חברת השפע, בשילוב הורים עסוקים, גורמת לסבתא ולסבא להיות מעורבים לא מעט בגידול הנכדים. חלק מהדאגה שלהם מכוונת לאכילת מזונות בריאים ושמירה על משקל תקין. אבל, לפני הכול חשוב ללמוד לפנק ולאהוב לא דרך האוכל. מאז ומעולם אוכל משמש כמקור לתקשורת ולהעברת חום ואהבה, ומה אנחנו רוצים לתת לנכדים שלנו אם לא בדיוק את זה? מסתבר שיש עוד דרכים פשוטות להעביר את אותה התחושה אך הן לא נמצאות כברירת מחדל.
מה אפשר לעשות במקום להאכיל?
אחד הדברים הכי פשוטים הוא להיות נוכחים – פשוט להיות לידם, אפשר גם בלי "לעשות משהו מיוחד". ההורים מאוד עסוקים בדרך כלל בשגרה ואנחנו יכולים לתפוס את המשבצת הפנויה הזאת, שלרוב יהיה בה חסך עבורם. אפשר פשוט לשבת לידם כשהם נחים וקצת ללטף ולפנק, לקרוא ספרים, לספר בדיחות, לפטפט, לצפות יחד בטלוויזיה או לשחק יחד במחשב.
יכול להיות נפלא אם נלמד לשחק איתם משחקי קופסה וקלפים (שקצת חלפו מן העולם אך כבודם במקומם מונח), לצבוע איתם חוברות, לצייר או לפתור תשבצים (תלוי בגיל).
בקיצור, כל עוד אנחנו נוכחים ומפנים להם זמן פיזי, החום והאהבה יעברו. ואם אתם מרגישים שאתם חייבים לבזבז כסף "ולקנות" לנכדים פיתויים קטנים, העדיפו הפתעות קטנות וזולות: מדבקות, קלפים, קוקיות, איפור וכדומה, על פני ממתקים.
אם בכל זאת מרגישים שחייבים לפנק אותם באוכל, הכינו יחד מאכלים טעימים ובריאים, לדוגמה: ספגטי ברוטב פיקנטי של טונה ועגבניות: הספגטי מוגש עם רוטב בסגנון בולונז בו הבשר הוחלף בטונה, בתוספת פרמזן ועלי בזיליקום.
המתכון לא רק מתאים להכנה עם הנכדים, כי טונה היא דג אך אינה נראית ומריחה כמו דג ולכן קל מאוד לילדים לעבוד איתה במטבח, והיא גם משלבת הזדמנות נהדרת להעשיר את תזונתם בדגים שכל כך חשובים מבחינה תזונתית וילדים בדרך כלל ימעיטו באכילתם. טונה בקופסה היא דג לכל דבר, שומרת על ערכיו התזונתיים של הדג הטרי, אינה מכילה חומרים משמרים כפי שנהוג לחשוב (השימור נעשה על ידי עיקור בחום).
אוכלים ביחד
אכילת הארוחות יחדיו היא דבר נוסף היכול להשפיע באופן משמעותי על התזונה של הנכדים. ככל שאנחנו פוגשים יותר את הנכדים כך ההשפעה שלנו תהיה משמעותית יותר. בנוסף, מחקרים מראים שארוחה משפחתית משפיעה לא רק על הסטטוס התזונתי הכולל של הילדים, אלא גם על משקלם, על תחושת הערך ודימוי הגוף, ומגדילים את רמת ההצלחה בתחום הלימודי והחברתי. כל ארוחה שנאכלת יחד באווירה נעימה ורגועה, תוך ראיית הנכד והקשבה לו – תתרום. כסוכני שינוי משמעותיים בחיי הנכדים, אנו יכולים לחזק את דימוי הגוף שלהם ואת תחושת הערך על ידי כך שננהל איתם תקשורת חיובית הנוגעת לדימוי הגוף ונהווה דוגמה אישית בכך שנחמיא ונאהב את הגוף שלנו. ככל שהנכדים ישמעו יותר ויותר מבוגרים סביבם מדברים בשפה בריאה ושפויה על הנושא, כך יגדל הסיכוי שיאהבו את הגוף שלהם. ההמלצה היא לדבר בשפה של כיף להיות ולהרגיש בריא, וכשאנחנו דואגים לבריאות הגוף אנחנו "מפנקים" אותו.
חשוב לא להיבהל אם לנכדים יש עודף משקל ולהעביר להם מסר רגוע ושפוי בסגנון: הכי חשוב לאכול כשרעבים ולהפסיק כששבעים, להשתדל לאכול רוב הזמן אוכל בריא, ולכל אחד יש את הגוף שלו. והכי חשוב: לאהוב אותם ללא תנאי בצורת גופם!
לסיום: מאוד חשוב להפגין עם ההורים "חזית אחידה" מול הנכדים, לא לריב איתם ולא לעשות דברים מאחורי גבם. חשוב לכבד אותם ולנהוג לפי השקפת עולמם, בעיקר כדי לא להעמיד את הנכדים לפעמים אפילו בצורך לשקר.
אז כשאנחנו אומרים משפטים כמו: "כמה הוא כבר בא אלי..?", "את מתעללת בילד… כל ילד חייב קצת ממתקים…", "סבתא וסבא זה לא בשביל לחנך…", כדאי שנזכור שהיום לכל ילד ממוצע יש בשנה כ-40 ימי הולדת, 10 חגים, כ-100 הליכות לגינה, כ- 50 הליכות לחברים אחרי הצהריים, כ- 50 ארוחות שישי, כ-100 "אחרי חוגים" או "ים/ בריכה", אירועים משפחתיים, הליכה למסעדות, אבא של שבת, ועוד, ו"רק אחד קטן שלנו.." מצטרף לפגיעה תזונתית גדולה. זכרו שלפנק זה לא לתת לילד מה שהוא רוצה.
