מתחם הישיבה הרבנית של חסידות גור במחנה יהודה (צילומים: אדם אקרמן)
מתחם הישיבה הרבנית של חסידות גור במחנה יהודה (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: האדמו"רים שקבורים בחצר הישיבה בשכונת מחנה יהודה

מול הכניסה המרכזית לשוק בולט בית לבנים אדומות, שמאחוריו נמצאת הישיבה הרבנית הגבוהה של חסידות גור. בחצר המתחם, מאחורי קיר הלבנים האדומות, קבורים שניים מהאדמו"רים של החסידות הגדולה – אברהם מרדכי אלתר ז"ל ובנו פנחס מנחם ז"ל – והאתר הפך למקום עלייה לרגל של רבבות מאמינים

פורסם בתאריך: 12.11.22 13:08

בשכונת מחנה יהודה, בסימטת שוורץ 10 – מול הכניסה המרכזית לשוק – בולט בית לבנים אדומות. כאשר בוחנים את הבניין מקרוב, רואים שמדובר רק בחזית הסוגרת על חצר ובתוכה ביתן, אף הוא מלבנים אדומות. מאחורי הקיר האדום והמסוגנן נמצאת הישיבה הרבנית הגבוהה של חסידי גור. הקיר הוא העתק מוקטן של חזית בניין בית המדרש של החסידות בעיירה גורא קלווריא הסמוכה לוורשה בפולין, שם נוסדה בשנת 1860 שושלת האדמו"רים מגור על ידי רבי יצחק מאיר אלתר, הידוע בכינוייו 'חידושי הרי"ם' – על שם ספרו המפורסם. קיר הדגם מהלבנים האדומות נועד להנציח את הישיבה המקורית בפולין, ולהזכיר לחסידי גור את עברה ואת המסורת של מדרשה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


בשנת 1925 הוקמה בירושלים מול השוק, הישיבה הנקראת "שפת אמת" – לזכר האדמו"ר השלישי אריה לייב אלתר (1905-1847), נכדו של מייסד השושלת. הוא הפך את חסידות גור למרכזית בחסידיות פולין. בחסידות זו נהוג לקרוא לאדמו"רים על שם ספרם העיקרי – ו"שפת אמת" – שהיתה אוסף דרשותיו וחידושיו – היתה לספר אהוב מאוד על הציבור החרדי עד היום.

בביתן הקטן הסמוך לדגם הקיר, בתוך מבנה הבנוי אף הוא מלבנים אדומות וגג רעפים מעליו – נמצאים שני קברים צנועים, חסרי מצבה. הקברים מכוסים בכמות גדולה של אבנים קטנות המונחים עליהם בערמה, כמנהג היהדות, וקבורים בהם שני אדמו"רים מחסידות גור המפוארת. ראשון הנקברים בחצר היה אברהם מרדכי אלתר (1865- 1948) שכונה "אמרי אמת". הוא היה בנו של אריה לייב אלתר ונינו של המייסד יצחק מאיר אלתר. יצחק מאיר זכה חודשים ספורים טרם פטירתו, להיות הסנדק של נינו בטקס ברית המילה. לצידו של אברהם מרדכי אלתר קבור בנו פנחס מנחם (1996-1926) , שהתמנה לאדמו"ר רק בשנת 1992. זאת לאחר פטירת שני אחיו המבוגרים ממנו, ששימשו כאדמו"רים (הם נקברו בהר הזיתים) – ופנחס שכיהן רק ארבע שנים ונפטר לפתע – ביקש בצוואתו להיקבר בחצר ליד אביו.


קברי האדמו"רים בחצר הישיבה (צילום אדם אקרמן)

קברי האדמו"רים בחצר הישיבה (צילום אדם אקרמן)


אברהם מרדכי שימש כאדמו"ר משך 43 שנה. משנת 1905 מהתמנותו לאדמו"ר ועד מותו בירושלים ב-1948 – פעל לחיזוק חסידות גור. ערב מלחמת העולם השנייה ב-1939, מנתה יהדות זו למעלה מ-100 אלף חסידים. אברהם מרדכי חווה את השבר הנורא של הריגתם של מרבית קהל עצום זה בידי הנאצים. הוא עצמו עבר מהעיירה גורא לחפש מסתור בוורשה – והיה מצוד אחריו על ידי הגסטפו. עזיבתו את פולין ב-1940 התאפשרה בלחץ חסידיו בארצות הברית וקשריהם עם אנשי ממשל אמריקאים, וסופקו לו ולמשפחתו עשר ויזות איטלקיות. מסע ההצלה ברכבות ובים – ודרך איטליה לארץ ישראל – היה למושא לדיווחים עיתונאים רבים, בדבר השוחד הרב ששולם לאנשי גסטפו בולטים ולפקידים בכירים באיטליה.


