אוהדי הפועל קטמון, הפועל קטמון קבוצתי (צילומים: מגד גוזני, דאפי ספונר-באדיבות האתר הרשמי של הפועל קטמון)
אוהדי הפועל קטמון, הפועל קטמון קבוצתי (צילומים: מגד גוזני, דאפי ספונר-באדיבות האתר הרשמי של הפועל קטמון)

דעה | גם לאין יש מהות: ביטול משחקי הכדורגל מדכדך אבל ניתן ליהנות מהזיכרונות

האהבה הגדולה שלנו למשחק תסייע בתקופה הקשה, ובלבד שפרט לזיכרונות נשים את יהבנו גם על התקוות לעתיד טוב ומוצלח לקבוצות שלנו | טור דעה

פורסם בתאריך: 19.3.20 15:55

אני לא מוצא לנכון לבכות על צווארכם בשל ביטול משחקי הכדורגל אצלנו ובמקומות אחרים. אסון מגיפת הקורונה הוא אמיתי הגם שהוא אמצעי למניפולציות של עסקנים ופוליטיקאים מושחתים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמשתמשים במשבר כדי לברוח מאימת הדין.

בסופו של דבר, הסגר שנגזר עלינו איננו אסון כל כך גדול. בימינו יש סרטים, יש טלוויזיה ויש מחשבים. נכון שהילדים משגיחים עלי בשבע עיניים, כיוון שיש לי את כל הנתונים הבריאותיים להינזק קשה מהמחלה – אבל אני דווקא מעדיף את לשים את התמקדות ואת מירב תשומת הלב על הדור הצעיר יותר.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


באופן אישי, ביטול משחקי הכדורגל (והספורט בכלל) מדכדך אותי, אבל לא שובר את רוחי. כמעט מיותר לציין שליאו מסי מברצלונה חסר לי מאוד, אבל ביוטיוב ניתן לצפות במאות שערים ומבצעים אחרים שלו ושל שותפיו אנדרס אינייסטה וצ'אבי הרננדס, שכבר אינם משחקים בקבוצה.

ביוטיוב כמו גם בערוצי הטלוויזיה השונים אפשר גם לדלות פנינים היסטוריים גם ממשחקי וסטהאם יונייטד ואפילו ממשחקיה של הפועל קטמון ירושלים.

החשש הגדול הוא שהמון משאבים יתאדו בגלל משבר התפרצות נגיף הקורונה, והכדורגל שלנו, לפחות בליגה הלאומית והליגות הנמוכות יותר, עלול להתדרדר לרמת חובבנות של שנות ה-50, רק שהפעם לא יהיו מאחוריו את מוסדות הציבור והגופים הפוליטיים ששקדו אז על טיפוחו.


חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)


אולי נשרוד איכשהו את המשבר הזה, אבל מה שהיה כבר לא יהיה. אנחנו זקוקים לחוסן נפשי גדול כדי להתמודד עם הפסקת הכדורגל. תחושת היציבות הקיומית שלנו מתערערת וזה מסוכן יותר מאשר המחלה עצמה.

ירושלמי טוב אחד טלפן אלי במוצאי שבת האחרון ושאל אותי "מה יהיה, חיים". ניחמתי אותו ככל יכולתי, אבל נאלצתי לומר לו, שאין לי מושג שחוק בכל הנוגע לעתיד הקרוב. בזמן השיחה הציפו אותי מחשבות על המשחקים הנהדרים שראיתי השנה בליגה הספרדית ובליגה האנגלית אבל התעשתי די מהר. חברי המנוח מאיר פעיל תמיד אמר שיהיה יותר גרוע. האיש היה מלא שמחת חיים אבל הוא התכוון ברצינות לנבואת הזעם הזו.

נכון לעכשיו הכדורגל איננו, והוא חי וקיים רק במחוזות הזיכרון שלנו. האהבה הגדולה שלנו למשחק תהפוך את התקופה הרעה הזאת על פניה. יש לנו לא רק זיכרונות אלא גם תקוות. גם בלי מסי נוכל לחיות, ובלבד ששחקניה הצעירים של קטמון ימשיכו לספק את הסחורה ולגרום לנו – אוהדי המועדון המיוחד שלנו – הנאה צרופה וגדולה.



תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. ירושלמי וותיק

    חיים הנכבד,
    לפני שראש הממשלה הורשע הוא עדיין לא מושחת.
    חבל שדווקא אתה שמטיף לשמירה על דמוקרטיה וזכויות האדם מתלהם ושוכח כלל בסיסי זה.
    בדיוק לכך יש בית משפט.
    העיקר שאתה שלם עם הבחירה באיימן עודה שלדברי כתבת הארץ רוית הכט "התקשה לגנות את חיזבאללה ואיראן".
    איך חיזבאללה ואיראן עולות בקנה אחד עם זכויות אדם, דמוקרטיה ושאר הערכים שלהם מטיף עודה – לך התשובות.
    האמת היא שזו צביעות והעמדת פנים שרק אנשים תמימים כמוך בולעים בשקיקה.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר