הפסד כואב לעירייה: המינהלים הקהילתיים בירושלים בדרך לשינוי משמעותי

דרמה משפטית בכיכר ספרא: פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שהתקבל השבוע, הנחית מכה קשה על האסטרטגיה הניהולית של עיריית ירושלים במינהלים הקהילתיים. השורה התחתונה היא שהרכבי הנהלות המינהלים הולכית להשתנות משמעותית, כשכוחה של עיריית ירושלים יירד ויהיו לה רק 2 נציגים מתוך 15, במקום 6 נציגים שהיוו כ-40 אחוז.

בלב הסכסוך המשפטי עמדה השאלה האם מינהל קהילתי הוא "חברה פרטית" או "תאגיד עירוני". התשובה החד-משמעית של השופטים עמית, וילנר ורונן – מדובר בתאגיד עירוני – החלטה, שכאמור, צפויה לשנות את פני הניהול הקהילתי בעיר מקצה לקצה.

סוף ל"אוטונומיה" של העירייה

במשך שנים פעלה עיריית ירושלים תחת ההנחה שהמינהלים הקהילתיים, המאוגדים כחברות או עמותות, הם גופים עצמאיים. הפרדה זו אפשרה לעירייה מרחב תמרון רחב, במיוחד בכל הנוגע למינוי נציגיה להנהלת המינהל. העירייה נלחמה בערכאות כדי להוכיח ש"מינהל קהילתי מיתרים" אינו תאגיד עירוני, מתוך חשש שהכפפתו לרגולציה של משרד הפנים תכבול את ידיה.
אלא שבפסק הדין, השופטים דחו את טענות העירייה אחת לאחת. הם קבעו כי התלות התקציבית המוחלטת בעירייה, השליטה המהותית בניהול והעובדה שהמינהל מבצע תפקידים שהם בליבת השירות העירוני, הופכים אותו לזרוע ביצועית של העירייה.

ההשלכה המיידית

כאן מגיע ה"פלונטר". לעירייה, כידוע, 6 נציגים בהנהלות המינהלים הקהילתיים. הם מהווים כ-40 אחוז מהקולות, כשעל פי התקנון – גם אם נוכח רק נציג אחד מטעם העירייה בישיבות ההנהלה – הוא מצביע בשביל כל ה-6 – כך שבאופן אוטומטי יש לעירייה שליטה ובלוק של כ-40 אחוז. כעת, על פי ההחלטה – נציגות העירייה תחולק לשלושה – 2 יהיו עובדים מקצועיים, עוד 2 חברי הנהלה ייבחרו מקרב חברי מועצת העירייה ו-2 נוספים צריכים להיות נציגי ציבור מקצועיים (לדוגמא רואי חשבון, עורכי דין וכו').

על פי ההחלטה, כוחה של העירייה והשפעתה על החלטות המינהל קטנים משמעותית. בכיכר ספרא טענו בדיונים כי ההחלטה תובילי לפוליטיזציה, שכן חברי מועצה נבחרים ידרשו לתפוס את מקומם של אנשי המקצוע כנציגים רשמיים, אך בית המשפט הבהיר כי החוק אינו המלצה: "משנקבע כי החברה היא תאגיד עירוני… הוראות התקנות חלות עליה".

הבלוף נחשף

מי שהובילה את המאבק וחתומה על ההישג היא העמותה הקהילתית גבעת מרדכי. בעמותה טענו לאורך כל הדרך כי הניסיון של העירייה להתנער מהגדרת "תאגיד עירוני" נועד למנוע שקיפות וביקורת.

קובי אייזן, יו"ר העמותה הקהילתית גבעת מרדכי, אומר ל"כל העיר": "אנחנו שמחים שבית המשפט העליון קבע בצורה נחרצת שנציגי העירייה בהנהלת המנהלים הקהילתיים חייבים להתמנות על פי התקנות; 2 חברי מועצה, 2 נציגי ציבור מקצועיים ורק 2 פקידי עירייה. אנו בטוחים שהמהלך הזה יתרום לשקיפות, ולכך שהקול של התושבים שהרבה פעמים נרמס על ידי פקידי העירייה שאוטומטית היה להם 40 אחוז מהקולות בהנהלה גם כאשר הם לא טרחו להגיע לישיבות ההנהלה".

