תחנה 1: בית החולים ביקור חולים
נעלה על הרכבת הקלה ונרד בתחנת "יפו מרכז". משם נמשיך ברגל במעלה רחוב שטראוס עד פינת רחוב הנביאים. משמאלנו נמצא הבניין ההיסטורי של בית החולים ביקור חולים ומימיננו בית החולים זיו.
עד המאה ה – 19 לא היה בירושלים בית חולים ראוי לשמו. הראשון הוקם בשנת 1844 על ידי מיסיונרים נוצרים – בית החולים האנגליקני. אימהות יהודיות שילדן חלה או קשישים שנטו למות וחיפשו מזור מצאו אותו שם. הרבנים לא אהבו זאת והוציאו פסק על פיו מי שימות בבית החולים המסיונרי לא יקבר בקבר ישראל. למרות הפסיקה, המשיכו היהודים לצרוך את שרותיו, מחוסר ברירה. הפרשה הגיעה לאזני הברון רוטשילד שהחליט לתרום ולבנות בית חולים יהודי בירושלים, וכמו שנהוג אצל היהודים, הפרושים (יהודי אשכנז) רצו בית חולים משלהם. הם רכשו מגרש צמוד לרובע הארמני, ברחוב אררט, ובו 2 מבנים ומחסן ובשנת 1867 החל לפעול במקום בית החולים "ביקור חולים", מאה שנה בדיוק לפני מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר. בית החולים נחנך ב- 1924 על ידי הנציב העליון, סר הרברט סמואל, היהודי. בנייתו הושלמה רק ב 1959.
חשיבות בית החולים עלתה בשל מיקומו, בלב העיר העברית, עובדה שבאה לידי ביטוי בתקופת מלחמת העצמאות, עם ניתוק הקשר עם בית חולים הדסה ששכן על הר הצופים.
שערי צדק הישן. (צילום: באדיבות ארכיון שערי צדק)
כדאי לסייר סביב מבנה בית החולים ולהתרשם מהאדריכלות יוצאת הדופן. בחזית המבנה המרכזי של בית החולים קבועים שלושה זוגות של דלתות פליז, ועליהן רקועים סמלי 12 שבטי ישראל ודגמי חיות וצמחים, עבודת אומנות מרשימה, שתוכננה על ידי האומן זאב רבן שהיה מורה לאומנות בבצלאל באותה עת ובוצעה על ידי האומן חביב ששון, אף הוא מבצלאל. מומלץ מאד לבקר בתערוכה מרשימה המוצגת בבית החולים, במבנה "זיו" הניצב מצדו השני של הרחוב. בתערוכה מוצגים צילומים, תכניות ותרשימים של כל בתי החולים שפעלו בירושלים בתחילת המאה ה – 20 (אצרה רות וכסלר).
בשנת 2012 הפך בית החולים ביקור חולים לשלוחת המרכז הרפואי שערי צדק ב "מרכז העיר" וההיסטריה שלו הפכה לחלק ממורשת המרכז הרפואי. כיום מופעלות בו מחלקת יולדות גדולה, תינוקיה, פגייה, הפריה חוץ גופית, מחלקה פנימית, מכון קרדיולוגי, מרפאת נשים ושירות טרום נתוח המשרת את הנתוחים האמבולטורים המתקיימים במקום.
תחנה 2: אתנחתא בשוק מחנה יהודה
בדרך חזרה מביקור חולים נעצור לביקור קצר ולטעימות בשוק הצבעוני והתוסס "מחנה יהודה", הנמצא מצדו השני של רחוב יפו. (מידע נוסף במסגרת משמאל).
רפת בשערי צדק הישן. (צילום: באדיבות ארכיון שערי צדק)
תחנה 3: שערי צדק הישן (כיום בנין רשות השידור)
כתובת: רחוב יפו 161, ירושלים
נעלה על הרכבת הקלה ונרד בתחנת "הטורים". נחצה את הכביש לכיוון הנגדי ונלך מעט לכיוון התחנה המרכזית. את המבנה המרשים של שערי צדק לא ניתן לפספס.
בתחילת המאה ה – 20 כבר פעלו בירושלים שלושה בתי חולים יהודים: רוטשילד, משגב לדך וביקור חולים. כולל יוצאי גרמניה והולנד החליט לבנות לאנשיו בית חולים חדש והקים אותו על הדרך הראשית – מבנה יפהפה בסגנון אקלקטי בפאתי רחוב יפו. המבנה הוקם על ידי משפחת הקבלנים פרידלנד.