הכניסה לעזרת נשים הצמודה למתחם קברי האדומו"רים (צילום: אדם אקרמן)

הכניסה לעזרת נשים הצמודה למתחם קברי האדומו"רים (צילום: אדם אקרמן)


יצוין כי האדמו"ר ביקר בארץ קודם לכן, חמש פעמים. הביקור הראשון היה בשנת 1921, במהלכו נפגש עם הרב קוק והושפע מגישתו החיובית לציונות ומהצהרת בלפור והחליט לרכוש קרקעות בירושלים. הוא עודד את חסידיו לעלות לארץ ולהקים יישובים דתיים (המושב בני-ר"אם ליד גדרה נקרא על שמו). מאות משפחות מחסידי גור עלו לארץ בהשפעתו והיו חלק מ"העלייה הרביעית". בביקורו האחרון ב-1935, שקל הישארותו בארץ, אך בלחץ הכבד של רבבות מחסידיו בפולין – שהתחננו שיחזור להנהיג אותם – החליט לחזור לגורא קלווריא.


הביתן בו קבורים האדמו"רים מגור (צילום: אדם אקרמן)

הביתן בו קבורים האדמו"רים מגור (צילום: אדם אקרמן)


אחרי הימלטותו מפולין לארץ, התיישב בדירה בירושלים, בסמוך לישיבת 'שפת אמת' והיה לרועה הרוחני שלה. אברהם מרדכי היה גם לנשיא אגודת ישראל. בהגיע השמועות על רצח יהודי פולין, כינס בבית כנסת החורבה עצרת זעקה וצום. בריאותו החלה להידרדר בשנות חייו האחרונות – הן בשל כאבו על אובדן רבבות תלמידיו וכן בשל צערו הרב על שנאלץ לנטוש את אוצר ספריו הענק. אוסף זה של ספריו היה מהגדולים באותה העת באירופה. כאשר נפטר בראשית יוני 1948, מלחמת העצמאות היתה בעיצומה. ירושלים הופגזה בידי הלגיון הירדני והיה קושי להעביר את גופתו ל"מערת גור" – אחוזת קבר שרכש בהר הזיתים. בני משפחתו פנו לנציב הצלב האדום בבקשה לסייע בהעלאת גופתו להר הזיתים, ומשלא נענתה פניתם – הוחלט לקבור אותו זמנית בקבר שנחפר בחצר. בתום המלחמה, החליט בנו, האדמו"ר רבי ישראל (המכונה "בית ישראל") להשאיר את הקבר במקומו. רבי ישראל – ואחיו שירש אותו כאדמו"ר, שמחה בונים ("לב שמחה") – בחרו להיקבר באחוזת הקבר בהר הזיתים. בן הזקונים פנחס מנחם (שהיה בן 14 כאשר המשפחה נמלטה מפולין), בחר, כאמור, שלא להיפרד מאביו וביקש ולהיטמן בחצר.

 

 

אתר הקבורה הארעי הפך למקום מרכזי וקדוש לחסידות גור. בנוסף לחסידי גור פוקדים אותו עולי רגל, כדי לבקש בקשות ולהניח פתקאות לצד שני הקברים. אחוזת הקבר היתה למקודשת לרבים. בקרב החסידים נפוצים סיפורים על הגשמת בקשות לאחר תפילות תחינה, על חולים שנרפאו ועל עקרות שילדו. שני האדמו"רים הקבורים בחצר נודעו כעילויים וכאנשים צנועים, שפעלו רבות להגברת האחדות בקרב העם היהודי. רבי ישראל בהספידו את אביו אברהם מרדכי, אמר: "לא היה בדורות האחרונים כאבי, שהכניס כל כך הרבה אמונה בליבות כל כך הרבה המונים".

רבי ישראל ואחיו לא יכלו לחזות כי בחסידות שהם טיפחו, יתחיל פילוג וסכסוך קשה. ה"מרד הקדוש" פרץ בשמחת תורה באוקטובר 2019 כאשר האדמו"ר יעקב אלתר (בנו של שמחה בונים – האמצעי בבניו של אברהם מרדכי) עורר מתיחות בחסידות המסוגרת והחזקה, בתקנות מחמירות להתנהגות שהנהיג. בן דודו, רבי שאול אלתר (בנו של האדמו"ר פנחס מנחם הקבור בחצר) פרש עם כמה מאות חסידים ויצר חצר חסידות נפרדת.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

מחפשים דירת 3 חדרים באזור מחנה יהודה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. איציק

    זה לא נכון שכתב בצוואתו להקבר ליד אביו.
    זו הייתה בקשת בניו.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר