50 חטופים – ילדים ונערים עד גיל 19 – ונשים מבוגרות יותר צפויים להתאחד עד יום שני הקרוב עם משפחותיהם. חטופים נוספים אולי ישוחרר ימים ספורים לאחר מכן. 50 חטופים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. בין החטופים שעומדים בקריטריון השחרור – ילדים/ילדות ונערים/נערות עד גיל 19 ואימותיהן 3 ירושלמים וירושלמיות – אופיר אנגל בן ה-17 מרמת רחל ומיאה וגבריאלה ליימברג מתלפיות/ארנונה.
אופיר אנגל נחטף מבית משפחת חברתו, אופיר, בקיבוץ בארי. הוא נחטף מהממ"ד ביחד עם יוסי, אביה של חברתו, בעוד שאופיר, שתי אחיותיה והאם נירה, הושארו בחצר הבית. למה? ככה. אין היגיון בטירוף.
מאז השבת הארורה של ה-7/10 חלפו 47 ימים. 47 ימים שבהם משפחתו לא יודעת דבר ואפילו לא חצי דבר על מצבו, על מיקומו, על בריאותו.
"אנחנו לא יודעים כלום", אמר ביום רביעי האחרון יוסף אבו יאיר אנגל (ג'וחא), סבו של אופיר, בכעס מסוים ל"כל העיר". "אנחנו שומעים רק מה שמפורסם בתקשורת, ואני לא מבין – ממתי התקשורת היא זו שמנהלת את העניינים? מתי הוחלט שהיא מחליפה את המדינה?".
אופיר אנגל (צילום: אלבום משפחתי)
ועדיין – על פי הנאמר, אופיר עומד בקריטריונים ועשוי להיות משוחרר בסוף השבוע.
"שוב – אנחנו ניזונים מהתקשורת והשמועות. מבחינתי, כשאופיר יהיה בבית, כשאני אראה אותו, או לכל הפחות אקבל טלפון שהוא נמצא על אוטובוס בדרך לישראל, אני אדע שהוא שוחרר. בינתיים אף אחד לא יודע איפה הוא. אף אחד לא יודע מי מחזיק בו. אף אחד לא יודע אם הוא חי. הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שלפני 47 ימים הוא נחטף לעזה. מאז אף גורם לא ראה אותו ואת החטופים האחרים. לא יודע מה מצבם".
על פי פרטי העסקה, הצלב האדום אמור לפגוש את החטופים. זה מעודד אותך?
"הגיע הזמן שהצלב האדום ייכנס לעניינים. אני פניתי אליהם באופן אישי ודרך גורמים נוספים, ביקשתי שייכנסו לעניינים. אנחנו ממתינים לכך כבר 47 ימים. בינתיים, הם לא היו ולא ראו אף אחד מהחטופים. אם הצלב האדום יקבל גישה לחטופים, יפגוש איתם ויעביר דוח על מצבם זה טוב מאוד. אנחנו מייחלים לכך ונאחזים בתקווה. מקווים לקבל הודעה כלשהי".
מה דעתך באופן כללי על עסקה כזו או אחרת, על שחרור אסירים?
"אני לא נכנס לכך. והאמת – זה גם לא כזה משנה. אותי מעניין שיש לי נכד שהוא חטוף. מעבר לזה, אני לא יודע כלום. ביום השני או השלישי לאחר החטיפה אמרתי 'תנו להם את כל האסירים שלהם, רק תחזירו הביתה את החטופים. אחר כך תילחמו. אבל זה לא קרה. עכשיו החמאס משחק על העצבים של כולנו – של המשפחות, של החיילים, של הממשלה, של המדינה כולה. לצערי, הוא מקבל עזרה מאנשים פוליטיים אצלנו, שמסייעים לו לשחק על העצבים".