בית החולים החדש והמודרני לזמנו נקרא "שערי צדק" על שם השכונה הסמוכה לו, אך גם זכה לשני כינויים שדבקו בו: "בית החולים האמסטרדמי" ו"בית חולים וולך". ד"ר וולך היה מנהלו ורופאו הראשי עד 1947. יהודי חרדי שמעולם לא נישא וחי עד יומו האחרון בבית החולים ואף נקבר בסמוך אליו. לצדו פעלה האחות זלמה, "שוועאסטר זלמה", שבדומה לו חיה בבית החולים ומעולם לא נישאה. זלמה אימצה ילדים שננטשו וטיפלה בהם.
ד"ר וולך. (צילום: באדיבות ארכיון שערי צדק)
ד"ר וולך היה רופא נערץ ומנהל דעתן ותובעני. הוא מככב בסיפורים רבים, המעידים כי אנשי ירושלים אהבו אותו, וסמכו עליו אך גם יראו מפניו.. .מספרים כי ד"ר וולך הבחין שיהודים רבים "חלו" בשבת. הסיבה לכך מובנת, ביום ראשון יש עבודה. על מנת לא לחלל את השבת, המציא את תרופת הפלסבו הראשונה. ביום חמישי החל בהכנות – גזר רצועות מנייר עיתון, יצק לתוכן חצי כפית מ"התרופה הפלאית", גלגל את העיתון כסוכרייה וכשהגיעו החולים לבית החולים בשבת נתן להם את התרופה הנהדרת והזמין אותם לשוב עם צאת השבת, אם המיחושים לא יעברו. מרביתם לא חזרו. מה היתה התרופה הפלאית הזו ? חצי כפית סוכר.
ד"ר וולך ששמו הוא ראשי תיבות – "ואהבת לרעך כמוך", גידל עדר פרות בחצר כדי להעניק ליולדות ולילדים המאושפזים כוס חלב מדי יום. הוא היה הראשון להנהיג חיסונים כדי למנוע מחלות. כיום ממוקמים במבנה המשוחזר משרדי רשות השידור.
הבניין הוא בעל חשיבות אדריכלית והוכרז כמבנה לשימור. מומלץ מאד להציץ פנימה ולהתרשם מהמסדרונות המקושתים ומהחללים היפים. למרגלות הבניין, בין רחוב יפו לשדרות שז"ר, נמצא בית קברות יהודי קטן. כדאי לגשת ולהתרשם, לעלות לקברו של ד"ר וולך מייסד בית החולים, ולשמוע את הסיפור שמאחוריו.
גן הפסלים שערי צדק (צילום: באדיבות ארכיון שערי צדק)
תחנה 4: המרכז הרפואי שערי צדק
כתובת: רחוב שמואל בייט 12, ירושלים
נעלה לרכבת הקלה ונרד בתחנת "יפה נוף". נחצה את הכביש לכיוון מזרח. שערי צדק נמצא בעמק שלמרגלות הר הרצל.
נתחיל בתצפית על בית החולים ממגרש החנייה העליון. ארובת בית החולים בולטת בנוף. כיום אין לה שימוש, אך היא מהווה סימן היכר לבית החולים. עשרת בניני בית החולים מתפרסים על פני כ- 45 דונם, כשבמרכז ממוקם המבנה המרכזי. קרוב אלינו ניצב בניין "הדור הבא" המשמש אכסניה לבית החולים לילדים על שם וילף, לפגייה מרווחת וחדשנית, למרפאות נשים ולמחלקת יולדות ד'.
רוצים להישאר מעודכנים?
בית החולים שערי צדק עבר למשכנו זה בשכונת בית וגן ב-1979. כיום הוא בית החולים הגדול בירושלים וכולל כ – 1,000 מיטות אשפוז, חדר מיון גדול ומציע את מרבית ההתמחויות המוכרות בעולם הרפואה. לאחרונה נפתח בבית החולים מערך מוח מתקדם, שהשלים את סל השירותים והפך את שערי צדק לבית חולים מהדרגה הגבוהה ביותר.
בית חולים לילדים (צילום: באדיבות שערי צדק)
נרד לחצר בית החולים. לאורך החזית המטופחת ניתן להתרשם מעבודות אמנות וגן פסלים ייחודי הכולל פסל של הפסל דיויד ברויאר-וייל, "נשמה"; פסל של ישראל הדני, "עמודי צדק"; פסלו של דודו גרשטיין "ביצה"; והפסל "כנפי תקוה" של הפסל המקסיקני ליאונרדו נורמן. בלובי החדש תלוי פסל קינטי מרשים, ובלובי הישן, בסמוך לקפיטריה, יצירת האמן מרדכי ארדון, "בריאת העולם" הארוגה על 10 שטיחים מרהיבים.
