הקו הירוק והמהפכה התחבורתית – מאופניים ועד מעליות

העבודות על חיבור הקו הירוק למערך המסילות של הקו האדום נמצאות בעיצומן. הצוותים בשטח עובדים במלוא המרץ, ועם השלמת החיבור והפעלת הקווים בתוואי הירוק, תוקם בירושלים רשת הרכבות הקלה הראשונה בישראל, מהלך שצפוי לשפר באופן דרמטי את הניידות והנגישות בעיר.

"המטרה שלנו היא שלתושבים יהיו כמה שיותר אופציות להגיע ממקום למקום", מסביר אביעד כהן, מנהל אגף תכנון אסטרטגי בצוות תכנית אב לתחבורה ירושלים. לדבריו, לצד הקמת רשת הרכבות שתחבר בין שכונות העיר והסביבה ותקל על ההתניידות, יש חשיבה רחבה יותר שמביאה בחשבון גם פיתוח נרחב של שבילי אופניים, שבילי הליכה, מעליות ודרגנועים שיתחברו לתוואי הרכבת ויאפשרו נגישות משופרת של התושבים לשירות הרכבת.

"אנחנו רוצים לספק עוד אלטרנטיבה תחבורתית בעיר, והאופניים הינם אמצעי משלים לתחבורה הציבורית כאלטרנטיבה לרכב הפרטי. מוסיף אורן לוטן – פרוייקטור אופניים, "הקמת תשתית רכיבה מאפשרת הגדלת נפח תעבורת האופניים ללא צורך בתשתית נוספת, פשוט צריך שעוד אנשים יעלו על אופניים ויתחילו לרכוב. מעבר לכך, לאופניים יש יתרונות שאין לכלים אחרים. הם תומכים בכלכלה מקומית וחנויות קטנות, הם לא מזהמים, טובים לבריאות וזה כלי תחבורה שאנשים נהנים להשתמש בו סתם ככה".

שביל אופניים בירושלים (צילום: צוות תכנית אב לתחבורה)

"מרבית האנשים משתמשים ברכבת הקלה לנסיעות ארוכות יחסית", מציין אביעד כהן. "אחד היתרונות הגדולים של הרכבת הוא שבניגוד לאוטובוס, היא לא עוצרת כל 100 מטר. בנוסף, יש לה נתיב נפרד לכל אורך הדרך, השילוב הזה מייצר מהירות גבוהה והוא זה שנותן לרק"ל את היתרון הגדול, הגורם לאטרקטיביות של הרכבת גם עבור מי שלא גר בשכנות למסילה. אנחנו רוצים לאפשר שירות טוב גם למי שגר רחוק יותר מהתחנה ולאפשר לו להגיע ביעילות לרכבת".

השירות המדובר כולל שבילי הליכה ושבילי אופניים משודרגים, שיתחברו לתחנות הרכבת הקלה כמעט מכל שכונה. כהן מדגיש: "הרעיון הוא שהנוסעים יוכלו להשאיר את האופניים ליד התחנה, מה שיאפשר להם גמישות מלאה בהגעה ובחזרה". האופניים מהירים פי ארבעה מהליכה, ומתאימים במיוחד למרחקים בינוניים כך שגם תושבים המתגוררים במרחק של 15 דקות הליכה מתחנה יכולים עדיין להגיע לתחנה באמצעות אופניים תוך פחות מ-5 דקות.

"דאגנו למערך השכרת אופניים עירוני שכולל צי משמעותי של אופניים חשמליים", מדגיש לוטן. "בשנים האחרונות ניכרת עלייה בתפוצה של אופניים חשמליים, ניתן לראות כי בערים המובילות בשימוש אופניים בעולם, אחוז האופניים החשמליים מגיע ל-50 אחוז".

במשך שנים רבות, לא מעט גורמים טענו, שהקמת שבילי אופניים זה משהו שלא יעבוד בירושלים, מאחר ומדובר בעיר הררית עם עליות. לוטן מבהיר: "למרות הטענה, ניתן לראות כבר כיום שיש בעיר בין עשרת אלפיים ל- 15 אלף איש שמשתמשים באופנים מידי יום, העליות לא קשות כמו שזה נראה. אבל למי שזה כן מאתגר מדי, אנחנו מקדמים את הרכיבה על אופניים חשמליים תקניים (היברידיים) ומארגנים קבוצות רכישה לאופניים מסוג זה".

פרויקט מצרני ברחוב שח"ל בגבעת מרדכי (צילום הדמיה: צוות תכנית אב לתחבורה)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

עם איזה אתגרים אתם מתמודדים?
"לכל כלי תחבורה יש את האתגרים שלו, ואחד האתגרים שנתקלנו בו הוא שיש ירושלמיים רבים שלא למדו לרכב על אופניים", אומר לוטן. "לכן אנחנו מארגנים שעורי רכיבה למבוגרים, המסייעים לאנשים להשלים את פערי הילדות שלהם. אתגרים נוספים, הם פתרונות חנייה בטוחים ביעדי תחבורה ציבורית, בכל המסופים ותחנות הרכבת. שאנשים ירגישו בטוחים להחנות את האופניים שלהם ושידעו שכשהם חוזרים, האופניים ימתינו להם. כמו כן, אנחנו עובדים עם מומחה על תוכנית אסטרטגית ובניית מפה, שממנה נגזור מערכת של שילוט עירוני שתעזור לאנשים להתמצא בשבילי האופניים. בנוסף, אנחנו עובדים עם בתי ספר על מנת לעודד רכיבה. יש לנו פרויקט 'רכיבת אופניים קהילתית' בבית ספר כרמים, פרויקט שמתקיים ביום שישי להורים וילדים, שהמטרה שלנו להרחיב את הפרויקט לבתי ספר נוספים, ואני מזמין בתי ספר שמעוניינים לקחת חלק לפנות אלינו".

