פרופ' עפרה בני, מומחית בתחום הננו-רפואה מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, הובילה באחרונה מחקר חדש, שחושף כי תאים סרטניים שמסוגלים לבלוע חלקיקים גדולים, מעידים על רמת ממאירות גבוהה. המחקר עשוי להוביל לפיתוח גישה חדשה לתכנון תרופות ממוקדות יותר לסרטן ולאבחון המחלה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Science Advances, התבצע במעבדתה של פרופ' עפרה בני בהובלתם של החוקרת דר' יפעת בריל-קרניאלי והמאסטרנט דביר דרור – בחן הנחה חדשה לפיה קיימת קורלציה משולשת בין מידת האגרסיביות של התא הסרטני, גמישותו והיכולת שלו לבלוע חלקיקים (פעולה הדומה לבולענות, או "פגוציטוזה" הקיימת בתאי מערכת החיסון). "צוות המחקר בדק תאים בעלי רמות ממאירות שונות, שמקורם ברקמות סרטניות שונות – תאי מלנומה, תאי שלפוחית השתן ותאי סרטן הערמונית", מציינים באוניברסיטה העברית, "וגילו שאכן קיים קשר ישיר בין ממאירות ובליעת חלקיקים שאינו ייחודי לסוג מסוים של סרטן. תכונת הבולענות התאפשרה בזכות היכולת המכנית של התאים הסרטניים להתגמש ולהתעוות כדי להכניס לתוכם חלקיקים גדולים. הקשר שנמצא היה מרתק, שכן התגלה כי עלייה ביכולת הבולענות של התאים העידה על עלייה ברמת האלימות של תאי הסרטן".
צוות המחקר הצליח בהמשך למיין תאים סרטניים על פי יכולתם ה"פגוציטית", ואף להוכיח שהתאים הבולעניים יותר יצרו מחלה אגרסיבית יותר בעכברים. "ראינו שתאים סרטניים מסוגלים לבלוע לתוכם חלקיקים מיקרוניים, ממש כמו 'פקמן'", מסבירה פרופ' בני, "מה שמפתיע הוא שהתאים ה"בולעניים" האלה הם גם האלימים ביותר. אם נרחיב את המידע ונסתכל על מידת בליעת חלקיקים שונים בבדיקות מעבדתיות וכלים חישוביים, נוכל לקבל מעין 'טביעת אצבע' לכל תא וכך לקבל מידע דיאגנוסטי שיאפשר לנו לדעת מהי דרגת הממאירות של המחלה עבור החולים הנבדקים".
מאחר והטיפולים האונקולוגיים כיום נוטים לכיוון של רפואה מותאמת אישית, "היכולת שלנו לבדוק בצורה פשוטה תכונות מכניות של תאים דרך יכולותיהם לבלוע חלקיקים שונים, מאפשרת לנו לפתח כלי לאבחון ובדיקת תרופות שיתאימו באופן ספיציפי עבור כל חולה", מסבירה דר' בריל-קרניאלי. בנוסף, היא מוסיפה כי "החזון שלנו הוא שתכונות מכניות של תאים סרטניים, הנלקחים מביופסיות, יימדדו בנוסף לבדיקות אחרות שמבוצעות לחולי סרטן. מידע שכזה יאפשר לרופאים לבצע אופטימיזציה של הטיפול הרפואי".
- ההחלטה המפתיעה: החשוד בניהול כת אהרון רמתי ישוחרר למעצר בית
- כביש גולדה מאיר – החלו העבודות להקמת נתיב הנת"צ והקארפול
- כביש בגין: הבשורה לנוסעי האוטובוסים – נתיב לתחבורה ציבורית
- הניצחון של ניצולת הפיגוע הקטלני בירושלים
- בית הקולנוע המיתולוגי בקרית היובל חוזר לחיים
- תקציב עיריית בית שמש לשנת 2020 – 610 מיליון שקלים
- המכרזים החדשים – פארק תעסוקה, קניון ובניין משרדים בבית שמש
באוניברסיטה העברית מוסיפים ומספרים כי "המחקר כלל, בין היתר, שימוש בשיטות מעבדה מתקדמות וניתוח נתוני ביג דאטה, שאפשרו מדידות מדויקות של יכולת הבולענות של תאים בודדים. המדידות החדשות מסוגלות לספק מידע אמין ומהיר על עשרת אלפי תאים סרטניים תוך מספר דקות. בנוסף, בגלל השונות הגדולה בין תאי סרטן של כל חולה שנבדק, בשל ההבדלים בתכונות המכניות שלהם, חשוב מאוד לטענת החוקרות להשיג מידע ברור ונטול שגיאות ככל הניתן על כמות גדולה של תאים סרטניים".
"שונות בין תאים סרטניים היא גורם משמעותי שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על טיפול בחולה", מדגישות פרופ' בני וד"ר בריל-קרניאלי. "אנו מאמינות כי בעתיד שיטות המודדות 'פגוציטוזיס' יגיעו ממעבדות המחקר למרפאות, ויספקו לרופאים מידע מהיר ויעיל על התכונות המכניות של תאי המטופל, שיסייעו להבחין בין תאים סרטניים יותר וסרטניים פחות. תוצאות המחקר עשויות לתרום לפיתוח גישה חדשה לתכנון תרופות למלחמה בסוגים שונים של סרטן, המתבססות על מספר תכונות מכניות של תאים סרטניים, ובכך יופחת הצורך לזהות ולהילחם במולקולות סרטניות ספציפיות הרלוונטיות לקבוצת חולים קטנה".
