אפרת חסין הירש, פרמדיקית במד"א, בת 25, תושבת בית שמש, מצאה את עצמה בשבוע שעבר בתוך אחד האירועים הקשים שידעה העיר, כאשר טיל איראני פגע בעיר וגרם למותם של תשעה בני אדם. באותם הרגעים היא שהתה בבית אחותה, המתגוררת גם היא בעיר, וביתה נפגע מעוצמת ההדף.
בעת האזעקה נכנסו השתיים לממ"ד, וכעבור רגעים ספורים נשמע הפיצוץ העז ולאחריו צעקות מבחוץ. למרות שהייתה בעצמה בתוך האירוע, חסין הירש עדכנה מיד את מוקד מד"א ויצאה אל הזירה כחלק מתפקידה.
"מיד עם שמיעת הפיצוץ הגדול החלו צעקות של תושבים, וכעבור שניות בודדות כבר נשמעו כוחות ההצלה שהיו בדרכם לזירה", היא מספרת. "עדכנתי מיד את המוקד, ומשם נמסר לי לצאת לאירוע. בהתחלה ראיתי אמבולנס רגיל שרצה שאמשיך איתו לפינוי עם מי שנמצא אצלו ברכב, אבל הבנתי שאותם הפצועים נמצאים במצב יציב והוא יכול להמשיך את הפינוי שלהם. בשלב הזה בחרתי להגיע לריכוז הכוחות".
בשטח פגשה חסין הירש את האחראי על כלל הכוחות בזירה, שביקש ממנה להתלוות לאחד הפינויים. כאשר הבחינה שהפינוי כבר יצא, החליטה לשוב לאזור הנפילה ולהצטרף לכוחות שפעלו במקום.
"הבנתי שמתחילים להוציא את ההרוגים בזירה וכיוונתי את מי שחילץ אותם לכיוון שלי. ריכזנו את החללים יחד עם כוחות נוספים – זק"א, משטרה ופיקוד העורף", היא מתארת. "ההרוגים הגיעו בשלבים, זה לקח מספר שעות, בזמן שהייתה התקהלות גדולה במקום. הרחקנו אזרחים כדי שלא יצטרכו להתמודד עם המראות הקשים, וגם כדי לשמור על צנעת הפרט. ברגע שחולצו כל הגופות, אני ועוד מתנדב שלנו שפעיל גם בזק"א פתחנו את השקים, והבנתי שכולם עם איבוד צלם אנוש, ולקחתי על עצמי את משימת מילוי טפסי קביעת המוות".
לדבריה, הרגעים שלאחר האירוע היו קשים במיוחד, אך התמיכה שקיבלה מהסביבה הקרובה סייעה לה לחזור במהירות לשגרה. "הימים היו קשים מאוד, אבל דאגתי להקיף את עצמי במשפחה שלי, בחברים טובים ובחבריי למרחב ממד"א שעטפו אותי בהרבה חום ואהבה", היא מספרת. "לאחר כמה ימים כבר חזרתי למשמרות מלאות. מבחינתי הדרך להתמודד עם הטראומה היא להמשיך בעבודה שלי – להציל חיי אדם".





תגובות