פסל הסיסים בעיר העתיקה, רב הכותל מברך על חזרת הסיסים לכותל המערבי, סיסים מעל הכותל (צילומים: לותר שיפלר, אמנון האן, דוברות עיריית ירושלים)
פסל הסיסים בעיר העתיקה, רב הכותל מברך על חזרת הסיסים לכותל המערבי, סיסים מעל הכותל (צילומים: לותר שיפלר, אמנון האן, דוברות עיריית ירושלים)

אתרים נסתרים בירושלים: מושבת הסיסים בכותל המערבי

בין אבני הכותל מקוננות כבר מאות שנים ציפורי סיסי החומות. בשנת 2016 נחנך בעיר העתיקה פסל הברונזה 'עץ התקווה', שבין ענפיו יצוקים 150 פסלוני סיסים בגודלם הטבעי

פורסם בתאריך: 20.12.19 07:45

בין אבני הכותל המערבי נמצאת מושבת הסיסים העתיקה ביותר שידועה בעולם. הסיסים (סיסי החומות בשמם המלא), הן ציפורים שאוהבות לקנן בחומות העיר העתיקה, בגגות בניינים ישנים ובצריחי מסגדים וכנסיות. הן מבלות את מרבית חייהן באוויר – אוכלות, ישנות ומזדווגות – ובשל כך התנוונו רגליהן. הסיס אינו מסוגל לעמוד על הקרקע, ואף לא לנתר ולהתרומם חזרה. אי לכך, אתרי הקינון שלהם חייבים להיות במקומות גבוהים ובקירות אנכיים. לשם המראה הם "נופלים" מספר מטרים מטה וכך צוברים את המהירות הנחוצה לתעופה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


הסיס הוא ציפור "עירונית", בגווני שחור-אפור, שניתן לראותה חולפת כרוח מעל הגגות בין הקומות העליונות של בתי העיר, תוך השמעת קולות רמים של צווחות ושריקות. "אמן תעופה" זה מקנן במבנים הסמוכים לאדם ומחפש סדקים בקירות, מרווחים בגגות של רעפים ובתי תריסי הגלילה – וכך מימי קדם בחרו הסיסים את חגווי הסלע שבכותל המערבי. מזונם העיקרי הוא חרקים מעופפים ולכן הסיסים נחשבים למדביר ביולוגי יעיל וידידותי.


פסל הסיסים בעיר העתיקה (צילום: אמנון האן)

פסל הסיסים בבית החולים סנט ג'ון ברובע הנוצרי (צילום: אמנון האן)


בכותל המערבי ישנם כ-90 קינים של סיסים. עבודת המיפוי המחקרית עליהם החלה בשנת 2002 על ידי חוקר הסיסים הגרמני אורליך טיגס, שקיים תצפיות ממושכות במקום. בחודשי החורף הסיסים מבלים בדרום יבשת אפריקה, ואת הנדידה צפונה לעבר ישראל יחלו בפברואר. אל ארצות אירופה, הם יתחילו להגיע באפריל ולסקנדינביה במאי. הם מגיעים לירושלים מידי שנה, בדיוק מדהים סביב ה-28 לפברואר. מאחר שהסיסים מאריכים ימים (עד 20 שנה ומעלה), הבוגרים זוכרים היטב את מיקום הקנים, וכך הם חוזרים לכותל מימי בית המקדש השני. הם נחשבים למבשרי האביב, והנביא ירמיהו שחי בירושלים לפני כ-2,500 שנה, התפעל מהדיוק הרב של הופעת הציפורים הנודדות בשמי הארץ וכתב: "… גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה…" (ירמיהו, ח', ז').


רב הכותל מברך על חזרת הסיסים לכותל המערבי (צילום: דוברות עיריית ירושלים)

רב הכותל מברך על חזרת הסיסים לכותל המערבי (צילום: דוברות עיריית ירושלים)


הסיס נקרא גם "ציפור 100 הימים", כי משך שהותו בישראל הוא כמאה יום, שלאחריהם ישוב ביוני לאפריקה עם צאצאיו. דיוק זה ומיפוי הקנים הביא ליוזמה לקיים בראשית מרץ, מידי שנה, טקס חגיגי של קבלת פניהם של הסיסים ברחבת הכותל. הטקס מתקיים בנוכחות רב הכותל וראש העיר, תלמידי בתי ספר הלומדים על ציפורים ואנשי החברה להגנת הטבע. הטקס נערך בשעות בין הערביים, כאשר הסיסים שבים לקן ומרחפים מעל ראשי המתפללים וקריאותיהם מהדהדות מעל ראשי המתכנסים. הנואמים מעלים על נס את שמירת הטבע והגנת הציפורים והסיסים בפרט – וזאת בשל הירידה המשמעותית שחלה בעשורים האחרונים במספרם בכל ארצות קינונם.


סיסים מעל הכותל (צילום: לותר שיפלר)

סיסים מעל הכותל (צילום: לותר שיפלר)


לסיסים יש מעריצים רבים בכל ארצות נדודיהם, אך רק בירושלים הוקם פסל לכבודם. בשנת 2016 נחנך בגן מוריסטן של בית החולים סנט ג'ון ברובע הנוצרי בעיר העתיקה פסל ברונזה הנקרא "עץ התקווה". הפסל הוא דמוי עץ זית עתיק, שבין ענפיו יצוקים 150 פסלוני סיסים בגודלם הטבעי ובמצב תעופה. הפסל הבריטי מארק קורת', התבקש להקים פסל בגן, והוא החליט ליצור פסל של עץ זית. בהשראת קינון הסיסים בכותל ושובם מידי שנה לארץ הקודש ומעופם הדינמי, יצר במקום עלים 150 סיסים. קורת' ראה בסיסים, אוהבי החרות ולא מוגבלים על ידי גבולות, סמל של תקווה ואחוות עמים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות. בגן הוקמו גם קינים לסיסים חיים – ואלו הגיעו למקום ומקננים בהם. פסלוני שלושה סיסים מברונזה, מעטרים את הקיר הפנימי של הגן ומסמלים את היהדות, האסלם והנצרות, שאתריהם הקדושים נמצאים במרחק הליכה מהמוריסטן. הקמת פסל "עץ התקווה" מומנה בעזרת תרומה של נדבן יהודי מקנדה, פרופ' מיכאל (מייק) דן, הפועל לקידום השלום במזרח התיכון.



ביוזמתו של פרופ' יוסי לשם, מומחה בעל שם עולמי לחקר ציפורים מאוניברסיטת תל אביב, התקיים באחרונה בירושלים יום עיון בנושא ציפורים, תוך דגש על הסיסים. בכנס ניצפו תצלומיו הנהדרים של הצלם הגרמני לותר שיפלר, שמתמחה בצילומי מסלולי הנדידה של הסיסים ובתעוד נוכחותם ו"ריקודיהם" בשמי הכותל המערבי.

הראשון שהתקין תאי קינון לסיסים בירושלים, כבר בשנות ה-70 היה פרופ' אוריאל ספריאל, ראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית, ששכנה אז בבניין התנ"ך (הצמוד לבית העירייה הישן ברחוב יפו). מתחת לגג הבניין ישנם משולשים עם חורי הצצה מחרס, בהם הוא הניח ארבע קופסאות קינון. לשמחתו הגיעו הסיסים וקיננו בהן. ניתן היה לצפות מהגג בתרגילי התעופה, שעשו הגוזלים, עד הקפיצה הגורלית מהקן לתחילת חיים עצמאיים.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר