כשהייתי בן 10, בעונת 1992/93, אלי אוחנה הוביל את בית"ר ירושלים אל האליפות השנייה שלה. הייתי ילד קטן שזכה לראות אותו כובש בטדי. באותה עונה תליתי מעל המיטה את הפוסטר של מספר 11 והפכתי לאוהד הקבוצה. כמוני היו עוד אלפי ילדים ירושלמים, שגדלו על אוחנה והפכו לאוהדי בית"ר ירושלים בזכותו.
בסוף אותו עשור, אוחנה תלה את הנעליים. מאז ניסו כמה שחקנים להיכנס לנעליו, אבל לא ממש בהצלחה. בשבוע האחרון שטף הנוסטלגיה הציף במעט את רחובות ירושלים אחרי ההחתמה של מיכאל אוחנה. באחת מהשיחות שלי השבוע עם אחד מחבריי, הוא אמר לי: "אם מיכאל אוחנה יקבל את חולצה מספר 11, אני לא צריך לקנות חולצה חדשה. גם לילדים שלי לא אצטרך לקנות. פשוט אוציא מהארון את החולצות של אלי הגדול".
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ואולי דווקא ההשוואה הזאת, עשויה להכניס את אוחנה הצעיר למערבולת לחץ. גם האוהדים הצעירים ביותר של בית"ר יודעים שאוחנה בבית"ר יישאר תמיד אלי, ולא משנה מה מיכאל יעשה. אך כמות הציפיות והשם המחייב, לא יעשו חיים קלים לרכש החדש.
ההחתמה שלו מהווה הצהרות כוונות מכיוונו של משה חוגג. לא מדובר רק בכישרון של השחקן, אלא בעיקר על המחיר ששולם עליו. עצם ההנחתה של הקשר בבית וגן, היא הצהרה של חוגג להפועל באר שבע ומכבי ת"א: הנה, גם אנחנו כאן, יש לנו את המשאבים והיכולת להנחית כאן כוכבים. שמעתי ביקורות רבות על הסכום אותו שילם חוגג על מחצית מכרטיסו של אוחנה, אך בעולם הכדורגל בו המספרים עולים ומטפסים בכל שנה, אין לי ולו מילה אחת רעה על ההשקעה.
מיכאל אוחנה נוחת בבית וגן כאחד הכישרונות הגדולים שהגיעו לירושלים בשנים האחרונות. בניגוד להחתמה של בוזגלו אשתקד, כאן מדובר בשחקן צעיר בתחילת דרכו וירושלמי שמחובר עד היום לעיר. אני מאמין שהוא יפרח מחדש בצהוב–שחור ובתוך שנתיים יהפוך לשחקן מרכזי.
אבל בצד כל האופטימיות והאופוריה שמסביב להחתמתו של השחקן, יש כמה סימני שאלה. אוחנה מגיע לבית"ר ככוכב והציפיות סביבו מטורפות. מבט מהיר בקריירה הקצרה שלו מראה כי הוא עדיין לא השם הגדול שיכול לקחת את הקבוצה על הגב שלו. אוחנה יצטרך להתמודד עם הלחץ הגדול מסביבו ולעשות את עונת הפריצה שלו.
אסף שקד
יהיה מסקרן לראות את כיצד יתמודד מיכאל אוחנה עם המאמן החדש/ישן רוני לוי. אוחנה לא נחשב לשחקן ממושמע מבחינה טקטית ואילו רוני לוי הוא מאמן ששם דגש עצום במשמעת הטקטית והמשמעת הקבוצתית. אם החיבור בין השניים יהפוך לסיפור אהבה, המניות של אוחנה ימשיכו לצמוח.
ומילה אחרונה על חוגג. בעולם העסקים אומרים כי "מחשבה יוצרת מציאות". זה חלחל בהמשך גם לעולם הספורטיבי. לכן אנחנו שומעים את בעל הבית הבית"רי מצהיר ללא פחד כי בית"ר שווה אליפות בעונה הקרובה. אמנם מבחינה שיווקית וניהולית בית"ר אולי לא נופלת ממכבי תל אביב והפועל באר שבע, אבל מבחינה מקצועית, במיוחד כשמדובר בבנייה חדשה, מוקדם עדיין להצהיר את ההצהרות הללו וליצור ציפיות מוגזמות. בבית"ר ירושלים הלחץ משחק תפקיד אדיר ובמידה וכמה משחקים בתחילת העונה לא יידבקו, כולם יחגגו על ההצהרות של חוגג.