"את כל הסיטואציה הנוראית הזו יצר מישהו", הוא אומר בכעס גדול, "ועכשיו הוא ממשיך באותה הדרך. הוא ניסה לעשות הפרד ומשול גם בין המשפחות, הוא ניסה להטיח האשמות בכולם. יש לבנאדם הזה שיטה. הוא עובד לפיה לא מהיום, לא מאתמול. הוא עושה את כל הזמן. גם עכשיו".
ננסה לסיים במעט אופטימית ונאחל לך ולמשפחה שאופיר יגיע הביתה בסוף השבוע הקרוב.
"אנחנו בהחלט מקווים ומייחלים לקבל את ההודעה הזו. ואני אשמח לראות את התמונה של אופיר על השער של "כל העיר" כשהוא בבית. אנחנו רוצים אותו בבית. אותו ואת כל החטופים".
רוצים להישאר מעודכנים?
דודתו של אופיר, יעל אנגל ליצ'י, מוסיפה: "מה שהחמאס עושה לנו זו פשוט אלימות פסיכולוגית, התעללות. אנחנו עוברים גיהנום, ההתעסקות בזה עושה רע והיינו רוצים שבכלי התקשורת יתנו פחות פרטים שגורמים לסערת רגשות מטלטלת לבני המשפחה, ואנחנו עוד משפחה שמצפה לראות את אופיר בעסקה, ביקשתי מכתבים שירחמו עלינו. אני מבינה את הרצון בצריכת חדשות, אני מבינה שיש חדשות, שיש חופש ביטוי ושלציבור יש זכות לדעת – אבל ההתעסקות בזה עושה לנו, המשפחות, רע. אני לא רוצה לחשוב מה עובר על משפחות אחרות, אלו שיקיריהן לא בעסקה. זה פשוט נורא".
אנגל ליצ'י, כמו הסבא יוסף אנגל, מדגישה כי "אנחנו לא יודעים שום דבר. עלתה לי בראש מחשבה שאולי משפחות אחרות קיבלו הודעה ואנחנו לא, אבל ממטה החטופים אמרו שגם הם לא קיבלו שום הודעה. כשאראה את שרון, אמא של אופיר מחבקת אותו אלך לבית לנוח. אופיר נחטף ביחד עם אבא של חברתו, ואני רק מדמיינת מה מרגישות כעת הבנות שלו, שיודעות שזה יכול לקחת זמן. אני לא אפסיק להילחם עד שכולם יחזרו הביתה, כי אנחנו יודעים מה כל משפחה עוברת, סיטואציה שאי אפשר לדמיין בכלל".
ישנה גם האפשרות שאופיר לא ישוחרר – שהוא מאלה שלא נמצאים בידי החמאס כפי שנטען?
"זו תהיה עוגמת נפש מטורפת אם אופיר לא יחזור. זו התעללות רגשית, גם ככה אין לנו אוויר. אנחנו לא יודעים מה מצבו ואיפה הוא מוחזק, יש פרטים שגורמים לנו להרגיע רע".
***
משה ליימברג, אביה של מיאה ובן הזוג של גבריאלה, היה השבוע בין נציגי משפחות החטופים שנפגשו עם האפיפיור בוותיקן שבאיטליה. הוא, כמו יתר הנציגים, ניסו להפעיל לחץ על ראש הכנסייה הקתולית כדי שיפעל וילחץ את העולם כולו לשחרור בני הערובה הישראלים שנמצאים בשבי החמאס.
גבריאלה (משמאל) ומיה ליימברג (צילומים: באדיבות המשפחה)
***
נקווה שמשפחות אנגל וליימברג יתאחדו בימים הקרובים. נקווה ונתפלל. ירושלים והמדינה כולה. אבל גם אף אחד לא שוכח ולא ישכח את החטופים שיישארו בידי המחבלים הארורים בעזה, בהם הירושלמים: קרינה אריאב, הרש גולדברג-פולין, רום ברסלבסקי ואורי דנינו – מחכים לכם כאן בירושלים. לכם ולכלל החטופים.