למרות שמטרתו העליונה של המרכז הרפואי היא טיפול בחולים, יש במבנה הגדול מקומות רבים השווים ביקור. הפעם נמליץ על סיור קצר בבית החולים וילף לילדים, שנחנך לפני כשנתיים. נעלה תחילה לקומה 6, קומת המרפאות ולקומה 7, קומת האשפוז. על קירות המחלקה תבליטים צבעוניים המדמים יער שראשו בשמים, ובו תבליטים של ציפורים, כדורים פורחים וגרמי שמים אחרים. המקום מעוצב באופן מרהיב, תוך חשיבה על הילדים וכן על ההורים. כך למשל נתיבי הגישה למרפאות מסומנים על הרצפה בצבעים שונים המוליכים את הילדים למרפאה המבוקשת. בית החולים משופע במתקני משחק, חדרי הפעלה ומשחקי מחשב. בית הספר של הילדים המאושפזים מאפשר להם להמשיך ללמוד ולהתקדם עם בני גילם וכולל ספרייה, חדר מוסיקה ואפילו גן חיות טיפולי.
אפשר לשלב במסלול טעימות בריאות בשוק מחנה יהודה. יורדים מהרכבת הקלה בתחנת "מחנה יהודה" ומתחילים לטייל בשוק שהפך לפנינה תיירותית מבוקשת. ברחוב האגוז תמצאו את עוזיאלי שרוקח מיצים ושיקויים מאתרוגים ומיני פירות וירקות לכל מכאוב, גם ללב שבור. אם ברצונכם להשביע רעבונכם באוכל בריא וצמחוני לכו לרחוב האגס 1, קראו את מילות השיר של אהוד בנאי על בית המשפחה ששכן שם ואכלו במסעדה הצמחונית של חזי עם הסלטים, התבשילים והחומוס המשובח. ברחוב אגריפס 111 ממוקמת אחת המאפיות הטבעיות הוותיקות בארץ, "הבחירה הטבעית". כל הלחמים כאן מיוחדים, חלקם על בסיס מחמצת, העשויים מקמח שיפון, כוסמת, חיטה מלאה ואפילו קמח אורז או קמח תפוחי אדמה. נסו לטעום את לחם האגוזים או הלחם הרוסי שבמקום ותתאהבו. בנוסף ללחם יש עוגיות בריאות נטולות גלוטן, וכאלו המתאימות לסוכרתיים.
אחד הסיפורים הנהדרים של סוראמללו, שיוסי בנאי אהב לספר, הוא הסיפור על התחרות בית בתי המרקחת המיתולוגים, לצד השוק, בית מרקחת מני ובית המרקחת אופלטקה. שוה להתעניין…
לשכת הבריאות המחוזית הוקמה במבנה הנמצא לצד השוק והיא באה לתת מענה לקללה נוראית השוכנת במבנה יפה זה. המבנה נבנה ב-1881 על ידי משפחה נוצרית עשירה לבנה הצעיר שעמד להנשא ליפה והעשירה בבנות העיר. מעט לפני ארוע הנישואין, נפח את נשמתו, לא עלינו, ובמקום חתונה יצאו בהלוויה לבית הקברות. אף אחד לא רצה לקנות או לגור בבית זה ואף לא לעבור לצידו. העירייה העות'מאנית גאלה אותו והפכה אותו לבית החולים העירוני. מנהלו היה יווני אורתודוכסי, ד"ר אפקלידס שביתו עומד מבוייש עד היום במושבה היוונית ואף אחד מילדיו לא הביא צאצאים לעולם. אולי הקללה דבקה גם בו. הבריטים הפכו את בית החולים ללשכת הבריאות. רק בריאות תסיר את הקללה. וכך גם הישראלים הפכו את הבניין ללשכת הבריאות וכיום מתכננים לבנות בצמוד לו מבנה נוסף ולשפץ את המבנה ההיסטורי וליצור מלון בוטיק יפה. אך לפני כן חייבים לעשות כישוף שיסיר את הקללה הנוראית שרובצת עליו… כל זה כמובן בבדיחות ועל זה נאמר, אשרי המאמין.
אנו מאחלים לכם סיור מהנה, ומקווים להתראות רק בנסיבות משמחות.