מדרונית, מעלית וגשר. הנגשה של תחנת קוליץ המתוכננת הקו הסגול (צילום הדמיה: מן-שנער)

***

נכון להיום קיימים בעיר כ-85 ק"מ של שבילי אופניים. בשלוש השנים הקרובות, יתווספו 68 קילומטר של שבילי אופניים חדשים. בשנת 2027 מספר השבילים יעמוד על 155 של שבילים ייעודים, כאשר היעד הסופי של שבילי האופנים בעיר הינו כ-300 ק"מ. השבילים מוקמים לאורך הקו הירוק ובתוכו, כולל מקטעים פנימיים בגילה, דב יוסף-פת, פת-גבעת מרדכי, אזור בייט, קרית הממשלה, שדרות בר לב, הגבעה הצרפתית והר הצופים.

"אחד המרכיבים המשמעותיים בתכנית השבילים הוא החיבור לאזורי התעסוקה", מסביר כהן. "לכן, הקמנו את השביל ברחוב טשרניחובסקי שמחבר בין פארק המסילה לגן סאקר, ומשם תהיה גישה גם לכניסה לעיר, אזור שמתפתח מאוד מבחינת תעסוקה וניתן יהיה להמשיך מהכניסה לעיר בתשתית אופניים גם להר חוצבים ולגבעת שאול. שביל משמעותי נוסף שעבודתו מסתיימת בימים אלו הוא השביל ברחוב בורלא, ציר שיחבר את גבעת רם, אזור שמשרת אלפי סטודנטים".

כהן מדגיש כי בין קהלי היעד לשימוש בשבילים נמצאים ילדים מגיל 10, בני נוער, עובדי הייטק, צוותים רפואיים ותושבים שפשוט לא רוצים להתניע את הרכב בכל פעם. "אנחנו מספקים תשתית בטוחה ונפרדת וזה רווח נקי לכולם. הורים לא צריכים להסיע את הילדים לכל מקום, הילדים זוכים לעצמאות, וזה מאפשר למשפחות להסתפק ברכב אחד. האופניים הם אלטרנטיבה פשוטה, חסכונית, בריאה ובעיקר חוסכת פקקים". לוטן מחדד: "המטרה אינה שכולם יעברו לאופניים, אלא שלכמה שיותר אנשים תהיה את האפשרות לבחור להשאיר את הרכב בבית, ובכך גם להקל על מי שחייב להשתמש ברכב".

גילה – שבתאי הנגבי-דב יוסף (צילום הדמיה: אדריכל עמי גבירצמן)

***

בעוד שפתרונות האופניים החשמליים מקלים על האתגר הטופוגרפי של ירושלים עבור רוכבים, ההתמודדות עם העליות והמורדות הופכת למורכבת במיוחד עבור הולכי הרגל. כהן מודה: "בירושלים יש עליות משמעותיות. ברכב כמעט לא מרגישים את זה, אבל כהולכי רגל זה מורגש מאוד. לכן אנחנו עובדים במקביל על 14 פרויקטים לשיפור הנגישות לתחנות הקו הירוק".

בין הפרויקטים שמטרתם לשפר את הנגישות להולכי הרגל אל תחנות הקו הירוק נכללים שלוש מעליות חדשות בגילה, בית צפאפא ומחלף בייט; דרגנוע בגבעת מרדכי; מדרונית במורדות גילה; שדרוג שבעה מעברים בצומת פת; גרמי מדרגות חדשים בגבעת מרדכי ובשכונת שראפאת, ושלוש מעליות וגשרים בקרית היובל – לטובת נגישות משופרת גם לקו האדום.

"בקרית היובל לדוגמה, מרחוב אולסוונגר עד לתחנת הרכבת הקלה ברחוב חיים חביב, יש עלייה בגובה של כ-90 מטר – זה שווה ערך לטיפוס של כ-30 קומות", מסביר כהן. לכן, אנחנו מייצרים מערכת חכמה של מעליות וגשרים שיקצרו את הדרך ויהפכו אותה לנגישה באמת".

לדבריו, זוהו בעיר כ-30 נקודות עם פערי גובה משמעותיים, מעל שלוש או ארבע קומות, ובכולן מתוכננות מעליות ציבוריות באחריות העירייה. "הרעיון הוא לאפשר גישור נוח ואפקטיבי, לדוגמה, לעלות במרכז הקליטה בגילה א' ולרדת לדב יוסף, או לעלות ברחוב שחל בגבעת מרדכי ולרדת בדרגנוע ישירות לתחנת הרכבת".

כהן מסכם: "אנחנו לא מסתכלים על התחנות כנקודות נפרדות, אלא רואים את התחנה כנקודת פעילות המשפיעה על כל המרחב מסביב. לכן הקמת המסילה כוללת גם את שדרוג המרחב הציבורי, נטיעת עצים וצמחייה, כיכרות, מדרכות מוצלות, מקומות ישיבה ופעילויות רחוב. השאיפה היא להפוך את הרחובות לא רק לנתיב מעבר, אלא למרחב נעים, חי ונגיש שאנשים נשארים בו ולא רק עוברים דרכו".