"למדתי וראיתי את העיר בשנתיים האחרונות" – שיחה עם סמנכ"ל התפעול החדש בעירייה

ביום רביעי שעבר, מיד בסיום טקס הפרידה שנערך לאל"מ אמיר בן דוד – מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף, הוא עשה את דרכו לעבר ביתו שבדימונה. ברכב ביחד איתו – אשתו וילדיו. מבט חטוף לאחור גילה לו ילדים עירניים. ולפתע הוא שאל אותם – רוצים לראות את העבודה החדשה של אבא?

הילדים – כמובן – התלהבו. אשתו קצת פחות. בכל זאת, שעת ערב מאוחרת. למחרת יום עבודה ולימודים. אבל היא כבר מכירה את אמיר, היא ידעה שלא משנה מה היא תגיד – היא תמצא את עצמה בתוך שעה קלה בירושלים. ובן דוד לקח את ילדיו לשוק מחנה יהודה, לשיטוט ברחובות ירושלים, לראות את המשרד החדש שלו בכיכר ספרא. כולו בהתלהבות. כולו נרגש.

מספר ימים לאחר מכן, ביום ראשון, הוא כבר עשה את הדרך מדימונה לבד. נרגש עוד יותר לקראת האתגר. תכירו את אמיר בן דוד, אל"מ בדימוס, לשעבר מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד, בהווה סמנכ"ל וראש מינהל תפעול בעיריית ירושלים.

אמיר בן דוד (צילום: דובר צה"ל)

כן. ארבעה ימים לאחר שסיים שנתיים מאתגרות במיוחד תפקיד שבו עמד בלב ההגנה על העיר – שנים שבהן ירושלים היתה במוקד האירועים הביטחוניים – הוא נכנס במרץ לתפקיד חדש בעיריית ירושלים. בלי הפסקה. בלי מנוחה. "אותה שליחות, רק במדים אחרים", מסביר בן דוד בשיחה עם "כל העיר". "מחליף את המדים הירוקים בחליפה – אבל השירות נמשך בעיר שאין כמותה בעולם: עיר של אמונה, של אתגרים, של אחריות. אני מבטיח להמשיך לפעול באותה רוח, באותה דרך, עם אותו לב כתום שממשיך לפעום, רק במקום אחר".

מאוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוביל בן דוד את המחוז במציאות מורכבת: התרעות רבות, פינוי אוכלוסייה במצבי חירום, הפעלת מרכזי סיוע וניהול אירועים ביטחוניים שהשפיעו על חיי היומיום של התושבים. תחת פיקודו, העורף המקומי עמד איתן מול האתגרים והוכיח חוסן וסולידריות יוצאי דופן.

“חודשיים לפני השבעה באוקטובר נכנסתי לתפקיד, ולא ידעתי ולא תיארתי לעצמי שכך יעברו השנתיים האחרונות שנפתחו בכאוס ענק. בבוקר ה-7.10 איבדתי 33 חברים, פקודים ומפקדים. הם צרבו בי את ההבנה שבשבילם אני אעשה הכול, על מנת שהמוות שלהם לא יהיה לשווא", מספר בן דוד בשיחה עם "כל העיר".

בן דוד, בן 45, נשוי ואב לשלושה, פיקד לאורך הקריירה על מגוון משימות מבצעיות מורכבות בארץ. במבצע "עם כלביא" ניהל את המענה לאחר פגיעות טילים כבדות בגזרתו והוביל את תיאום הפעולות במרחב: רגעים שהמחישו את העומק האנושי של תפקידו והתחושה שהעיר והאנשים בה הם לא רק אחריות מקצועית, אלא שליחות אישית.

“זו היתה תקופה שתיזכר בירושלים. ראיתי את החוסן של התושבים, את המסירות של העירייה, ואת המחויבות של החיילים והלוחמים. הרגשתי את האחריות בכל רגע לדעת שכל תושב מרגיש מוגן, כל יום, כל שעה".

אל"מ אמיר בן דוד (צילום: דוברות צה"ל)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כעת, לאחר סיום תפקידו בפיקוד העורף, הוא פותח, כאמור, פרק חדש בעיריית ירושלים, שם ימשיך לשמור על ביטחון העיר, הפעם בפן האזרחי. הוא מגיע אל התפקיד "עם חרדת קודש" (לדבריו). עם מחויבות להביא את ניסיונו וערכיו לעשייה היומיומית בעיר הבירה. "להיות אחראי הניהול של העיר, על התפעול שלה, על התושבים – הכי קרוב למה שעשיתי כל חיי בפיקוד העורף", הוא מציין. "ואמרתי שכאן, בירושלים, אני רוצה להיות. המקום הכי משמעותי".

