מלחמה עכשיו, פוליטיקה אחר כך – זהו אחד המשפטים היותר בולטים מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל'. היא באה לתת מענה לצורך ולרצון באחדות.
אבל האם מדובר רק במשפט שנאמר מהפה אל החוץ? האם לא האחדות היא זו שמעניינת אלא דווקא ניסיון לברוח משאלות קשות בנושא האחריות והיום שאחרי המלחמה? והאם 'הפוליטיקה אחר כך' תקפה רק לכנסת?
כנראה שהתשובות לשאלות הללו הן כן, כן וכן. כך לפחות נראה על פי ההחלטה שקיבל שר הפנים משה ארבל השבוע, לפי הבחירות לרשויות המקומיות ולעיריות יתקיימו ב-30.1.2024. בעוד פחות מחודשיים, בזמן שמאות אלפי ישראלים מגויסים למילואים, בזמן שרבים מהאזרחים עדיין פועלים בחמ"לים ובהתנדבויות שונות, בזמן שעשרות ישראלים עדיין חטופים, בזמן שטילים עדיין משוגרים לעבר ישובים רבים.
ההחלטה הזו של השר ארבל, יצרה כנגדו קואליציה כמעט מקיר לקיר של מתנגדים, בירושלים ובכלל הארץ. אם לשפוט על פי הרשימות המועמדות בירושלים – הרי שרוב מוחלט של המתמודדים והמועמדים מתנגדים לקיום הבחירות במועד הזה.
חלקם מגויסים למילואים, אחרים מתנדבים ומפעילים חמ"לים ומערכים כאלה ואחרים במלונות מפונים, וישנם כאלה שחוששים שהבחירות יפרקו את האחדות ששוררת כיום, יחזירו את המריבות ואת הפוליטיקה הקטנה וחסרת החשיבות, כל זאת כשמיטב הבנים והבנות ברצועת עזה ובגבול הצפון, בזמן שכמעט בכל יום קוברים חללים.
משה ארבל (צילום: גדעון שרון/לע"מ)
***
"כל העיר" פנה השבוע למועמדים ולמתמודדים בבחירות לעיריית ירושלים כדי להבין את הלך הרוח, לשמוע מה מטריד אותם ומה הם חושבים. רוב מוחלט, כאמור, מתנגד נחרצות לקיום הבחירות בעת הזו.
זה התחיל מפוסט זועם שפרסם בליל שלישי האחרון, שעות ספורות לאחר ההחלטה לקיים את הבחירות ב-30.1.2024, סגן ראש העיר אריה קינג, שאף רמז בדבריו להתנהלות לא כשרה.
"בזמן שאנו מגוייסים – 5 מתוך עשרת המועמדים הראשונים ברשימת 'מאוחדים עם אריה קינג') – בצו 8 להגנת המולדת בדרום, בצפון, בשומרון ובירושלים, דואג שר הפנים להצלחת מועמדיו שמעולם לא הפסיקו, מאז פרצה המלחמה, את מסע הבחירות בירושלים. לפחות בירושלים, אינני מכיר מועמד אחד מרשימת תנועת ש"ס שמגוייס מכח החוק בצו 8".
עוד הוסיף קינג: "איך עלי ועלינו כסיעה להתמודד, לערוך חוגי בית, לקיים מסע בחירות ועוד… כשאנו מגוייסים בצו 8?. או שמא, הוא (השר ארבל) יודע שמתוכנן גיוס מסיבי של מילואימניקים שיחליפו את כל המתמודדים בכל הארץ שגויסו למילואים. כבוד השר, פניתי אליך בצורה אישית, אבל זו סוגיה שמעסיקה רבים במצבנו".
הפוסט של קינג זכה להתייחסויות רבות, הוא גם העלה את הסוגייה בקבוצת וואטסאפ של 'פורום סגנים', וזכה שם לגיבוי כמעט מוחלט על הטענות שלו.
יש לציין כי במשרד הפנים חשבו על המועמדים המגויסים ואף נעשתה פניה מטעם שר הפנים ארבל לראש אכ"א לשחרר ממילואים את המועמדים והמתמודדים השונים בבחירות המקומיות. אבל גם בקשה זו נתקלת בהתנגדות נחרצת של לפחות חלק מהמועמדים אם לא כולם.
הנה, תראו למשל איך הגיב רס"ן במיל' ערן בן יהודה, נציג מפלגת העבודה ברשימת 'האיחוד הירושלמי בראשות יוסי חביליו' שמשמש כמפקד פלוגה. "השר משה ארבל התבלבלת", אומר בן יהודה. "אתה באמת מצפה שאני אקום ואחזור הביתה לפני החיילים שלי? אתה באמת מצפה שאני אגיד לחברים שלי, שאני הולך לנהל קמפיין בזמן שהם נלחמים? האם הדם שלי סמוק יותר מיתר הלוחמים והלוחמות כי אני מתמודד בבחירות? האחיי ואחותיי יצאו למלחמה ואני אשב פה? התשובה פשוטה – לא. זה בחיים לא יקרה. אני אשאר עם חבריי בחזית כל עוד יזדקקו לנו שם, ולא אצא גם יום אחד קודם. לא אתן לפוליטיקת שפל לנצח את המציאוּת והמוּסר.
"אני מזמין מועמדים ומועמדות מכל רחבי הארץ שחושבים כמוני להצטרך לפנייה לשר משה ארבל בבקשה דחופה לשינוי ההחלטה".
וישנם עוד מילואימניקים/מתמודדים שדרשו השבוע את זכות הדיבור, שביקשו להשמיע את דעתם בנחרצות על האבסורד. אחד מהם הוא דור לוי, יו"ר מינהל קהילתי יובלים לשעבר ומספר 2 ברשימת 'מאוחדים בראשות אריה קינג', שאומר בשיחה עם "כל העיר": "שר הפנים משה ארבל החליט באופן תמוה לטמון את ראשו, אולי אנחנו נמצאים ביקומים מקבילים. מה-7.10 אני ועוד מאות אלפי אנשי מילואים גויסנו בצו 8 למלחמת קיום ושמירה על הבית. לא ברור לי כיצד השר, שידוע באנושיותו, קיבל החלטה חסרת רגישות ומוסריות בסיסית.
"צריך לאמץ את כל המשאבים לתמיכה במשפחות החיילים, המשפחות שבעורף, משפחות החטופים, הפצועים והנרצחים. המדינה בעיצומה של מלחמת עצמאות שנייה, ובתקופה המורכבת והקשה ביותר שהיא ידעה ב-75 שנות קיומה. כל בר דעת מבין כי בתקופה שבה מדי יום עם ישראל קובר את טובי בניו ובנותיו – בחירות בצל המלחמה פוגעות בצורה קשה ברגשות של מיליוני אזרחים, ובוודאי שיהיו רחוקות מלייצג נאמנה את רצון התושבים כך שהן יובילו לפגיעה אנושה בדמוקרטיה".
הלאה, קבלו את יהודה בן יוסף, ראש רשימת 'ירושלים תצליח', סרן במילואים, שאמנם לא נמצא באופן קבוע בבסיס, אך נדרש לתת יום או יומיים בשבוע. "'עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם', כך אמר החכם באדם. מערכות הבחירות נוטות להתמקד במפריד ולא במאחד. לכן, בתקופה זו בה כל עם ישראל עסוקים באחדות ובאיחוי הלב השוטט זו העת לאחדות וחיבור ולא להתעסקות במערכת הבחירות".
לדבריו, "כסרן במיל׳ אשר מגויס, היכולת שלי ושל רבים כמותי להכין את עצמנו לקראת הבחירות נפגעה בצורה אנושה. בנוסף, רבים מבעלי זכות הבחירה עדיין מגויסים ויש כאן פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר. בטוחני שבהידברות ובשיתוף פעולה נוכל למצוא את הזמן המוסכם לכולם הן ברמה הלאומית והן ברמה המוניציפאלית בו נוכל לנהל מערכת בחירות נקיה ומכבדת".
נועם שלום – נציגת 'המחנה הממלכתי' ב'התעוררות'
ערן בן יהודה – נציג 'העבודה' ב'איחוד הירושלמי'
ניצן רון – 'האיחוד הירושלמי'
יהודה בן יוסף – 'ירושלים תצליח'
דור לוי – 'מאוחדים'
אהרון רחמים – 'מאוחדים'
אייל השקס – 'התעוררות'
אריאל בזיז – נציג 'המחנה הממלכתי' ב'התעוררות'
אלדד רבינוביץ – 'ירושלים בנועם'
אריה קינג – 'מאוחדים'
***
הפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר היא לא הפגיעה היחידה. כך גם לא נושא האחדות. לחלק מהמתמודדים יש בטן מלאה על השר ארבל וכן על כל מי שנותן יד ומשתף פעולה עם קיום הבחירות בזמן מלחמה.
סגן ראש העיר, עו"ד יוסי חביליו, יו"ר רשימת 'האיחוד הירושלמי', והמועמד לראשות העיר אומר: "נעתור לבג"צ על מועד הבחירות המקומיות. ההחלטה מעדיפה את העסקנים החרדים על פני משרתי ומשרתות המילואים".
לדבריו, "מועמדים ברשימת 'האיחוד הירושלמי' משרתים בשירות מילואים פעיל מתחילת המלחמה. הצעת שר הפנים היא שמועמדים אלה ישוחררו ממילואים כדי לנהל קמפיין בחירות? אחד ממועמדנו, ערן בן יהודה מ"פ במילואים הודיע שהוא לא מוכן להפקיר את חיי חייליו והוא לא היחיד. לצד המועמדים, גם רוב הפעילים והפעילות והתומכים של האיחוד מגויסים. גם אותם ישחרר שר הפנים? ומה באשר למועמדות, שחלקן נשות מילואימניקים, שגם להן אין זמן לקמפיין? עכשיו, מי לא מגויס בהיקף אדיר? למי ההחלטה הזו נותנת עדיפות בקמפיין?".
עוד מוסיף חביליו: "לצערי, כמו בכספים הקואליציוניים, שוב מעדיפה ממשלת ישראל את העסקנים על המילואימניקים שהתגייסו לשמור על המדינה תוך סיכון חיים. ברור שקיום הבחירות בינואר ישרת את המפלגות החרדיות, שרבים ממועמדיהן ואנשי המטה שלהן אינם נושאים בנטל המילואים. אסור לחזור ל-7 באוקטובר, אסור לנטוש את משרתי המילואים".
גם סגנית ראש העיר חגית משה (המפד"ל-הציונות הדתית) מותחת ביקורת חריפה על ההחלטה וטוענת כי מועד הבחירות ״נותן יתרון ברור לציבור החרדי – תוצאות של בחירות בתנאי חוסר שוויון יפתחו מחדש את הקרע בעם".
היא מוסיפה: "בתקופת מלחמה אחננו חייבים לעשות הכל כדי לשמור על אחדות ולהימנע מחילוקי דעות, בדיוק מה שבחירות עלולות לגרום, זאת יחד עם הענקת יתרון ברור לאוכלוסייה מסוימת, בעוד אוכלוסיות אחרות נלחמות על המשך קיומה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. זה אבסורד. ההחלטה תגרום לפגיעה ממשית במרקם החיים בתוך הערים והרשויות המקומיות".
משה מוסיפה ותוקפת גם את ראש העיר משה ליאון וטוענת כי "נראה שראשי הרשויות המכהנים שותקים אל מול חוסר השוויון ומנצלים את העובדה כי קיום הבחירות בעת חירום מחזק את הסיכוי שלהם להיבחר שוב. אני קוראת לכל מי שהדמוקרטיה ואחדות ישראל בדמו להצטרף אלי בדרישה אל שר הפנים לדחות את קיום בחירות עד אשר אחרי הניצחון המיוחל וחזרתם של כל אנשי המילואים הביתה".
קלפי בירושלים
***
התנגדות נשמעת גם מסיעת 'התעוררות', שלה 4 חברים רשימה שנמצאים במילואים – אריאל בזיז (3), איל השקס (5), נועה שלום (6), יאיר פארן (8), בעוד שהמתמודדת יערה שילה (4) מנהלת מתחם חינוך במלונות בים המלח. ראש הרשימה, אדיר שוורץ, מנהל כידוע את החמ"ל האזרחי בירושלים בשיתוף 'לב אחד'.
"התעוררות, שכלל פעיליה, לרבות חברי הרשימה, מצויים או בלחימה בחזית או בעשייה אינטנסיבית בעורף, מתנגדת לקיום בחירות בעת הזאת, שבה צו השעה הקיומי שלנו הוא אחדות", אומר שוורץ ל"כל העיר" ומוסיף: "ככל שתאריך הבחירות לא יזוז, אנחנו, דור חדש שלוקח אחריות, מחויבים לקמפיין מאוזן ואחראי שישמור על המרקם החברתי בעיר ובמדינה. בעת הזאת כולנו מתפללים ומייחלים להצלחת כוחות הבטחון, שלום הפצועים והחטופים וניצחונה של ישראל במלחמה וממוקדים אך ורק במאמץ המלחמתי".
רוצים להישאר מעודכנים?
בפוסט שפרסם בפייסבוק כתב שוורץ בנושא: "ההחלטה הזאת מורכבת לי באופן אישי ולכולנו בהתעוררות בכלל. מצד אחד – ישנה חשיבות לאומית לשמירה על הליכי הדמוקרטיה ועל השלטון המקומי בכלל. מצד שני – אנשי אחדות אנחנו, תמיד היינו, והמחשבה על קמפיין בחירות, חיובי ככל שיהיה בזמן מלחמה היא מחשבה שיש בה ממד מצמרר. יתרה מכך, חלק גדול מרשימת התעוררות נמצאת כרגע בעזה. תראו אותם. הם יוכלו להשתחרר מהלחימה בגלל המועמדות. אבל אני מכיר אותם – הם לא יסכימו בחיים לעשות את זה, ובצדק. לצידם, גם יתר התנועה מחויבת למשימות אזרחיות חשובות בחמ"ל ובכלל, והצרכים לא עומדים להעלם. האחריות מוטלת עלינו. על דור חדש שלוקח כאן אחריות. נצטרך למצוא את הדרך הנכונה באיזונים הרגישים והאחראיים ביותר – לא נוכל 'לעשות קמפיין כאילו אין מלחמה ולעשות מלחמה כאילו אין קמפיין'".
חבר מועצת העיר אבישי כהן, ראש רשימת אחדות ירושלים, מוסר: "לדעתי זו טעות לקיים בחירות ב30/1. בימים קשים אלו שאנו קוברים את מיטב בחורינו הי"ד, היה כדאי להמתין עם הבחירות. בחירות מביאות איתם פוליטיקה, אמוציות ופילוג במקום אחדות ככל שניתן, הציבור כעת לא מתעניין בפוליטיקה – זה זמן של אחדות. נקודה. בנוסף, זה פותח את הנטישה של "חזית אחת" – בערים שיתקיימו הבחירות משדרים 'שיגרה' בזמן שבדרום/צפון התושבים חסרי אונים, מפונים מבתיהם, מעבודתם ומעסקיהם ושם לא יתקיימו הבחירות.
"מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' צוות הבחירות שלי מגויס לחמ"ל שהקמתי ומסייע מידי יום לחיילים וכוחות הביטחון, למשפחות המפונים ולמשפחות של מגויסים, חבל לעצור את העשייה החברתית ואת ההתגייסות האזרחית.
"במרחב העירוני צריך לאפשר המשכיות של המצב הקיים, להמשיך לתת מענה למצב החירום ללא התעסקות בפוליטיקה ונדרשת מכולנו אחדות וגיוס כל משאב לטובת צרכי הציבור שבחירום".
אלון לוי, ראש רשימת 'קודם ירושלים' מוסיף: "אני מתנגד לקיום הבחירות בינואר. המלחמה בעזה שינתה את פני מדינת ישראל, רבים מהפעילים שלנו וכן חלק מהמתמודדים ברשימה נמצאים כעת במילואים. אין לנו יכולת לקיים קמפיין בחירות אפקטיבי בחודשיים, ואנו סבורים שקיום הבחירות בעיצומה של המלחמה יפגע בדמוקרטיה ובשלטון המקומי. כולי תקווה ששר הפנים יתעשת וידחה את מועד הבחירות".
ברשימת 'נעם' שיגרו מכתב ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה שבו בקשה לדחות את הבחירות. במכתב מציין מנכ"ל 'נעם' כי "ברצוני לציין בפניך כי מועמדים רבים לא יוכלו ל ממש את זכותם הדמוקרטית לקיים תעמולת בחירות כראוי ולא יוכלו לפגוש את הציבור הרחב בכדי לשכנעו להצביע להם. אציין כדוגמא את עו"ד אלדד רבינוביץ, יו"ר רשימת 'ירושלים בנועם' אשר מאז פרוץ המלחמה משרת בקו הקדמי בגבול הלבנון והקשר שלנו איתו רופף ביותר, מה שבוודאי לא מאפשר קיום תעמולת בחירות מינימלית.
"אין ספק כי החלטה תמוהה זאת פוגעת פגיעה אנושה בזכותם של מתמודדים רבים, צעירים וחסרי גב פוליטי בעיקר, להביא לידי ביטוי את נוכחותם במערכת הבחירות וממילא סביר שדווקא להם יהיה קשה יותר להצליח ולהיבחר… אני מבקש שתמצא הדרך לבטל החלטה זאת ולאפשר תעמולת בחירות שוויונית ודמוקרטית בתקופה רגועה יותר".
סונדוס אלחות, ראש רשימת 'כל תושביה', מתנגדת אף היא לקיום הבחירות במועד שנקבע. לדבריה, "אנחנו עכשיו בחשיכה הכי גדולה ועלטה לפני עלות השחר. אנחנו לפני שחר של יום חדש ושלום, במקום מלחמות שעושים הרס לכל הצדדים – לערבים וליהודים. אנחנו באים עם מסר של שלום ואהבה שערבים ויהודים יכולים לחיות ביחד.
"תאריך הבחירות כמובן קשה לחברה הערבית, במיוחד במזרח ירושלים. כן הייתי מחכה עם תאריך הבחירות כי כרגע המוניציפלי לא מעניין את העם. במזרח ירושלים האווירה קשה וטעונה, הרבה אנשים מפחדים לצאת מהבית ומאוד מתוסכלים".
למרות הדברים הברורים הללו, אלחות מוסיפה כי "אם תאריך הבחירות יתקיים ב-30.1.24, אנחנו נהיה מוכנים ונבוא עם מסר של שלום".
אולם מליאת מועצת העירייה
***
כפי שכבר צוין, אין חזית אחידה לחלוטין בעניין. ישנם מהצד השני גם את אלו שחושבים שקיום הבחירות במועדן, גם בצל המלחמה, חשוב.
