איך נזכור את העונה של בית״ר, ומה ניקח ממנה הלאה?
הקבוצה פתחה את העונה עם ציפיות עד השמיים הודות לרכש יחסית מבטיח והצהרות מפוצצות של הבעלים (מקום שני והתמודדות על האליפות, למי ששכח), אבל תחת רוני לוי בית"ר נראתה מבולבלת ולא מוכנה.
בהמשך בית״ר התעשתה והשתפרה, בערך מהמחזור ה-5 ועד המחזור ה-20. אבל מאז, שממה. הסגל לא התחבר ואפילו נחלש לקראת שלבי הסיום של העונה, עד מצב של גסיסה ספורטיבית על הדשא, שעמומון עד מוות, ומשחקים בהם התקשו עורכי התקצירים למצוא אירועים שראויים להיכלל בווידאו של 3 דקות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת4"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הנפילה החלה עם העזיבה של גדי קינדה, שהגשים את החלום האמריקני והותיר את בית״ר ללא בעל בית על המגרש, מה שבא לידי ביטוי בהדחה המביכה מהגביע נגד החבורה של גיא לוזון – מכה מקצועית ומוראלית שבית״ר התקשתה להתאושש ממנה.
החיסרון של קינדה היה אקוטי – בהיעדר מחליף בריא (אוחנה היה פצוע ועידן ורד חזר מפציעה ארוכה) בית״ר נותרה ללא קברניט, וחיפשה את דרכה על המגרש תוך שהיא מרדימה את היריבות אבל גם את עצמה ובעיקר את האוהדים ביציע ובבית.
לא מעט מטרות התפספסו השנה. שילוב שחקני בית וצעירים ירושלמים, השבחת השחקנים הזרים שנקנו בקיץ, כדורגל אטרקטיבי ונעים לעין, קידום הישראלים וחיזוק הקשר עם הקהל.
בית״ר העמידה בקיץ סגל מעניין ומוכשר, אבל לא מספיק שלם בשביל אליפות – המחסור בחלוץ בעל רזומה ובלם יציב ואיכותי, זעקו לשמיים. לקח יותר מדי זמן עד שבית״ר התייצבה על חוליית הגנה נורמלית, עם טל בן חיים (כהרגלו השתפר ככל שהתקדמה העונה – תגמול לעבודה הקשה שלו) ודיוגו ורדאסקה, בלם שהדבר הכי מפחיד אצלו זה שבמשחק אחד הוא יכול להראות כמו בלם אירופאי, ובמשחק לאחר מכן כמו בלם ליגה לאומית. חוסר היציבות הזה הוא משהו שהוא יהיה חייב לשפר בעונה הבאה, יחד עם קבלת ההחלטות והמנהג המגונה לחטוף צהוב מוקדם.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
המגנים מקסים גרצ׳קין ושי קונסטנטין לא עשו את ההתקדמות שציפו מהם, למרות ששניהם מגנים מוכשרים מאוד לטעמי, שבית״ר צריכה לבנות עליהם ולתת להם שקט ובטחון כדי לשרוף את האגף בשנים הקרובות.
אבל בתכל'ס – אי אפשר להצביע על שחקן צעיר אחד שבית״ר קידמה העונה. חרף ״בית״ריסט״ וניסיונות נוספים לקרב, כמו האירוע הידוע שלא יצא אל הפועל, המוצר הסופי על המגרש היה ירוד. בית״ר גם לא בנתה דור אוהדים חדש, הודות לסגנון משחק מרדים.
על פי הלך הרוח בבית וגן, ובעיקר הראיון של משה חוגג בתוכנית הספורט של רדיו ירושלים ביום שישי שעבר, נדמה שרוני לוי יישאר גם בעונה הבאה.
ספק אם זו היתה הבחירה של חוגג לו היתה לו ברירה, אבל במצב הכלכלי הנתון אני יכול להבין את ההחלטה שלו לכבד את החוזה ולהימנע ממצב בו הוא משלם שכר לשני מאמנים. יחד עם זאת, על מנת לקבל את אמון הקהל בחזרה, בית״ר תצטרך לחזור ולשחק כדורגל שמח וחיובי, כי העבר הוכיח יותר מפעם אחת, שתוצאות בלבד זה לא משהו שמתקבל פה בברכה, והדרך לא פחות חשובה.
משה חוגג קורא לאוהדים ״לקוחות״, אז שלא יתפלא אם אחרי הצגות כל כך גרועות, הלקוחות פשוט מאוכזבים.
