לאחר ההפסד בסיבוב הקודם ללודוויגסבורג הגרמנית היה נדמה שהפועל נמצאת בדרך לעוד עונה כושלת, אבל היה מי שהאמין אחרת. הגנרל הסרבי, אלכסנדר דז'יקיץ', מגיע מאסכולה אחרת לגמרי מאשר לנו הישראלים, שרוצים הצלחות כאן ועכשיו, שלא לומר לזכות באליפות בחודש אוקטובר. אבל דז'יקיץ' מלמד את כולנו שיעור חשוב בסבלנות, מה שכנראה חסר ללא מעט אנשים בברנז'ת הספורט בישראל באופן כללי ולא רק אצל חלק מהאוהדים האדומים. זו תרבות הספורט בישראל, אבל כנראה שאפשר גם אחרת.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
במבט על הטבלה אני רואה שהאדומים במקום הראשון עם ארבעה נצחונות והפסד בודד, ואם הקבוצה של דז'יקיץ' תנצח את דארושפאקה הטורקית בשבוע הבא היא תבטיח את העלייה לשלב הבא מהמקום הראשון ובלי פליי אין. מי היה מאמין.
זו לגמרי קבוצה של מאמן. כשאייל חומסקי אמר שדז'יקיץ' הכוכב שלה הוא ממש התכוון לכך, ולמרות שהיו ספקנים שלא האמינו שהוא יגיעו לחנוכה, אז כנראה שהוא יגיע גם לפורים, פסח ולחודש יוני, ומי שצריך לאכול את הכובע זה הזמן. אין בקבוצה הזו כוכבים גדולים (אבל כן יש שחקנים טובים), אבל היא לגמרי נשלטת על ידי המאמן שלה שמוציא הרבה יותר מהכשרון המוגבל שיש לה, ועל כך נאמר – השלם גדול מסך כל חלקיו.
רבות דובר על משחק ההגנה של הקבוצה וזה לא במקרה. אני לא בטוח כלל שאם היה מאמן אחר על הקווים האדומים היו שומרים באותה האינטנסיביות. לפעמים זה לא יפה, לפעמים הכדורסל לא הכי שוטף, אבל בסופו של דבר מה שכל אוהד רוצה זה קבוצה מנצחת ומצליחה וכיום תחת דז'יקיץ' אוהדי הפועל יכולים להיות מרוצים ולדעת שיש להם קבוצה טובה ועוד יותר מכך – מאמן גדול.
היכולת של הגנרל הסרבי להכניס בזמן את קאדין קארינגטון שלא בלט במהלך המשחק ולתת לו את המקום שלו להכריע משחקים היא מדהימה. קארינגטון הוכיח שהוא שחקן קלאצ' אמיתי, ודז'יקיץ' יודע לנווט לפי הצרכים ויודע מה כל אחד מסוגל. תסתכלו על זאק הנקינס, שהרבה חששו בגלל שהגיע אחרי פציעה קשה, וכיום הוא ללא ספק הגבוה הטוב ביתר בארץ עם יכולת מדהימה מדי משחק ולא מעט בזכות המאמן שעל הקווים. יש סנטר בירושלים. אם כך, יש למה לצפות מהאדומים לקראת החורף שהולך להיות חם בזכות האיש שעל הקווים.
