ירושלים, ואת זה מבינים כולם, היא עיר מורכבת ושונה מכיל עיר אחרת בארץ. היא העיר הגדולה ביותר בארץ – בהפרש – עם למעלה מ-1,000,000 תושבים ותושבות, והיא כוללת בתוכה שלושה מגזרים שווים פחות או יותר בגודלם – מגזר כללי (חילונים-דתיים), ערבים וחרדים.
המורכבות של ירושלים באה לידי ביטוי מובהק במערכת החינוך, ובעיקר סביב הנתונים של מערכת החינוך. כך קורה גם השבוע, עם פרסום נתוני התמונה החינוכית של משרד החינוך לשנת 2022 – בהם גם אחוז הזכאות לבגרות בירושלים ובכלל הארץ.
כבר שנים רבות שבעיריית ירושלים טוענים כי משרד החינוך שוגה כשהוא מתייחס לירושלים כמכלול, בלי להתחשב באפיוני המגזרים השונים, והמאבק הזה ניטש גם השבוע.
אז היכן הפערים? המספרים אולי מספרים את הסיפור. על פי משרד החינוך, בירושלים ישנם למעלה מ-17,000 תלמידי י"ב רשומים. מתוכם, כך על פי משרד החינוך, 10,052 תלמידים אשר רשומים במוסדות חינוך אשר מגישים לבגרות. אליבא דמשרד החינוך – מתוך 10,052 התלמידים הללו – אחוז הזכאות עומד על 50.8 (ירידה מהשנה שעברה אז עמד אחוז הזכאות על 53.3).
אולם בעיריית ירושלים טוענים כי המספרים שמשרד החינוך מפרסם מנותקים מהמציאות, ואינם לוקחים בחשבון את המאפיינים הייחודיים של תלמידי המגזר הערבי ותלמידי המגזר החרדי – מאפיינים שונים בתכלית מאלו של המגזר הכללי. על פי עיריית ירושלים – במערכת החינוך העירונית היו בשנת הלימודים תשפ"ב כ-5,500 תלמידים במסלול לבגרות מלאה, כשמתוכם אחוז הזכאות לבגרות גבוה משמעותית ועומד על 85 אחוזים.
והיכן שאר התלמידים אתם שואלים? לדברי עיריית ירושלים "כבכל שנה, עם פרסום נתוני הבגרויות, גם השנה נדגיש כי לא כל התלמידים בירושלים ניגשים לבגרות ישראלית ולכן הכנסת לממוצע חוטאת לאמת".
בעירייה מסבירים כי תלמידים מהחינוך החרדי והערבי ניגשים לבחינות חלקיות בבגרות, לפעמים אפילו למקצוע אחד בלבד, ועל כן אין להכניס אותם לחישוב כי הם פשוט לא ניגשים לבחינות הבגרות.
***
אחוז הזכאות לבגרות, כאמור, מתסכל את עיריית ירושלים כפי שהוא מפורסם, אבל ישנם נתונים אחרים שמראים על צמיחה ומצוינות. כך למשל, ישנה שמירה על אחוזי זכאות גבוהים לבגרות (כשצריך לזכור שהיה מדובר בשנת קורונה עם הקלות מצד אחד אבל אחרי למידה לא מוסדרת). כמו כן, ישנה מגמה של שיפור באחוז מקבלי תעודות בגרות עם 4 ו-5 יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה, וכן במספר תעודות הבגרות המצטיינות (5 יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה).
רוצים להישאר מעודכנים?
במסגרת זו – בירושלים 2 תיכונים שמדורגים בעשירייה הראשונה של בתי ספר עם בגרות מצטיינת – במקום הרביעי מדורג בית הספר פלך לבנות עם 67.7 אחוזי בגרות מצטיינת, ובסיום העשירייה הראשונה – תיכון ליד"ה – שבו 60.1 אחוזי זכאות לבגרות.
תיכון ליד"ה גם מככב בעשירייה הראשונה של אחוז זכאות לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה, כשהוא מדורג במקום ה-7 עם 62.7 אחוז. ביחד איתו בעשירייה – ישיבה תיכונית תורה ומדע (72.2 אחוז זכאות לבגרות 5 יחידות במתמטיקה) והמרכז הישראלי למצוינות בחינוך – 62.1 אחוז.
בירושלים ישנם גם 3 תיכונים שבהם כל התלמידים זכאים לבגרות – אולפנא תורנית חורב (130 תלמידים ותלמידות), רנה קסין דרכא (74 תלמידים ותלמידות) ותיכון דרור (18 תלמידים ותלמידות).
בפן השלילי – מהתמונה החינוכית של משרד החינוך עולה כי בית ספר אחד מירושלים מסומן בין בתי הספר "המעתיקים" – כאלו שבהן היו הכי הרבה מחברות פסולות. מדובר על בית הספר עמל ליידי דייויס, שבו היו כ-8.5 אחוז מחברות פסולות.
אחוז הזכאות לבגרות בתיכונים בולטים בירושלים:
* הימלפרב – 99.3 אחוז
* הרטמן – 98.5 אחוז
* אולפנה חורב – 91.1 אחוז
* זיו – 91.2 אחוז
* בויאר – 88.7 אחוז
* מקיף גילה – 86.9 אחוז
* האמוניות – 82.8 אחוז
* הניסויי – 69.1 אחוז
ומה באשר לאחוזי הזכאות בבתי הספר הנוספים? נתונים מסודרים יימסרו ממשרד החינוך בעוד כשבועיים, כשעד אז ניתן לבדוק בתי ספר ספציפיים כאן.
***
מבחינת תקצוב – תלמידי ירושלים זוכים לתקציבים הגבוה ביותר בישראל, בשל היותה של העיר חלק מהפריפריה הגאוגרפית-כלכלית (מעמד סוציואקונומי 2). על פי נתוני משרד החינוך – תלמיד בית ספר יסודי בירושלים מתוקצב בממוצע ב-20.415 שקלים, בעוד בדרום מתוקצבים ב-20,334 ובצפון 20,208. באזור המרכז ותל אביב התקצוב הממוצע לתלמידי הינו 17,802 שקלים.
יחד עם זאת, הנתונים של משרד החינוך מראים כי תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מתוקצבים יותר מאשר תלמידי החינוך הממלכתי והחינוך החרדי (וזאת עוד לפני התוספות שניתנו בתקציב 2023 לחינוך הממלכתי דתי ולחינוך החרדי).
