בטקס הסיום הקרוב של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו – קמפוס ירושלים, יככב מאור קריספל, בן 31 מפסגת זאב, שיסיים את לימודיו לתואר במשפטים בהצטיינות. אלא שספק אם מישהו ממוריו או מקרוביו היה מאמין כי יגיע למעמד הזה – וגם הוא עצמו, לדבריו, לא שיער שכך ייראה עתידו האקדמי.
קריספל, שאובחן בילדותו עם הפרעת קשב משמעותית, התקשה להתמודד עם מסגרת הלימודים בבית הספר, בילה לעיתים קרובות מחוץ לכיתה, סבל מחוסר מוטיבציה וחווה תסכול ואכזבה משני הצדדים – שלו ושל סביבתו.
לאחר שירותו כשוטר, החליט לעשות שינוי וללמוד משפטים – תחום שמצריך ריכוז, קריאה והעמקה רבה. לדבריו, כבר בתחילת הלימודים מצא את עצמו בוהה בסלולרי, מאבד ריכוז ומרגיש "שאין לו ידיים ורגליים". אבל אז פגש את תוכנית "קשב באקדמיה" – מיזם תמיכה לסטודנטים עם הפרעת קשב שפועל בקמפוס אונו בירושלים.
"בהתחלה אמרתי לעצמי – מקסימום אבטל. לא ציפיתי להרבה", הוא משתף. "אבל בתוכנית לימדו אותי לא רק למה ללמוד – אלא גם איך ללמוד. אני לא יכול להיות פאסיבי בשיעור, צריך תזוזה, עניין, אסטרטגיות. פה קיבלתי חונכות אישית, כלים לניהול עצמי, תמיכה רגשית ואנשים שלא ויתרו עליי".
התוכנית כוללת מרפאים בעיסוק, יועצים חינוכיים, חונכים מהתחום המשפטי, וליווי צמוד לאורך הסמסטרים. קריספל מספר על תהליך שבמהלכו למד לתמצת חומר, להישאר מרוכז, לנהל את הזמן – וגם להתמודד עם כישלונות. אחד הרגעים המכריעים היה מבחן סימולציה בדיני עונשין, שבו קיבל ציון גרוע: "זה היה יכול לשבור אותי, אבל זה היה שיעור. ישבתי עם הצוות, ניתחנו טעויות, בנינו תוכנית פעולה, ובמבחן האמיתי קיבלתי 97".
היום, הוא מספר בגאווה, ההורים שלו מתגאים, והוא מלא תשוקה ללמידה. "כילד רמזו לי שאני לא מתאים למערכת. אף אחד לא האמין בי. היום אני מקבל 90 ו-100, לא כדי להוכיח – אלא כי אני באמת מאמין שאני מסוגל".
אזרחית
יישר. כוח , יש לפעמים שמורים הורסים את עתידו של הילד ויוטוב שפגש בתוכנית הלוואי ועוד יראו ממנו ילמדו ויצליחו.חבל שנפגשים עם מורים לא ראויים,
בני
ב"ה שזכה. אני מכיר עוד כמה מקרים שהמערכת לא האמינה בהם, והם הגיעו להשגים יפים ביותר ובתפקידים מאוד מכובדים. צריך קצת סבלנות ואמונה, והדרך פתוחה. שיהיה לו בהצלחה רבה הלאה.