אז מה באמת עומד מאחורי תחנות הרכבת השחורות בכניסה לעיר?

באופן חסר תקדים – רובע העסקים בכניסה לירושלים, מהפרויקטים העירוניים הגדולים והמורכבים בתולדות העיר וישראל כולה, זוכה להכרה בינלאומית רשמית ומציב סטנדרט חדש לתכנון עירוני בר-קיימא. הרובע, המשתרע על פני 1.2 מיליון מ"ר ומשלב מגורים, מסחר, תעסוקה, תרבות ומלונאות, הוא הראשון בישראל שזכה בתקן האמריקאי היוקרתי 'LEED ND' בגרסתו המעודכנת (v4) – תקן שהוענק עד כה ל-32 רובעים בלבד ברחבי העולם (בהם 'Techpark' בבולצאנו שבאיטליה, 'Novus Innovation Corridor' באריזונה ו-'Pier 70' בסן פרנסיסקו שבארצות הברית).

הרובע הוא פרויקט הבנייה הגדול ומהשאפתנים בירושלים המודרנית. הפרויקט כולל למעלה ממיליון מ"ר של בנייה חדשה, בעיקר לתעסוקה ומסחר – שטח שמקביל לעשרות מגדלי משרדים.

עבודות הבנייה ברובע, שכבר יצאו לדרך, כוללות תכנון ובנייה של מבני משרדים מתקדמים, קומפלקסים מסחריים ותשתיות תומכות חדישות. בשל מיקומו האסטרטגי בכניסה לעיר ולצד תחנות התחבורה המרכזיות, הוא צפוי להיות עוגן משמעותי עבור חברות הייטק משמעותיות, קרנות השקעה וסביבה עסקית תומכת תעסוקה.

מיזם זה משנה לחלוטין את קו הרקיע של הכניסה לירושלים ויוצר שער כניסה מודרני ומרשים לבירת ישראל. עבודות החפירה והיסוד כבר החלו באתרים שונים, מיזמים כגון קריית הממשלה המחוזית כבר הושלמו, ואחרים, כדוגמת מגדל מרום, נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים.

רובע הכניסה לעיר (צילום הדמיה: טוטם באדיבות חברת עדן)

מודרניות שמכבדת את ההיסטוריה

את התכנון המרחבי והעיצובי מוביל משרד האדריכלים הגרמני TOPOTEK 1, שנבחר במסגרת תחרות בינלאומית. המשרד, בראשות האדריכלים מרטין ריין-קאנו ולורנץ דקסל, מתמחה באדריכלות נוף ועיצוב עירוני עכשווי, ומשלב אלמנטים מקומיים וזהות תרבותית בתכנון מודרני.

'TOPOTEK 1' חתום על פרויקטים בינלאומיים בולטים, בהם פארק Superkilen בקופנהגן שבדנמרק, מסילת הרכבת המחופה 'PARK OVER THE RAILWAY' במינכן וכיכר 'MERCEDES PLATZ' בברלין (שתיהן בגרמניה).

ברובע הכניסה, המשרד יצר שפה עיצובית אחידה לכלל המתחם, הכוללת חזיתות באבן ירושלמית, ורחובות המעוצבים בקפידה – מריצוף, דרך תאורה ועד תחנות רכבת.

תחנות הרכבת השחורות, שזכו לביקורת ולתהיות, מתבררות כאלמנט מחושב: הן רחבות מימדים ובכך מספקות הצללה נדיבה, ואינן יוצרות סינוור, כחלק מגישה כוללת של נוחות משתמש וחשיבה אקלימית.

הבחירה בגוון כהה נעשתה במסגרת תפיסת עיצוב כוללת ליצירת מרחב ציבורי ייחודי למרחב הציבורי במרכז העיר. ומה בנוגע לקליטת קרני השמש של הצבע השחור? כמובן שהדבר נלקח בחשבון. "הצטברות החום נובעת רובה ככולה מקרינת שמש על הפנים העליוניות של גג הסככה", מסבירים גורמים המעורבים בפרויקט. "אנו נבצע אופציות לגמר שמונע הצטברות חום על משטח זה, במסגרת דיוק המפרט של הסככה".

תחנות הרכבת השחורות בטורים (צילום: באדיבות חברת עדן)

עיר אחת, תקן אחד

המשמעות המעשית של הזכייה בתקן 'LEED ND' (גרסה v4) אינה מסתכמת רק בכותרת יוקרתית. לראשונה בישראל, כל בניין שנבנה ברובע הכניסה לירושלים – מגורדי שחקים ועד מבני ציבור – יהיה מחויב לעמוד בתקן 'LEED' פלטינום, הרמה הגבוהה והמחמירה ביותר בעולם לבנייה ירוקה. מדובר במהפכה של ממש, השוברת את המוסכמות בתכנון ובנייה מקומיים, שבמקרים רבים מסתפקים בתקני סף.

