תמיד חשבנו שזו אטרקציה המיועדת לתיירים. היינו בטוחים שאין סיכוי שירושלמים משתתפים בסיור כזה בתוך העיר שלנו..
כך גם סיפר לנו אלישע, הבעלים של סגווי בעיר.
- ירושלים רוצה פוש – הורידו את האפליקצייה של "כל העיר"
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- ליעד ואודליה רוח במזנון במתחם התחנה
הוא סיפר שרוב הלקוחות שלו הם אכן תיירים וקבוצות מאורגנות, אך גם ירושלמים מקומיים כמונו לעיתים מחליטים לקפוץ על דרך ייחודית זו לתור את העיר.
השבוע החלטנו להיות בין אותם ירושלמים שחווים את העיר על שני גלגלים. הגענו בשעות אחר הצהריים לרחוב דרך חברון 57, אל משרדי הסגווי. הסבר קצר על המכשיר, קצת הוראות בטיחות, עולים על קסדות וקדימה לדרך.
אלישע ליווה אותנו בהתחלה, אך תוך זמן קצר הבנו את העניין והתחלנו לנוע בכוחות עצמנו בין נופי העיר המדהימה שלנו.
התחלנו את הסיור לכיוון מתחם יס פלאנט באבו טור. משם המשכנו בירידה ונכנסנו לתוך טיילת שרובר, שמורכבת, כידוע, משלוש טיילות שונות.
המסלול עלה לאט-לאט בסיבובים מפותלים עד שמגיעים אל פסגת הטיילת הקרובה לתלפיות מזרח.
בדרך אנשים עצרו אותנו והתעניינו בסיור הדו גלגלי, אלישע אינו מופתע מהסקרנות ומיד שולף כרטיס ביקור. ״התושבים צמאים לאטרקציה מיוחדת המתאימה לכל המשפחה, בין כותלי העיר״, הוא מסביר.
בהגיענו לנקודת הציון הבאה, בסמוך לרחוב דניאל ינובסקי, לא ניתן היה להתעלם מעמודי הבטון שנבנו שם אחרי פיגוע הדריסה של צוערי בה״ד 1. השמחה והעצב המהולים בעיר הם חלק בלתי נפרד מההווי הירושלמי.
בנקודה הגבוהה ביותר ירדנו מהכלים כדי לשחרר קצת את הרגליים, להצטלם וגם בשביל לשמוע סקירה גיאוגרפית קצרה מפי אלישע. זה חלק מהסיור.
ליעד ואודליה רוח בסיור סגווי
משם המשכנו בנסיעה חזרה לרחוב דרך חברון, נקודת היציאה לסיור. בדרך עברנו על יד מחנה אלנבי לשעבר, שכיום שוכן במקומו מנזר סנט קלייר.
בשלב הזה כבר הרגשנו כמו נהגי סגווי מנוסים, שמשתעשעים בסיבובי 360.
לסיכום, בתור ירושלמים לא יוצא לנו להעריך את העיר המדהימה הזו מנקודת מבט זו. קבלת רענון היסטורי ותרבותי של העיר בהחלט מומלץ לכולנו ואם כבר אז שיהיה על שני גלגלים חשמליים.
סגווי בעיר. דרך חברון 57. א'-ה' 19:00-9:00. ו' 16:00-9:00. 149 שקל לסיור של שעתיים (לקבוצות של 10 אנשים ומעלה 139 שקל לאדם).
