בתמונות סמטאות שכונת 'בתי גורל' (כיום נחלאות), אזור כפר השילוח, בית הכנסת 'הגורל' (צילומים באדיבות מוזיאון ארצות המקרא, ד"ר אדם אקרמן)

אתרים נסתרים בירושלים: שכונות התימנים הראשונות שהוקמו בעיר

מבצע 'מרבד הקסמים' להעלאת קהילת יהודי תימן התרחש עם קום המדינה, אולם כבר 60 שנה לפני כן, בסוף המאה ה-19, החלו יוצאי תימן להתיישב בירושלים. השכונות הראשונות - כפר השילוח, בתי גורל, נחלת צבי ושערי פינה

פורסם בתאריך: 18.3.20 20:46

מי מכיר את השמות 'כפר השילוח', 'בתי גורל', 'נחלת צבי' או 'שערי הפינה'? המשותף לשמות הללו הוא שמדובר בשכונות התימנים הראשונות בירושלים. שכונות עוני דלות שהוקמו בעשור התשיעי של המאה ה-19 (1880 ואילך), על מנת לשמש כמעון לפתירת מצוקת הדיור הקשה, שהיתה מנת חלקם של התימנים, שהגיעו אחרי תלאות דרך קשות לירושלים. תערוכה עשירה ומושקעת במוזיאון ארצות המקרא, המוצגת כעת על תימן והקהילה היהודית עתיקת-היומין, שופכת אור על אותה קהילה יהודית בתימן. ישנם חוקרים הסבורים כי יהודי תימן התיישבו בגלות זו, כבר בימי שלמה המלך לאחר ביקור מלכת שבא, ויש החושבים כי הגיעו לשם עם חורבן בית ראשון. עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות מאשרות כי יהודים ישבו בתימן משלהי בית שני. קשה לקבוע במדויק את ראשית גלות תימן, אך ברור כי זוהי אחת הגלויות העתיקות ביותר. בעיני יהודי תימן היו ימי הגלות תמיד מצב זמני, אף כי התארכה כאלפים שנה. העיקר עבורם היה הקשר לארץ והכמיהה לירושלים והאמונה כי יבוא יום והם יחזרו בהמוניהם לארץ האבות.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


חדר לימוד של יהדות תימן בירושלים (צילומים: באדיבות מוזיאון ארצות המקרא)


אולם התערוכה לא מספרת על התיישבותם והיאחזותם רבת הייסורים החל משנת 1882 בירושלים. כיבוש תימן בידי הטורקים ב-1872 הקל על הקשר בין תימן לארץ-ישראל. העלייה המשמעותית ביותר מתימן החלה בשנת 1882. שמועות הגיעו ליהודי תימן כי הברון רוטשילד רכש אדמות בארץ וייתן ליהודי תימן להתיישב בהן. שיירה ראשונה בת כ-150 נפש שמכרה את בתיה ורכושה במחיר סמלי, יצאה לירושלים. צרות רבות פקדו את אנשי השיירה. עשרה חודשים הלכו בחום כבד, נכלאו במחנה סגור בעיר הנמל חודידה בשל מגפה שפרצה, כספם אזל ואחדים נפטרו. לבסוף הפליגו משם, והגיעו לפורט סעיד ומשם ליפו. בשארית כספם שכרו חמורים וצעדו לעבר ירושלים. בראותם את חומות העיר, התרגשותם היתה רבה ואחד העולים, כה נפעם שהחל לרוץ לעברם, אך מחמת החולשה לבו פסק לפעום, והוא נפל לרגלי החומה.


בתי כפר השילוח (צילומים: באדיבות מוזיאון ארצות המקרא)


בירושלים החלה מסכת הייסורים שלהם, שספק אם עוד עדה חוותה כאלו. עלייתם יצרה בעיה לירושלים כי לא היו זכאים ל"כספי החלוקה". הקהילה היהודית אז היתה מפוצלת בין כוללים אשכנזים לספרדים, והיו אף כאלה שפקפקו ביהדותם של העולים מתימן. מי שנחלץ לעזרתם היו אנשי המושבה האמריקאית והרב דב פרומקין, עורך עיתון "החבצלת", שנתן ביטוי לסבלם במאמריו. הוא עזר להקים אגודה בשם "עזרת נידחים" – אשר הקימה עבורם את שכונת התימנים הראשונה בארץ – 'כפר השילוח'. השכונה הוקמה בשנת 1884, בשיפולי הכפר הערבי סילואן מדרום לנחל קדרון. עד אז הם גרו בשדות, באוהלים, בסוכות ובמערות.

על מצבם המחריד מספר מייסד המושבה האמריקאית הורשיו ספפורט, שסמוך למושבה, בשדה נטוש, ראה קבוצת אנשים בלבוש מוזר, בגוון עור כהה ובהגיית עברית השונה מהרגיל – המכינה לעצמה חסות לילה משקים וקרעי מחצלות. לאחר שהסתבר לו כי אלו יהודים "קדמוניים" מתימן, שלדעתו הם צאצאי  בני שבט גד – הוא נפעם ונחלץ לסייע להם. בני המושבה האמריקאית עזרו להם בסיוע רפואי, בשכירת חדרים, בהכנת מזון כשר והעניקו להם מעט כסף. אף כי ברור היה שלא היו להם כוונות מסיונריות, החשש מהמיסיון הנוצרי, עורר את יהודי העיר לאמץ אותם ולתת להם מקלט לילה בבתי הכנסת הספרדיים והאשכנזים.


בית הכנסת 'הגורל' (צילומים:באדיבות מוזיאון ארצות המקרא, ד"ר אדם אקרמן)


כפר השילוח היתה שכונת הקדש מרוחקת מאוד וסמוכה לכפר ערבי עוין. בשכונה נבנו כ-70 דירות קטנות עבור התימנים, בחמישה מבנים טוריים, במתכונת המזכירה את בתי משכנות שאננים. 60 בתים נוספים הוקמו ערב מלחמת העולם הראשונה, אך התשתיות הבסיסיות כמו ביוב, מים ושירותים אחרים, לא פעלו. חלק מהתושבים החלו נוטשים את המקום, כבר בימי מאורעות תרפ"ט (1929). לאחר מאורעות 1936, דרשו הבריטים לפנות את התושבים. ההנהלה הציונית נאלצה לפנות את השכונה והעבירה את הקהילה לדיור ארעי, בקרבת הישוב היהודי שבמערב העיר. בתי השכונה נבזזו על ידי הערבים השכנים, חלקם נהרס ולאחרים פלשו משפחות ערביות וכך בא קיצה של שכונה יוצאת דופן זו (בתיה משולבים כיום בין בתי הכפר הערבי).

שכונה נוספת שהוקמה עבור התימנים, בתי גורל, נבנתה ב-1885 ביוזמתו של הרב הראשי של אנגליה, ד"ר מרדכי אדלר, אחרי שסופרה לו מצוקת התימנים בירושלים. הוא הצליח לגייס כספים להקמת שכונה קטנה. מדובר בשכונה בת 13 דירות בדרומה של משכנות ישראל (אחת משכונות נחלאות). נקבע כי תיערך הגרלה (מכאן שם השכונה), יבחרו תריסר משפחות שישתכנו בדירות למשך שנתיים – ודירה נוספת תשמש כבית כנסת. כללי השכונה קבעו כי יגורו בה רק כאלו המסוגלים לפרנס עצמם ולא נזקקים לחסדים. השכונה נקראת גם "משכנות תימנים", וממוקמת בשני גושי בניינים בין הרחובות משכנות ואבולעפיה. בית הכנסת נקרא "הגורל", ורק ב-1910 נבנה מחדש, על גגו של בית הכנסת הצנוע הראשוני.


אזור כפר השילוח (צילומים:באדיבות מוזיאון ארצות המקרא, ד"ר אדם אקרמן)


למרות מצבם הקשה בירושלים המשיכו מאות תימנים להגיע לעיר מתימן, וכך קמה שכונה שלישית – נחלת-צבי. היא נבנתה ב-1889 בסמוך למאה שערים ובה 30 בתים קטנים. השכונה נבנתה עבור עניי התימנים מכספי הברון משה הירש (בעברית הירש הוא צבי) – והמתיישבים נהנו מהלוואות בתנאים נוחים. סגנון הבנייה היה 'תימני' – רחובות ופרוזדורים די צרים, עליות בתים ומרתפים – והכל בצפיפות רבה. בשלב שני נוספו לשכונה עוד 45 דירות, ש"כולל תימן" שהוקם בינתיים בירושלים, הצליח לגייס כספים לבנייתם, ואף הקים בה בית מדרש ו-5 בתי כנסת. בתוך עשור מתיישבים אלו, שהיו חרוצים ועבדו בעבודות רבות, שילמו את חובותיהם ולא נזקקו לצדקה.

שכונה תימנית קטנה נוספת, שנוסדה אף היא ליד מאה שערים בשלהי 1889 היתה "שערי פינה". שמה ניתן לה כי הוקמה בפינת הרחובות המוליכים לשכונת מאה שערים ובית ישראל. עם הקמתה נקראה שער-הפינה (כי בית ישראל היתה עדיין בראשיתה). נבנו בשכונה 40 דירות, הקיימות עד היום. בהדרגה התימנים נעשו מיעוט בתוך רוב אשכנזי, אך שמות הרחובות מתעדים מלומדים תימנים כמו זכריה הרופא (זכריה בן שלמה הרופא, שחי במאה ה-15 והיה רופא ומגדולי חכמי תימן). רחוב תרמ"ב בשכונה מציין את שנת העלייה של ראשוני יהודי תימן (1882), לפי הפסוק משיר השירים "אעלה בתמ"ר" (ז, ט). יצוין, כי רחובות נוספים בירושלים, נושאים שמות של אישים תימנים ידועים כמו; המשורר שלום שבזי והמקובל שלום שרעבי.


סמטאות שכונת 'בתי גורל' (כיום נחלאות), (צילומים:באדיבות מוזיאון ארצות המקרא, ד"ר אדם אקרמן)


עולי תימן המשיכו לעלות ספונטנית לארץ משך כל התקופה העות'מנית, ורובם התיישבו בירושלים וחלקם במושבות. החיים הקשים לא הרתיעו אותם לכתוב למקורבים בתימן לבוא ולהצטרף אליהם. עד 1914 עלו ארצה כ-5,000 נפש, שהיוו בשנת 1918 כ-8 אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ, אשר מנתה אז כ-90 אלף. הצורך לחמוק לעבר הגבול ולעשות זאת בחשיכה, בשל ההגבלות שהוטלו עליהם על ידי שלטונות תימן, לא צינן את התלהבותם. על עדה זו, שעם הקמת מדינת ישראל, הועלתה כמעט בשלמותה במבצע "מרבד הקסמים", ניתן להעיד את מלוא משמעות הפסוק: "אין ארץ ישראל נקנית אלא בייסורים".

בשנת 1948 הועלו ארצה כ-50 אלף תימנים, בכ-400 טיסות מעדן (בתימן נותרו היום רק כמאה יהודים בצנעה). העולים המתינו תקופה שארכה בין שנתיים לשש שנים (1948-1942), במחנה המעבר בעדן, בתנאי מחיה קשים. כאשר המריא האווירון האחרון, התקיים טקס אזכרה במקום ל-700 היהודים שנפטרו במחנה במשך תקופה זו. רחוב "כנפי נשרים" הסמוך לגבעת שאול, משמר זכרו של מבצע העלאתם ונקרא על שם הפסוק "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אל ארץ האבות" (שמות ט, ד).