ההתחייבות חלה על כלל הגורמים הפועלים ברובע: יזמים פרטיים, גופים מוסדיים, מוסדות ציבור, חברות תחבורה, ועוד. כל אחד מהם, מחויב לפעול תחת סטנדרט אחיד ובלתי מתפשר. זוהי שפה תכנונית חדשה, שמכתיבה כל שלב – מהחומר, דרך המבנה, ועד למרחב שמסביב.

בין הדרישות המחייבות שנקבעו: שילוב של לפחות 30 אחוז אבן ירושלמית במעטפת המבנים – אלמנט שמייצר חיבור אורבני בין חדש לישן ושומר על הרצף האדריכלי של העיר. מעבר לכך, כל הבניינים יחויבו לשלב מערכות אנרגיה מתחדשת, מערכות חכמות לניהול צריכת מים, בידוד תרמי ברמה גבוהה, ושימוש בחומרי בנייה דלי פליטה.

גם המרחב הציבורי זוכה להתייחסות חסרת תקדים: כל התכנון נעשה מתוך מטרה ברורה לעודד תחבורה ציבורית, הליכה רגלית ושימוש באופניים, ולהפחית את התלות ברכב פרטי. הרחובות מתוכננים להיות מוצלים, נגישים ורבי שימושים; צירי התנועה מתחברים ישירות לרכבת הקלה ולתחנת הרכבת; והשילוב בין מבנים ירוקים למרחבים פתוחים יוצר סביבה עירונית בת-קיימא – הלכה למעשה.

גשר הולכי רגל ברובע הכניסה לעיר (צילום: באדיבות חברת עדן)

עיצוב שמתכנן תנועה

רובע הכניסה לא רק משלב שימושים עירוניים מגוונים – אלא גם נבנה מראש כמרכז תחבורתי מודרני, נגיש ובר-קיימא. מיקומו בלב המטרופולין הירושלמי הופך אותו לצומת תחבורתי מרכזי ברמה הארצית, המחבר בין נוסעים עירוניים, תושבים מקומיים ומבקרים מהארץ ומהעולם.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

במרחק הליכה קצר מכל נקודה ברובע נמצאת תחנת הרכבת המהירה "יצחק נבון", שמחברת את ירושלים לתל אביב דרך נתב"ג בתוך פחות מ-30 דקות. לצדה פועלת התחנה המרכזית, מן הגדולות בישראל, וכן מערכת הרכבת הקלה שעתידה לכלול שלושה קווים: האדום שפועל כיום, הכחול שהעבודות עליו כבר החלו והירוק, אשר פתיחת מקטעים ממנו נמצאת מעבר לפינה, החל משנת 2026.

שבילי אופניים, מדרכות רחבות וריהוט רחוב מותאם משולבים בתכנון הסביבתי, מתוך הבנה שעידוד תחבורה ציבורית והליכה רגלית אינם חלום תכנוני, אלא צורך סביבתי וכלכלי מהמעלה הראשונה.

כך נוצרת סביבה אורבאנית חדשה, שמפחיתה את התלות ברכב פרטי, מצמצמת את זיהום האוויר, ומעניקה לתושבים איכות חיים גבוהה ונגישות חסרת תקדים.

כיכר מקס פישר ברובע הכניסה לעיר (צילום: באדיבות חברת עדן)

כל אחד מחויב, כל פרט נבדק

תהליך גיבוש ההנחיות נעשה בליווי הדוק של אדריכל העיר, ותוך שיתוף פעולה הדוק עם גורמים רבים, לרבות יזמים פרטיים, גופי תחבורה, מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה. התהליך כלל הוספת תנאי איכות להיתרי בנייה, שיח תכנוני לא שגרתי, התייעצות עם מומחים סביבתיים בינלאומיים – והתחייבות רשמית של כל שחקן לפעול לפי אותו רף איכות תכנוני.

מאחורי הקלעים עומד צוות ישראלי רחב, הכולל את משרד האדריכלים פרחי-צפריר, משרד אדריכלות הנוף מילר-בלום, מנהל הפרויקטים דן בן עמרם ונציגי עיריית ירושלים, בניהול ותכלול מינהלת רובע הכניסה לירושלים בחברת עדן. כולם פועלים תחת חזון משותף: לבנות רובע עירוני שמשרת את העתיד ולא רק את ההווה.

"החזון שלנו לירושלים הופך למציאות – עיר מובילה בתכנון, בחדשנות, בסביבה ובטכנולוגיה", מציין ראש העיר משה ליאון. "רובע הכניסה לעיר הוא הוכחה מוחשית לכך שירושלים יודעת להתחדש מבלי לאבד את זהותה. מדובר בפרויקט שמהווה קפיצת מדרגה תכנונית, סביבתית ותחבורתית – מהסוג שמשנה את כללי המשחק במדינה. העובדה שזכינו להכרה בינלאומית היא אות כבוד לירושלים ולעוסקים במלאכה, והיא ממצבת את העיר בין הערים המובילות בעולם בתחום הבנייה הירוקה. זוהי לא רק גאווה מקומית – אלא מודל שממנו ילמדו עוד שנים קדימה".

רובע הכניסה לעיר (צילום הדמיה: טוטם באדיבות חברת עדן)