במרכז הרפואי שערי צדק, אחד המרכזים הרפואיים הגדולים והמובילים בישראל, המכיל יותר מ- 1,100 מיטות, התכוננו מבעוד מועד למלחמת שאגת הארי. בשבת, 28 בפברואר 2026, בשעה 08:10, עם האזעקה הראשונה, שערי צדק היה מוכן וערוך לתת מענה לכל תרחיש.
"זה היה בוקר מרשים ביותר מבחינת שערי צדק", אומר בגאווה פרופ' עופר מרין, מנכ"ל המרכז הרפואי. "למרכז הרפואי הגיעו תוך דקות מאות אנשי צוות, מבלי שהיינו צריכים להזעיק אותם. כל אחד ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות. הייתה לנו תוכנית מגירה סדורה, שתורגלה ודובררה במשך כמה שבועות. לא היה מנהל מחלקה, שלא ידע לאן הוא מתפנה, איפה הוא יבצע ניתוחים דחופים, לאן הוא יעביר את מטופלי הטיפול הנמרץ שלו ולאן יעביר את מטופלי המחלקה. זה היה בוקר שלא היינו צריכים להתמודד בו עם החלטות, כי הכול היה מוכן, מוחלט ומתורגל. החמ"ל שלנו פעל ברמה לאומית, עם הנחיות מאוד ברורות. בהחלט בוקר של גאווה בצוותי שערי צדק".
הקמנו בית חולים ממוגן יש מאין
כאמור, ההיערכות במרכז הרפואי שערי צדק החלה מספר שבועות מראש. במרכז נערכו בשני רבדים עיקריים: הרובד הפיזי – הכשרה והכנת האזורים התת-קרקעיים, מתוך הבנה שברגע שהמלחמה תחל, הם יצטרכו לפנות ולשנע את כלל המטופלים בצורה בטוחה ונכונה לאזורים הממוגנים, והרובד השני – סדר הפעולות לביצוע.
"מצד אחד, אין אזרח בישראל שלא חשב שתהיה מלחמה ומצד שני לא ידע מתי היא תתרחש. כמוסד ציבורי, יצאנו מנקודת הנחה שהמלחמה תהיה, והיא תפרוץ ללא התרעה מספקת", מסביר פרופ' מרין. "לכן בנינו תוכנית עבודה וחשבנו על כל נקודה אפשרית: עבדנו על פי סדר פעולות מובנה: מה אתה עושה כשהמלחמה פורצת, סדר הורדת המטופלים והמיקום של כל מטופל. צריך להבין שמדובר בארגון של 6,000 איש ויותר מ-1,000 מטופלים, וכשאתה מתרגל את זה ומדבר על כך, אתה יוצר רוגע ארגוני".
לפני כחמש שנים נבנה בשערי צדק חניון תת-קרקעי. "בחודשים האחרונים מערך הבינוי והלוגיסטיקה שלנו עבד מסביב לשעון כדי להפוך את החניון למתחם אשפוז ברמה הגבוהה ביותר ", מספר פרופ' מרין. "יצרנו יש מאין, עם תכנון מוקפד, בניית קווי אספקה, חמצן, חשמל, מיזוג אוויר, תשתיות מחשוב, תשתיות מים וביוב. פשוט בנינו בית חולים מאפס תוך 3 חודשים והתוצאה מרשימה ביותר".
המתחם התת קרקעי הממוגן (צילום: דוברות שערי צדק)
הטיפול רפואי הטוב ביותר
בהפיכת המתחם מחניון כלי רכב לבית חולים פעיל, ההסתכלות של הנהלת בית החולים נחלקה לשלושה מעגלים: מעגל המטופלים, מעגל המשפחות ומעגל המטפלים.
"מהיום הראשון של המלחמה אני מקיים שיחות זום יומיות לכל המנהלים, כשמסר המרכזי הוא שגם במצב מלחמה אנו נמשיך להעניק טיפול ברמה הגבוהה ביותר כמו במצב שגרה. גם במלחמה אנשים מגיעים מדי יום עם אירועים מוחיים, התקפי לב, תאונות דרכים ובעיות שחלקן דחוף מאוד, ואנחנו נעניק להם את הטיפול הכי טוב שניתן. זו גישה חדה וברורה שכולנו בשערי צדק מחויבים אליה", מדגיש פרופ' מרין.
אחד הדברים שהיו חשובים בבניית בית החולים התת-קרקעי, היה מתן פרטיות אישית לכל מטופל ומטופל – החל ממנורת לילה אישית ועד וילון ששומר על הפרטיות. "חלק מהבעיות של בית חולים תת-קרקעי הוא שאין בו יום ואין לילה, מאחר שאתה לא רואה אור יום והאורות דולקים כל הזמן, מה שיכול לבלבל אנשים. לכן, נעשו צעדים רבים כדי ליצור סדר יום. דאגנו לסביבה של המטופלים, למניעת זיהומים ולניקיון, כך שלא יהיה שום דבר שונה מהשגרה", מסביר פרופ' מרין ומדגיש שלא מעט מהמבקרים, נציגי משרד הבריאות וגם נשיא המדינה שביקר, ציינו שסביבת המטופל בשערי צדק היא מהמושקעות בארץ.
המעגל השני הוא מעגל המשפחות. מאחר שמדובר בבית חולים מתחת לפני הקרקע שהוא בהכרח צפוף יותר מהשגרה, במרכז הרפואי ניסו לעשות את המקסימום כדי לדאוג לנוחות המבקרים. "ברור לנו שחלק מתהליך ההחלמה הוא כשהמשפחה נמצאת לצידך. דאגנו להכוונה ולשילוט, דאגנו לסדרנות – מצד אחד כדי לאפשר כניסת מבקרים, ומצד שני כדי לוודא שלא יהיו יותר מדי. הקמנו למשפחות חדרי המתנה שיוכלו לשבת בהם ולשתות משהו, עם טלוויזיה ואינטרנט, כדי לחבר אותם לעולם החיצון".
צוותים של גיבורים
המעגל השלישי הוא מעגל המטפלים וההתייחסות לכלל הצרכים של העובדים במרכז. "האתגר שלנו הוא לתת מענה לצרכים של המטפלים. כשעובד שלנו נכנס בשערי הבניין בבוקר כמטפל הוא מגיע גם עם מטען אישי", מסביר פרופ' מרין. "זה יכול להיות לילה בלי שינה כי היו לו שלוש אזעקות, זה יכול להיות שבן או בת הזוג או הילד גויסו למילואים והוא מגיע עם חששות ענקיים, או שלמרות שיש לו מרחב מוגן, הוא חושש שהטיל הבא יכול לפגוע בו".
לדבריו, לחששות ולמטענים האישיים צריך להוסיף גם את חוסר הוודאות, שכן אין לדעת מתי כל זה יסתיים. "האתגר", הוא אומר, "הוא לדאוג לאנשי הצוות ולחוסן שלהם. אנו נדרשים לדעת להכיל את כולם, לרתום אותם למשימה ולהיות קשובים אליהם. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לתת רפואה מצוינת בדיוק כמו שנתנו לפני המלחמה. כשרופא מטפל בחולה והוא שואל אותו שאלה ומבקש עוד הסבר ועוד הסבר – לכן צריך להגיע עם האנרגיות החיוביות ביותר, להקשיב ולהבין שגם המטופל נמצא בתקופה של מתח ולחץ".
