דוד רוזנטל היה בין חיים למוות, הוא הוגדר כחולה אנוש בקורונה וכמעט נותק ממכונת ההנשמה כשסיכוייו לשרוד היו קלושים. הטיפול הרפואי והרגשי שקיבל מצוות המרכז הרפואי שערי צדק מדגיש את ניצחון הרוח, ואת מקומם של העובדים הסוציאליים בטיפול הרפואי – גם כאשר מטופל מחובר למכשירים.
בשערי צדק מציינים כי "למרות הסטטיסטיקה שלא הותירה לו סיכויי רב לחיות, בתמיכה אדירה של מנהל מחלקת הקורונה בשערי צדק ד"ר רמזי קורד, יחד עם העובדות הסוציאליות נלחמו על כל נשימה ונשימה שלו – והוא שרד".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
העובדות הסוציאליות, שמציינות היום את יום העו"ס, מספרות כמה הופתעו משיחת הטלפון שבישרה להן כי הוא שרד. "מרבית המטופלים במצבו לא שרדו", הן מסבירות.
"המפגש עם משפחת רוזנטל בסעודת ההודיה אליה הוזמנו לפני כשבועיים, מתחיל לפני יותר משנה", מספרת שירה יצהרי, עובדת סוציאלית במחלקת הכתר בשערי צדק, שליוותה את דוד במהלך הרגעים הקריטיים. "בעיצומה של מגפת הקורונה הגיע דוד עם תסמינים יחסית קלים של מחלת הקורונה, כשכולנו קיווינו כי מצבו ישתפר וישתחרר בהקדם, המציאות היתה הפוכה. מצבו של דוד הלך והחמיר כשלצדו בני משפחה דואגים, אכפתיים ומסורים אותם ליווינו במשך מספר חודשים שהיו קריטיים. אני היחידה שהכרתי אותו ער מתוך 5 עו"סים שליוו את דוד במסע רפואי ארוך ולא פשוט".
רות מלכא, שגם היא עובדת סוציאלית במחלקת כתר, מוסיפה: "את דוד פגשתי בפעם הראשונה במחלקת הכתר כשמצבו הוגדר קשה. הוא היה חלש אך נחוש ולוחמני לצאת מהמצב. אחרי כמה ימים במהלכם הנתונים הפיזיולוגיים לא בישרו טובות, ועלו התלבטויות קשות בקרב הצוות הרפואי, למרות החששות מסביב הוחלט להמשיך בפעולות ההחייאה, ומאותו הרגע הקשר שלי היה אדוק עם משפחתו המסורה – אחיו, אשתו וילדיהם. הם הגיעו בכל יום לבקר אותו על אף המרחק והחדירו בו מוטיבציה ואופטימיות שיצליח לעבור את התקופה הזו".
דוד, כאמור, אכן הצליח לעבור את התקופה הקשה הזו. והוא לא שכח את האנשים שהיו שם למענו ברגעים הקשים.
לפני כשבועיים קיבל הצוות טלפון מרגש מאחיו, עמנואל רוזנטל, שהתקשר להזמין אותן למסיבת ההודיה של אחיו דוד שהצליח להיגמל מהנשמה. התרגשות גדולה תפסה אותן,
"גם בשל הנס העצום לו הוא זכה לאחר הרבה מאמץ שלו ושל בני משפחתו והתרגשות נוספת על כך שהם זכרו להתקשר ולספר לי למרות שעברה שנה". מדגישה מלכא ומוסיפה: "למשפחה הזו שמרתי מקום חם בלב והחלטנו ללכת לשמוח איתם ולראות בעיניים שלנו את גודל הנס".
רוצים להישאר מעודכנים?
אחיו של דוד, עמנואל מסכם, "חשבנו שאיבדנו את דוד. אבל היינו מאוד עטופים וזה נתן לנו המון כוח להמשיך. אני לא לגמרי בקו הבריאות, ושירה העובדת הסוציאלית עודדה אותי לנוח, שאני אוכל לקבל כוחות מחודשים. והן צדקו. הייתי באפיסת כוחות. קיבלנו שירות מיוחד. גם מבחינה נפשית וגם מקצועית. אלו בנות שנותנות יותר מהלב שלהן, זמן יקר מחייהן ותמיד עם חיוך. למרות הלחץ הן היו תמיד עם חיוך והשרו עלינו אווירה טובה של בטחון. אין לי ספק שכל אלה היו חלק בלתי נפרד לעובדה שקיבלנו את חייו של דוד בחזרה".
"המפגש בסעודת ההודיה היה מרגש ומתגמל בכוחות וסיפוק והמחיש יותר מכל את חשיבות הטיפול והקשר הרגשי כחלק משמעותי מתהליך ההחלמה", מספרת יצהרי בהתרגשות. "כשהגענו, הפסיקו את המסיבה לכבודנו והעניקו לנו מתנות. אלו מסוג הרגעים שנותנים הרבה אופטימיות".
העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות