו שכבר כתבתי בשבוע שעבר – אם רוני לוי מסרב ליישר את הקו – רצוי להראות לו את הדלת החוצה ממתחם האימונים בבית וגן.

מעבר לשפשוף של הצעירים לקראת העונה הבאה, האוהדים סוף-סוף יוכלו להתחבר מחדש לקבוצה שיש בה נשמה בית"רית. מי שיודעים לתת במה לצעירים ולפתח אותם אלה סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, שיוכלו להחזיר את הכדורגל ההתקפי לירושלים. מושיקו – לשלוח לך את הטלפונים שלהם?



תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר