שיממון הקורונה הביא לשדרוג מתבקש במעמדם של כמה תתי ז'אנר איזוטריים בתקשורת הספורט, ובראשם "ימי ההולדת" לאירועי ספורט מן העבר. בגזרת הפועל, זה התחיל עם חגיגות הסוויט 16 לזכייה ביול"ב והמשיך בציון 24 שנה לזכייה בגביע הראשון. במקביל, הפייסבוק ופורומי האוהדים הוצפו בלינקים למשחקי עבר גדולים של הקבוצה, בעיקר משנות ה-90 העליזות.
באופן טבעי, אחת הדמויות הבולטות בכל ממצאי העבר הוא עדי גורדון. עם או בלי קשר, גורדון בחר להעלות הילוך בהתנהלותו האינטרנטית בחודש האחרון: הוא משחרר סרטונים של עצמו נואם את משנתו, כותב פוסטים קשים לפענוח ומזמין את הציבור לסשנים בזום. האינפלציה המפתיעה בחשיפה לדמותו מזמינה דיון במורשת המרכזית שהאיש הותיר להפועל ולאוהדיה (אחרי סלי הניצחון כמובן): מיצובה של הפועל כמוקד משיכה לכדורסלנים עם תחביב צד רוחני שמתעקשים לחלוק אותו עם האוהדים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תחשבו על זה רגע: אם עדי גורדון לא היה נכנס לטריפ רוחני בשלהי הקריירה שלו, לא היה מדפיס 5,000 חולצות עם המשפט "יש בנו אהבה והיא תנצח" ולא היה הופך אחרי פרישתו לסוג של גורו – האם החיבור בין דורון "ירושלום לכולם" שפר לבין מלחה היה בכלל קורה? והאם המתחזק מישיבת "אור שמח" לבית סטודמאייר היה מגיע להפועל? מפתה להסביר את החיבור בין הטיפוסים האלה להפועל בביטוי "סינדרום ירושלים", אבל זו רק חצי מהתמונה.
עופר מתן (צילום: פרטי)
אוהדי הפועל הראו ב-25 השנים האחרונות שיש להם יכולת לקבל ולכבד תמות לא מיינסטרימיות בעליל של שחקנים ובעלים (גומא אגיייר מוסר ד"ש מהעולם הבא/ לב ים/ דירת מסתור בבהאמאס). זה מעבר ללקבל בלבד – הרי גם אוהדי מכבי "קיבלו" באמצע העשור הקודם את הרב גלויברמן והידישקייט שלו בגלל שפיני גרשון, שהביא להם תארים, העריץ אותו. אבל זו היתה קבלה תועלתנית בלבד, המשך של הרוח המכביסטית של "הכל כשר בשביל הניצחון". במקרה של אוהדי הפועל, הקבלה של התחביבים הרוחניים של גורדון ושפר ממשיכה הרבה אחרי שהם הפסיקו ללבוש אדום.
כמו בכל בחירה לקבל מישהו, יש אוהדים רבים שהקבלה הזו אינה מחליקה להם בקלות בגרון. אם במקרה של גורדון ושפר אוהדי הפועל או התחברו לחפירות שלהם או שלא גילו בהם עניין, במקרה של אמארה סטודמאייר מדובר היה בתוכן קצת יותר נפיץ. אוהדים רבים, ואני ביניהם, נאלצו לבלוע את ההתחזקות הדי שטחית שלו בשביל ליהנות מהרעיון שפקינג אמארה משחק בהפועל ואחת לכמה חודשים מצליח לדפוק דאנק בראש של איזה ליאור שגב. עבור אוהדים אחרים, דתיים, ההתחזקות של אמארה היתה דבר מרגש מאוד. בשביל אח של אשתי, למשל, קנדי יהודי חולה הוקי שלמד בעבר סמסטר ב"אור שמח", ההתחזקות של אמארה היתה הקלף היחיד שבעזרתו הצלחתי לגרום לו להתחבר לכדורסל ירושלמי.
כך או כך, צריך לשים את זה על השולחן ולקרוא לילד בשמו: אחת הדרכים של הפועל להתמודד מול מכבי כל השנים האלה למרות הפער הניכר בתקציבים, ולבסס עצמה כמועדון הישגי, היא יכולתה האותנטית למשוך אליה דמויות מצוינות מבחינה ספורטיבית ותמהוניות מבחינת אמונה ורוח. בעולם עסקי ותחרותי כדאי להתמקצע בנישה, והפועל בחרה לעצמה נישה מדהימה. המלצה שלי: לשים דגש החל מהקיץ הקרוב על סקאוטינג של כדורסלנים מורמונים שמחפשים לוקיישן לשנת המשימה המסיונרית שלהם. לכו תדעו, אולי הכנסייה המרכזית ביוטה תסכים תסבסד חלק משכרם בתמורה לדרשה שבועית בפייסבוק לייב של הפועל.
