פסטיבל יוסי בניון הסתיים ועוד משחק אחד נותר לעונה הסיוטית של בית"ר ירושלים. כעת, אור הזרקורים מופנה לכיוונם של יוסי בניון ואלי אוחנה, השניים שנושאים בעול הכבד של בניית קבוצה מצליחה לעונה הבאה.
הדרישות והציפיות מבניון את אוחנה גבוהות וחד משמעיות, והן יצטרכו לעמוד במטרות – התמודדות בצמרת ומאבק על תארים. הדילמות של השניים גדולות – זהות המאמן, על מי מבין ארנסטס שטקוס ואיתמר ניצן לוותר? כמה לוותר כדי להשאיר את מאור בוזגלו ומיהם הזרים שיגיעו וישדרגו את בית"ר ירושלים?
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
בינתיים, בניון ואוחנה עובדים בהילוך נמוך. הם סוגרים את העניינים עם שחקני הסגל הקיים, כמו למשל הארכת החוזה של אנתוני וארן וההחלטה לממש את האופציה של אופיר קריאף. כמו כן התקבלה ההחלטה להשאיר את טל בן חיים (טעות לטעמי) ומנגד לשחרר את טל כחילה (טעות נוספת).
נושא מרכזי נוסף שבו יצטרכו השניים לעסוק הוא זה של עידן ורד. הקפטן של בית"ר ירושלים חתום אמנם על חוזה בקבוצה לעוד שתי עונות, אבל זה לא אומר שהוא חייב להישאר כאן בכל מחיר.
העונה החולפת היתה אחת החלשות בקריירה של ורד, וזה נבע ממספר סיבות. ראשית, המחלה שממנה סבל בעונה שעברה ונדמה שסימניה עדיין ניכרו עליו. בנוסף, על ורד הונח בקיץ האחרון משקל גדול מדי – תחילה היה זה הניסיון של אלי טביב למכור אותו ואחר כך הפיכתו לקפטן ולדמות שאמורה לסחוב את בית"ר ולהפגין מנהיגות – דברים שרחוקים מאוד מהאופי של ורד. הוא כישרון גדול, אבל הוא לא מנהיג ולא כוכב – הוא לא יהיה האיש שיאחד סביבו את כולם.
לטעמי, בית"ר ירושלים צריכה לפנות לורד – להבהיר לו את מעמדו ואת מה שמצפים ממנו ודרך זה גם להוריד ממנו את הלחץ ועל הדרך אולי לנסות ולקצץ קצת בחוזה שלו. ישנה גם אפשרות נוספת – להיפרד מורד. אני בטוח שיהיו לא מעט קופצים עליו, כי כישרון יש לו, אבל כרגע בית"ר זקוקה יותר למנהיגות – שאותה ורד מתקשה לספק.
רמי מנדל
סיפור העלייה של הפועל קטמון נגמר סופית ביום שישי האחרון, וגם אחרוני האופטימיים כבר מתקשים להאמין שפער של 4 נקודות שני משחקים לסיום הוא מחיק. התיקו מול הפועל עפולה ביום שישי האחרון היה כולו הפסד. ניצחון היה משאיר את האדומים בעניינים וקצת לא ברור לי מדוע קטמון לא הלכה עליו בכל הכוח.
וכך, כשכרטיס העלייה חמק והפך את העונה הזו לכישלון (כפי שחזרתי ואמרתי לאורך כל העונה) הגיע הזמן למסקנות.
חברי ניר גרוסמן טען בשבוע שעבר בטענה שקטמון לא הצליחה לייצר נרטיב משל עצמה, ואני אוסיף: תפיסת העולם הניהולית של קטמון, זו שלא נותנת לבעלי המאה לתת את הטון, קרסה. לטעמי, כדי להצליח ולעלות לליגת העל – קטמון צריכה לשים את המפתחות בידיים של האנשים שמביאים את הכסף הגדול. אני מקבל את זה שרצוי לא לשים את הביצים בסל אחד – אבל בהחלט אפשר לייצר קבוצת ניהול שכוללת את בני סיוון, יוסי ליפקין ועוד שלושה ארבעה אנשי עסקים רציניים.
עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד, ועד מנהל זה יפה ונחמד אבל ריק מתוכן בכל מה שקשור לאחריות על הקבוצה הבוגרת. קטמון כשלה ובכלל לא בטוח שהזדמנות כמו זו שהיתה העונה תחזור על עצמה.