בהם גם ראש העיר משה ליאון, ראש רשימת 'ירושלים אחת', שאומר: ״הבחירות נדחו בצדק וכדין, ובעת שנדחו נקבע כי מועדן יהיה 30.1.24. אני מאמין כי נכון לקיים את הבחירות בעת הזאת, כפי שנקבע בחוק. השלטון המקומי זקוק ליציבות, במיוחד בעת הזאת. מתוך כך יש חשיבות שהבחירות יתקיימו במועד שנקבע בחוק ולא יידחו עוד".
מאגודת ישראל נמסר: "מדובר בהחלטה שתתקבל על ידי הממשלה והכנסת בהתאם למצב הביטחוני. אנחנו נכבד כל החלטה שתתקבל, ונהיה ערוכים לעמוד למבחן הציבור לקראת קדנציה נוספת של עשייה למען תושבי ירושלים".
גם יעל ענתבי, ראש רשימת 'הליכוד', מצטרפת ואומרת: "קיום בחירות מוניציפליות בעת הזו הוא נושא מורכב שיש לו מספר היבטים. האווירה היא שאין ראש לבחירות ובטוח לא לקמפיין בחירות כאשר כל יום חיילנו נהרגים. יחד עם זאת, לא ידוע כמה זמן המלחמה תימשך, ולנו בעורף יש מחויבות ללוחמים – לבנות עבורם חברה מתוקנת וטובה יותר וכמובן מחויבות לדמוקרטיה.
"התקופה האחרונה הציפה את המועמדים שעסקו בעיקר בצילומים והתבטאויות לעומת אלו שעשו פעילות אמיתית למען התושבים. אני מניחה גם שיש מתאם בין חברי מועצה מכהנים שמעדיפים להמשיך בתפקידם ללא בחירות לנטייתם לדחות את הבחירות כמה שיותר. יש אומנם מועמדים מגויסים, אבל הם יכולים להשתחרר לצורך הבחירות מה עוד שלפי מיטב ידיעתי אין ביניהם קרביים.
"לסיכום, לדעתי עדיף לקיים את הבחירות בתאריך שנקבע אלא אם כן יהיה שינוי מהותי במצב הלחימה וכמובן תוך מתן אפשרות לחיילים להשתתף בבחירות".
יצוין כי התייחסות רשימות 'ש"ס' ו'דגל התורה' לא מסרו את התייחסותן למרות פניית "כל העיר".
***
במענה לפניית "כל העיר" נמסר ממשרד הפנים כי "הבחירות ל-239 רשויות מקומיות ואזוריות יתקיימו
ביום שלישי 30.1.2024, כ' בשבט התשפ"ד. לבקשת שר הפנים, חה"כ משה ארבל, קיימו גורמי המקצוע במשרד וגורמי הביטחון השונים עבודות מטה לבחינת היתכנות קיום הבחירות לרשויות המקומיות והאזוריות במועדים השונים שקבעה הכנסת לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לאחר שקיבל המלצות מפורטות החליט שר הפנים, להורות ליחידה הארצית לפיקוח על הבחירות לקיים את הבחירות ב-239 רשויות מקומיות ואזוריות בתאריך 30.1.2024, כ' בשבט התשפ"ד. יצוין כי יום הבחירות הינו יום שבתון.
"שר הפנים פנה לשלטונות הצבא בבקשה לשחרר מצו 8 חיילי מילואים המתמודדים בבחירות. לגבי בוחרים מגויסים – אנחנו ערוכים עם קלפיות ניידות".
יחד עם זאת, לא נמסרה התייחסות ממשרד הפנים לכך שחיילים ומפקדים במילואים לא ישאירו את חבריהם בחזית בעוד הם עסוקים בבחירות. כך גם לא בנוגע לאפשרות של ירידה דרמטית באחוזי ההצבעה.
"כל העיר" פנה לדובר צה"ל בשאלה האם, לבקשת שר הפנים, ייאות ראש אכ"א לשחרר את חיילי המילואים לטובת הבחירות. התשובה: "הנושא בבדיקה".
תגובות