בשערי צדק מתייחסים לכל הרבדים הללו: הם דואגים לתמיכה אישית בצוותים, בנוכחות פיזית של המנהלים בשטח, ובדאגה לכך שבכל קומה יהיה חדר צוות עם כיבוד, מכונת קפה וטלוויזיה, כדי שיוכלו להירגע מהטירוף של היום, ולו רק לכמה דקות. בנוסף, במרכז הרפואי פועל צוות משאבי אנוש שנרתם מהיום הראשון ומקיים פעילויות לצוות, החל מפעילות ספורט בזום, דרך שיחות על תפקיד החוסן ושיח מחלקתי, ועד למתן כלים ורובד אישי.
"אנחנו מדגישים שזו לא חולשה להביע מצוקה אישית, ואנחנו מפנים את מי שצריך לאנשי המקצוע שלנו לקבלת התייחסות אישית. המסר הארגוני שלנו מאוד ברור: הבעת צורך בשיחה היא ביטוי של עוצמה, ולא הבעה של חולשה", אומר פרופ' מרין.
רוצים להישאר מעודכנים?
לידה בביטחון וברוגע
המרכז הרפואי שערי צדק נחשב למרכז המיילדותי הגדול ביותר בישראל עם 22 אלף לידות בשנה, המהוות יותר מ-10 אחוזים מכלל הלידות בישראל. במרכז התארגנו מראש על מנת להעניק ליולדות את הטיפול, היחס והפרטיות הטובים ביותר, והחליטו שלא לפנות אותן לחניון התת-קרקעי, כפי שעשו חלק מבתי החולים ברחבי הארץ.
"אין ספק שזו אחת התקופות המאתגרות מבחינת המרכז המיילדותי", אומר פרופ' מרין. "יולדת בזמן אזעקה לא יכולה להגיע למרחב מוגן, ולכן עמלנו קשות למצוא מרחב שהוא מוגן ובטוח, ושתהיה בו תחושה של פרטיות. הלידה צריכה להיות קרובה לחדר ניתוח זמין, שכן אחוז קטן, אבל קיים, מהלידות מצריך ניתוח קיסרי דחוף, ובחניונים אין חדרי ניתוח. דבר שני, לידה היא אירוע שהצד הרגשי חשוב בו מאוד, ולכן העברנו את היולדות למתחם ממוגן בתוך הבניין המרכזי, והקפדנו להשאירן מעל הקרקע ולא בחניון התת קרקעי. בנינו חדרים פרטיים במתחם והוספנו מתחמים כדי להעניק לכל יולדת את הרוגע, השקט והביטחון ללדת בנחת. לצד המתחם הפיזי, כמובן שתמיד נמצא הצוות הרפואי והמיילדותי שלנו שהוא הטוב והמנוסה בארץ, ונמצא תמיד לצד כל יולדת".
הצוות המילדוּתי בחדר הלידה הממוגן (צילום: דוברות שערי צדק)
מחזירים פעילות לשגרה
"בשבוע הראשון של המלחמה ביטלנו פעילות רבה, מלבד דברים מאוד דחופים. כיוון שאנחנו במצב של חוסר ודאות והמלחמה יכולה להיערך עוד שבועות התחלנו להחזיר פעילות בהתאם להנחיות כדי לתת מענה לצרכי המטופלים. המרפאות שלנו פתוחות ופועלות, חדרי הניתוח ממוגנים מוכנים ואפשר להמשיך לקיים בהם פעילות. אנחנו בכל מצב ובכל תרחיש נמצאים כדי לתת מענה לתושבים ולמטופלים וקוראים לכולם לא לדחות טיפולים ולא להזניח מצב רפואי. אנו כאן בשבילכם".
המדינה תמיד בראש
"החל מ-7 באוקטובר, כאמירה ארגונית-ערכית, שערי צדק נקט במדיניות, לפיה טובת המדינה קודמת לטובת הארגון. אפשרנו לאנשים לצאת למילואים ככל שהם יתבקשו וככל שהצבא יקרא להם. אנחנו מרגישים שזה רגע לאומי שבו כל אחד צריך להסתכל לא רק על הבית שלו, אלא על טובת מדינת ישראל והצרכים הלאומיים שלה, וכך נהגנו. אני באופן אישי חציתי יותר מ-100 ימי מילואים, ולכולם ברור שאם המנכ"ל יכול לעשות מילואים, כולם יכולים לעשות. וזה בהחלט אתגר".
המבט ליום שאחרי: "אנחנו יוצאים מחוזקים"
מבחינת פרופ' מרין, "היום שאחרי המלחמה" נמצא על השולחן מהרגע הראשון. "אני מקפיד כל הזמן לדבר על היום שאחרי, במיוחד כשנמצאים בחוסר ודאות. אנחנו עוסקים בזה בכמה רבדים. גם הקורונה, שאולי הייתה אחד האתגרים הכי משמעותיים שמערכת הבריאות התמודדה איתם בעשרות השנים האחרונות, גרמה לכך שיצאנו משערי צדק מחוזקים. בשערי צדק טיפלנו בקורונה בהכי הרבה מטופלים בארץ, והצוות היה גאה בכך. התמודדנו עם עיר אדומה והרבה מאוד מטופלים, והמשכנו לתת להם טיפול וגם להמשיך ברפואת שגרה במקביל.
"המסר שאני מעביר הוא שאנחנו חלק מהחוסן הלאומי והחוסן העירוני. אדם שגר בירושלים צריך לדעת שאם חלילה וחס קורה לו משהו, מהתקף לב ועד פגיעה מרסיס, הוא יגיע לשערי צדק ויהיה צוות שימתין לו פה וייתן לו את הטיפול הטוב ביותר. אני רואה באירועים הקשים האלה אירועים שמחזקים אותנו. הצוות מאוד גאה במה שנעשה כאן".
בשערי צדק הבינו כבר מהשבוע הראשון שהמלחמה תיקח זמן, ולכן החליטו לנצל את הזמן שנכפה עליהם כדי לשפץ חלק מהמחלקות במרכז הרפואי. "בית החולים הוא לא חדש ומאוד קשה לשפץ אותו בשגרה כי הוא כל הזמן עמוס במטופלים ולא ניתן לפנות מחלקה בשביל לשפץ. כיום, אנחנו משפצים במקביל מספר מחלקות, וביום שאחרי, זה ייתן הרגשה טובה לצוותים שהיו מחוץ למחלקה שדאגנו להם. בנוסף, האמון של הציבור בנו יגבר – הידיעה שכל אחד שמגיע לפה חשוב לנו. אחת המשפחות שנפגעה קל באירוע בערד החליטה להגיע אלינו לטיפול, וזה מחמם את הלב שגם אנשים מחוץ לירושלים נותנים בנו אמון כזה".
חג חירות אמיתי
"פסח זה חג החירות. אני חושב שזו אחת התקופות המשמעותיות של מדינת ישראל מאז שהוקמה. היא מתמודדת תמיד עם אויבים רבים, עם המשמעויות של ההשקעה הכלכלית האדירה בנושאים ביטחוניים, עם החוסן הלאומי ועם אירועי טרור. אני כולי תקווה שנצא מזה כמדינה אחרת, עם פנים לשלום ולמזרח תיכון שייראה אחרת. אני חושב שאנחנו חייבים לצאת מאירוע כזה עם תחושה של מחוברות וזהות לאומית אדירה. מדינה – שמתמודדת במשך שבועות רבים עם אזעקות יומיומיות, אנשים שנהרגים, פגיעות ברכוש ואנשים שמגויסים – היא מדינה שצריכה להיות גאה ביכולות שלה, ביכולת של העורף להתמודד עם חוסן לאומי שהוא בעצם הכוח שלנו. אנחנו צריכים לצאת מתוך המלחמה הזו בגאווה, לצעוד קדימה ולהביא את המדינה לעוד הישגים. אני מאחל חג שמח לכל בית ישראל מכל צוותי שערי צדק".
תגובות