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

6 תגובות
  1. ציונה יפת

    היחידים שלא התבכינו קבלו הכל באהבה, כל הכבוד לעדה שאני משתייכת אליה, ההורים שלי עלו וארץ בשנת 1932 לא קבלו אפילו אוהל, הסתדר לבד ולא בכו, יפת ציונה

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    למיטב ידיעתי משנת 1895 בערך אולי קודם, אולי קצת אחרי, יהודי תימן כבר רכשו לעצמם קרקעות ובנו בכוחות עצמם בתים פרטיים יפים בכפר השילוח, הם סלדו מהסתמכות על כספי צדקה ועבדו בכל שיכלו, יהודי תימן מאד חרוצים ועל פי דרכם בתימן כל רב חזן וכו' גם עובד למחייתו ולא מתפרנס מצדקות או מהתורה, אפשר לראות תמונות של בתים יפים מאבן מסותת שסיתתו בכוחות עצמם, הכפר שלהם היה ידוע ככפר שמח שלשמחות שנערכו בו הגיעו יהודים תימנים משכונות אחרות וגם ערבים שחיו אתם בשכנות טובה עד למאורעות תרפ"ט וגם אחרי .. עד שהפעילות העוינת שעוררו ערבים אחרים שלא מכפר השילוח סיכנה את חייהם, והם נאלצו לעזוב, הכיבוד והשמחה באירועים שלהם היו לשם דבר. בכלל כדאי קצת לקרוא ולדייק יהודי תימן על אף שהגיעו בחוסר כל מדרך איומה שהשאירה אותם שבורים ורצוצים בגוף אך לא ברוח ובנפש התעשתו ותוך עשור או יותר שיפרו את רמת ואיכות חייהם. העזרה ההדדית שהיתה ביניהם, הגבולות שהציבו לערבים שחיו לצידם שבעצם כך הבינו שהם יהודים ישרים ויחד עם זה לא פראיירים, והאמונה שלהם בה' גרמו לכך שדי חיו בשלום ובשמחה תוך עבודה קשה ומאומצת. בשיא פריחת הכפר היו בו כ 600 תושבים כחמישה בתי כנסת מרפאה מכולת תלמוד תורה ועוד… כדאי להרחיב את הלימוד על תושבי הכפר ואורחות חייו.

  3. חגית אש הרשטיק

    תודה לדר' אדם קלרמן על העלאת סיפורם של עליית התימנים מתרמ"ב רציתי להוסיף פרטים שחושבת שכדאי להוסיף בעיקר מה שקרה בין 1985 ועד למאורעות תרפ"ט שם קצת נטרפו הקלפים: לפי מיטב ידיעתי משנת 1895 בערך אולי קודם, אולי קצת אחרי, יהודי תימן כבר רכשו לעצמם קרקעות ובנו בכוחות עצמם בתים פרטיים יפים בכפר השילוח, הם סלדו מהסתמכות על כספי צדקה ועבדו בכל שיכלו, יהודי תימן מאד חרוצים ועל פי דרכם בתימן כל רב חזן וכו' גם עובד למחייתו ולא מתפרנס מצדקות או מהתורה, אפשר לראות תמונות של בתים יפים מאבן מסותת שסיתתו בכוחות עצמם, הכפר שלהם היה ידוע ככפר שמח שלשמחות שנערכו בו הגיעו יהודים תימנים משכונות אחרות וגם ערבים שחיו אתם בשכנות טובה עד למאורעות תרפ"ט וגם אחרי .. עד שהפעילות העוינת שעוררו ערבים אחרים שלא מכפר השילוח סיכנה את חייהם, והם נאלצו לעזוב, הכיבוד והשמחה באירועים שלהם היו לשם דבר. בכלל כדאי קצת לקרוא ולדייק יהודי תימן על אף שהגיעו בחוסר כל מדרך איומה שהשאירה אותם שבורים ורצוצים בגוף אך לא ברוח ובנפש התעשתו ותוך עשור או יותר שיפרו את רמת ואיכות חייהם. העזרה ההדדית שהיתה ביניהם, הגבולות שהציבו לערבים שחיו לצידם שבעצם כך הבינו שהם יהודים ישרים ויחד עם זה לא פראיירים, והאמונה שלהם בה' גרמו לכך שדי חיו בשלום ובשמחה תוך עבודה קשה ומאומצת. בשיא פריחת הכפר היו בו כ 600 תושבים כחמישה בתי כנסת מרפאה מכולת תלמוד תורה ועוד… כדאי להרחיב את הלימוד על תושבי הכפר ואורחות חייו.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר