ביום ראשון בשבוע שעבר הגיעה הבשורה הקשה. בשורת החורבן. בשורת המוות.
פלורי, הפרח של חיינו, של משפחותינו, של כל מי שהכיר אותה, נפגעה כהולכת רגל בזמן שחצתה את הכביש במעבר חציה וחייה נגדעו בדמי ימיה.
העיניים שורפות והלב קרוע. הגוף והנפש מסרבים להאמין, מסרבים להכיל, מסרבים להתחיל את הליך העיכול, הרי זה לא ייתכן.
פלורי שלנו, ילדת פרחים, רעיה וחברת נפש של בני, בן, מזה 12 שנים, אמא בכל רמ"ח איבריה שנתנה את כל עולמה ויותר לאסף ואייל שהיו מחוברים אליה ומתרפקים עליה בקשר עוצמתי של אחים לאמם.
אני מסתכלת עליהם וכל ההוויה שלי צורחת: איך?! זה אמתי? זה באמת קורה? באמת הלכת מאיתנו? באמת לא תשובי?
(מימין) יפעת בנג'אן, פלורי ויטל-שקד ז"ל (צילום: עוז ברקוביץ)
השאלות מקיפות אותנו עוד מאותו יום ראשון ארור. איך ממשיכים מכאן? מה אומרים לילדים?
איך קמים כל בוקר בלעדייך? המון שאלות. אך אף לא תשובה אחת. בציניות של עולם אכזר היחידה שהיו לה הפתרונים זו את. את שתמיד ידעת איך לנחם ומה להגיד. את שהיתה נטועה בך התבונה לזהות את הקושי של האדם שמולך, את העול שעל לבו ולפעמים אף בלי מלים להתיר אותו בחיוכך או במבט מבין. זו את שראית את הדברים אחרת, שידעת מה להגיד ואיך, למי ומתי. זו את. ואת אינך עוד.
רק בשבת שעברה חגגנו יחד יום הולדת לאחייניתך ואת היית כל כך מלאת חיים, קורנת ומאושרת. כתמיד טיפסת על מתקני הג'ימבורי עם הילדים ושיחקת איתם וצחקת את צחוקך הכל כך מוכר. הסתכלתי עלייך מלמטה ולבי התמלא אור. היית מאושרת והילדים היו מאושרים איתך.
ואיך לא? כולנו היינו מאושרים איתך. פלורי אהובה שלנו, כמה טוב היה בך, כמה אהבה תמיד הרעפת על סובבייך. לב של זהב, עיניים של אוקיאנוס עמוק וחיוך שצובע את העולם בצבעים של אור.
ביום ראשון לקחת את אסף לגן עם עוד יצירת אהבה שהכנת: עוגה שעיצבת במיוחד לבחירתו של אסף, שבאותו יום חגגו לו יום הולדת 4 בגן. העוגה הכי גדולה שהכינו לגן, כנראה מתוך רצון שיהיו חתיכות גדולות לכל הילדים. אסף הלך לגן בהתרגשות, אבל זו שלך היתה אפילו גדולה משלו. הגעת לגן מלאת אושר, וחיכית לתמונות שתקבלי מהגננת במהלך היום.
כשהתמונות הגיעו צפית בהן בהתרגשות וחלקת אותן איתנו בגאווה. הווטסאפ האחרון שלי ממך היה בשעה 13:38, חילופי הודעות של אמא מאושרת וגאה עם סבתא מלאת אהבה ושמחה.
עברו להן עוד שעתיים של אור וחיוכים עד שהתהפך עלינו עולמנו.
את, ששמרת על עצמך ואת עצמך עבור אוהבייך, ובמיוחד הנסיכים שלך, אסף ואיילי, עצרת במעבר החצייה וחיכית לרכב שיעצור לפני שחצית. גורל אכזר הוא זה שרכב פגע בך ולקח אותך מאתנו, יפה ואהובה.
פלורי יפה, פלורנסה שלנו, איזה חלל נפער לנו בלב.
איילה
כואב הלב..משתתפת בצער המשפחה,יהי זיכרה ברוך!
אור555
קורע לב מוות מיותר משחה שלמה נהרסה על כלום
דליה
כואב הלב תנוחמו משניים
יעלה
הלוואי וכל אחד ואחת מאיתנו יקבל החלטה בעקבות הטרגדיה הנוראית הזו שנוהגים לא מסמסים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
הכבישים הם סכנת נפשות
שוש צוברי-נרקיס
יקרה אין נחמה למוות כל כך מיותר שהפך את חיי כל המשפחה.. ליבי איתכם.. מן השמים תנוחמו
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ממש כואב הלב, משתתתפת בצער המישפחה! מקווה שתפסו את הנהג!
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יפעת ובני המשפחה. הלואי ותנוחמו. לנו במשפחה אירע אירוע דומה בדיוק לפני כ- 25 שנים. אי אפשר לתאר את הכאב הנורא. עלינו להחליט החלטה להיות מרוכזים בכביש. עלינו להיות בלי טלפונים ומסיחי דעת בכביש. רובנו חוטאים בכך. זה מסוכן וזה הורס חיים לכל כך הרבה אנשים.
אמיר
כמה כאב וצער.מקווה שתצליחו להרים את הראש ולו במעט..למען כולכם.משתתף בצערכם העמוק
אנונימית
תנחומים..כל כך עצוב!! וכל כך מוכר שזה שהולך הוא היחיד שיכול לנחם,בשבעה של אחי רק חיכיתי שיבוא הוא עצמו כי בלעדיו אין נחמה!! מלמלא כח וחיבוקים גדול!
נאוה אלון
משתתפת בכאבכם על אובדן נורא. חיבוק לציפי והגר.
ליאת
משתתפת בצערכם.
שלא תדעו עוד צער
תנוחיו משמיים
ת.נ.צ.ב.ה
משה ביטון
עצוב מאוד !!איך אפשר לנחם אובדן עצום כזה???יהי זכרה ברוך
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תנוחמו מן השמים , שלא תדעו עוד צער ומכאוב, יהי זכרה ברוך ויעמוד לה לזכות כל התארים והשבחים על אישיותה וחסדיה של המנוחה ותמליץ טוב משמיים על כל יקיריה ויוצאי חלציה.
איל
גיסתי נהרגה בתאונת דרכים לפני 30 שנה והשאערה שני ילדים בני 4 ו6.
הכאב ענק.
החלל האדיר והבלתי נגמר הוא בעיקר להורים.
חמותי הגדירה זאת כנכות לכל החיים.
גיסי המשיך בחייו וטוב שכך. נישא בשנית ובנה משפחה חדשה. החחים ממשיכים.
חבל שהתאונות לא נמנעות והטראגדיות לא מסתיימות.
כ
כואב ועצוב מאד מישתתפת בצער המישפחה תנוחמו מהשמים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נשבר הלב, תנחומי
דינה
אוי…דמעות….כמה כואב הלב. מן השמיים תנוחמו
עינת
היא היתה שכנה שלי. בחורה מדהימה. הלב קרוע לכל דיירי המתחם וקשה להאמין לתאונה כל כך טראגית
מן השמיים תנוחמו