סגן ראש העיר אריה קינג, שנמנה על המשיבים בערעור, מוסיף: "תודה לאל. נוקאאוט לכל הרעיון הבלתי הגיוני והבלתי חברתי וכן, מסתבר גם הבלתי חוקי של מינהלי קהילתיים בירושלים. חבל שזה קרה בצורה כזו של ערכאה משפטית ולא בצורה רצונית ודמוקרטית בוועדות ומועצת העירייה. העתירה מחזירה את המינהלים בירושלים לתחום החוק הישראלי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

לאן הולכים מכאן?

פסק הדין מהווה תקדים לכל המינהלים הקהילתיים בעיר. בקרוב נראה גל של שינויים בהרכבי הדירקטוריונים, כאשר חברי מועצה ונציגי ציבורי מקצועיים יחליפו עובדי עירייה, שבחלק גדול מהמקרים כלל לא הגיעו לישיבות.

האם זהו תחילתו של עידן שקוף ומקצועי יותר, או שהמינהלים הקהילתיים יהפכו לזירת קרב בין פוליטיקאים במועצה? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שהעירייה נאלצת כעת לחשב מסלול מחדש, והתושבים יכולים לרשום לעצמם "וי" ענק על אחד המאבקים המנהליים החשובים של העשור.

המשנה לראש העיר ומחזיקת תיק המינהלים הקהילתיים, יעל ענתבי, מסרה כי פסק הדין הדרמטי שנתן בשבוע שעבר בית המשפט העליון בערעור העירייה, אינו רק החלטה משפטית טכנית, אלא הוא תמרור אזהרה בוהק לדרך שבה מנוהלות השכונות בירושלים. "נכחתי בדיונים האחרונים, ומלכתחילה לא היה ברור לי למה מועצת העיר בקדנציה הקודמת, בה לא החזקתי בתיק המינהלים הקהילתיים ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי ובכך חוייבה בתשלום של עשרות אלפי שקלים לפי החלטת בית המשפט בהליך הנוכחי. השורה התחתונה ברורה, עמדתי כפי שהובהרה ועליה גם נכתב ב"כל העיר" עם כניסתי לתפקיד היא שצריך להיות שינוי מהותי בשיתוף התושבים ולא באמצעות מינהלים קהילתיים. ישבתי בנושא עם ראש העיר והעברתי לו מסמך המתאר את המצב ומציע פתרונות חוקיים וראויים.

"המינהל הקהילתי הוא "עוף מוזר" בנוף הירושלמי. במקום להיות קולה האותנטי של הקהילה, הוא משמש לעיתים קרובות כצינור נוח להעברת תקציבים פוליטיים תוך שמירה על "שקט תעשייתי" עבור העירייה. ברוב המינהלים לא נערכו בחירות דמוקרטיות כבר למעלה משש שנים. למרות פניותיי החוזרות ונשנות, אין כיום תכנון באופק לקיום בחירות, מה שמותיר את התושבים ללא ייצוג אמיתי.

"המציאות בשטח דורשת טיפול שורש:
• ייצוגיות מעוותת: קיימים מינהלים המאגדים שכונות ללא קשר אורגני ביניהן, דבר המקשה על יצירת זהות קהילתית מגובשת.
• היעדר שקיפות: למרות החלטות הוועדה למינהלים קהילתיים בראשותי, מינהלים רבים עדיין לא מפרסמים פרוטוקולים או הודעות על קיום ישיבות ונושאיהן, כך הציבור נותר באפלה.
• עייפות החומר: היעדר הבחירות מוביל ברבים מהמינהלים לשיתוק. חברי הנהלה רבים אינם מגיעים לישיבות, ועדות אינן מתכנסות, ובפועל מי שקובע את המדיניות הוא יו"ר המינהל או בעלי כוח, שבמקרים רבים נשארים בתפקידו בעיקר מכיוון שהם "נוחים" למערכת העירונית.
ישנם אמנם יוצאי דופן, שכונות שבהן המעורבות הקהילתית גבוהה והמינהל מתפקד כראוי, אך היוצא מן הכלל רק מעיד על הכלל הכאוב.

"הגיעה העת להפסיק להשתמש במינהלים ככלי פוליטי ולהחזיר אותם לידי התושבים. פסק הדין של העליון הוא הזדמנות בלתי חוזרת לעשות סדר: בעת הזו, הצעתי היא להכריז על רובעים עירוניים שיש להם אחיזה בחוק ובתקנות, דבר שקיים במספר ערים בארץ, וכך להתנהל בשקיפות לטובת תושבי העיר. כך שהמינהלים הקהילתיים יחזרו לתפקידם המקורי כמתנ"סים כמו ברוב הערים בארץ".