אמיר בן דוד מקבל ברכה (צילום: דובר צה"ל)

מה אתה מביא איתך לתפקיד החדש?
"למדתי וראיתי את העיר בשנתיים האחרונות. ירושלים היא עיר שיש בה הכל מהכל, ובגדול. יש בה את כל המגזרים. את כל המורכבויות של החברה הישראלית בצורה מאוד רחבה".

למה אתה מתכוון?
"לדוגמא, לימודים בירושלים – זה 300 אלף תלמידים, בגודל העיר הרביעית-חמישית בארץ. מגזר חרדי? ירושלים היא העיר החרדית הכי גדולה בישראל. מגזר ערבי? כנ"ל – העיר הערבית הכי גדולה בישראל. דו קיום? זו העיר הכי מעורבת והכי משולבת. יש בירושלים הכל – היא גם וגם וגם וגם".

ומה אתה לומד מזה?
"שירושלים צריכה להיות מדויקת. שצריך להסתכל על כל מגזר, על כל מינהל, על כל שכונה, על כל מרחב כמו עיר קטנה בתוך עיר. כל אחד מהמרחבים מתפקד כעיר אחרת. אי אפשר לקחת מיליון פלוס תושבים ולהסתכל עליהם כמקשה אחת. כל מגזר בעיר מתפקד ופועל באופן שונה, וכך גם כל שכונה. כי לכל אחד את הצרכים שלו.

"מה שהבנתי הכי טוב בשנתיים שלי בתפקיד בפיקוד העורף הוא שלכל מרחב צריך לתת את המענה הייעודי המתאים לו. צריך להתאים מענים. לירושלים צריך לתת מענה אחר – הוליסטי, רלוונטי".

בן דוד לא עוצר, הוא ממשיך ומספר את מה שראו עיניו בשנתיים האחרונות: "דבר נוסף ומשמעותי", הוא אומר, "הוא היכולת לקיים שיח אמיתי וכנה עם ראש העיר, עם המנכ"לית החדשה, עם ראשי המינהלים האחרים. יצר עבורי כמפקד בפקע"ר את התחושה שיש מישהו שמקשיב לי. מדברים ומקבלים החלטות משותפות. מה שמוביל הוא ההיגיון.

אני לוקח את זה, את ההקשבה לתפקיד הנוכחי שלי כראש מינהל תפעול בעירייה. להקשיב לאנשים, להקשיב לשטח – בין אם מדובר על העובדים ובין אם התושבים.

"וביחד עם ההקשבה – אני למדתי כבר לפני הרבה שנים שצריך לשים את הדגש על צרכים ולא על צרחות. מה בעצם אני אומר – שיש אוכלסיות או קבוצות כוח ששומעים אותן יותר. שהקול שלהן חזק יותר. אבל זה לא אומר שאלו המקומות שבהן צריך אותנו יותר. צריך למצוא את האיזון. להבין מהם הצרכים. איפה אפשר לשפר הכי הרבה והכי טוב. צריך להסתכל גם על הקצוות – לא רק על מי שבולט".

מה הכי הרשים אותך באופן ניהול העיר?
"לקיחת האחריות. בירושלים לא פוחדים לקחת אחריות. לא פוחדים לקבל החלטות. הדבר בלט מאוד במלחמה וגם לפני כן בקורונה. הכי קל לראש העיר ולעירייה להגיד – הכל סגור. הכי בטוח. לא פותח. לא מחזיר לשגרה. אבל העיר לא מתפקדת. אבל ירושלים היתה הראשונה שחזרה ללמוד אחרי תחילת המלחמה. לא כי היתה פזיזות. הבנו את האיום, הבנו את כיפת ברזל, הבנו את המענה, את האתגר. משם שאלנו – איפה הפגיעה תהיה גדולה יותר? איפה החוסן עלול להיפגע? היתה הבנה שצריך לתפקד ולפעול, שצריך לתת שירות לתושבים ובלי פחד לקחת אחריות על האירוע. הדבר ייחד את העיר, הפך אותה למובילה. אחרי שבירושלים דברים נפתחו – גם ערים אחרות לקחו את האחריות ופתחו".

למה בחרת להמשיך בשירות הציבורי? בשלטון המקומי?
"במלחמה הנוכחית ראינו כמה השלטון המקומי היה כתובת עבור כולם. ראינו את האיתנו של הערים ושל ראשי הערים. היתה הירתמות יוצאת מהכלל – גם לתושבים שלהם וגם למפונים שנקלטו בערים אחרות. כמו שאמרתי בהתחלה – אני ממשיך את השירות שלי בירושלים. יש בכך ערך מאוד גדול ומשמעותי בשבילי".

במקביל, בן דוד עומד להוציא ספר חדש בשם "לב כתום", שבו יתעד את חוויותיו ואת סיפור פיקוד העורף בשנים האחרונות. "זה ספר על האנשים שמאחורי המדים הכתומים, על הרגעים הקטנים של אנושיות ועל ההתחייבות הגדולה למדינה שלנו".