בליאל בדים (צילום: דלית מור)
בליאל בדים (צילום: דלית מור)

שופינג זה כל הסיפור

כתבתנו חובבת השופינג יצאה ליום שוטטות בעיר העתיקה לשופינג מסוג אחר וחזרה עם מתנות מפתיעות לחגים והרבה סיפורים וזכרונות מרתקים

פורסם בתאריך: 2.10.17 15:29

הזכרונות הישנים מעיר העתיקה הירושלמית, הם ללא ספק גם הקניות. פתיחת הארנק הראשונה הייתה באופן קבוע אצל מוכר הבייגלה בכניסה לשער יפו, בייגלה עם ריח טרי וציפוי פריך עטור שומשום, לשיפור הטעם היה מושיט לנו הרוכל פיסה קטנטנה של נייר עיתון מגולגל עם הרבה מלח וזעתר. אחר כך היינו יורדים לשוק הומה האדם כדי לקנות עגילי כסף סטייל שושנה דמארי. היום העגילים האלה לא ממש סטייל והבייגלה לא באמת עושה לי את זה, אבל יש שופינג מסוג אחר, מלווה במוכרים אדיבים,

החנות של ויק (צילום: דלית מור)

החנות של ויק (צילום: דלית מור)

חייכניים ומלאי געגוע.

רחוב דוד. לאחר שקיבלתי מידע חשוב על כך שהחנויות נפתחות בשעה 11:00, נכנסתי לעיר העתיקה דרך שער יפו, היישר לרחוב דוד, הרחוב הראשי של השוק המפורסם. השוק עדיין היה שקט, מעט תיירים ושלושה כמרים שחלפו על פני. תיקי עור תלויים, סנדלים, צעיפים, מזכרות, תכשיטים, פופים עשויים עור, הכל צבעוני ומושך עיניים. כעשרה מטרים מהכניסה בצד מימין משכה את תשומת לבי חנות יפהפייה ומיוחדת, עמוסה בתכשיטים, חלקם הגדול משתלשל מהתקרה בחינניות. החנות של חאמזה – "חמזה זה הלב של האריה" הסביר המוכר החייכן. חאמזה מתגאה באיכות התכשיטים: "יש לי אבנים מזויפות שדומות עד מאוד למקור, במחירים זולים. זה מתאים למי שאוהבת תכשיטים ואין לה את היכולת הכספית. בנוסף יש כאן גם אבנים אמיתיות מיובאות שעולות אלפי שקלים, כמו צמידים מאבני ענבר שנמכרים ב-800 שקלים כל אחד". בקצה החנות מצביע חמזה על תכשיטים עם אבנים נוצצות צבעוניות ומרשימות, ומתגאה בכך שתיירת ברזילאית רכשה אחת כזו לפני מספר ימים.

היכל התרהות (צילום: דלית מור)

היכל התרהות (צילום: דלית מור)

כשמתחשק לי טורניר שש בש. נפרדתי מחאמזה והמשכתי לרדת במורד המדרגות אל רחוב הנוצרים ל"היכל השש בש", חנות מדהימה ביופייה של עזמי איובי, שלוש קומות של תיבות משחק שש בש בגדלים שונים, כולן מעוצבות בעבודת יד ומוצגות לראווה על מדפי החנות. חלק מהתיבות המפוארות מונחות על השולחנות מוכנות למשחק לצד הכיסאות המיוצרים אף הם בעבודת יד, כמו גם קופסאות תכשיטים, אהילים ומנורות. היכל השש בש, נפתח לפני עשרים שנה וכבר התקיימו בו טורנירים רבים של המשחק הפופולארי, האחרון מבניהם התקיים בסוף יולי האחרון ובו השתתפו 80 איש. ילדים, מבוגרים, נשים, ערבים ויהודים, שהמשותף להם הוא חיבה למשחק. "הקוביות לא מבדילות בין יהודי לערבי" מסביר עזמי. את הקופסאות המעוצבות והרהיטים, חלקם מעץ וחלקם מאבנים או צדפים עזמי מייבא מדמשק דרך תורכיה. שולחן השש בש היקר ביותר בחנות, שוויו 100 אלף ש"ח, הוא מערכת מתוחכמת של שולחן שמתחלף משולחן שש בש, לשח מט ויש בו גם קלפים. הוא נמכר עם שני כיסאות מעץ עבודת יד.

הרובע החמישי (צילום: דלית מור)

הרובע החמישי (צילום: דלית מור)

בדיוק כמו באיטליה. ממול להיכל השש בש ישנה המאפייה של שוואר, מאפייה משפחתית שעוברת על פני דורות כבר 500 שנה. לעצור שם לכוס קפה זאת חוויה שאסור להחמיץ. שילוב אותנטי של העיר העתיקה עם בר וקפה אספסו illy. את המקום שיפץ במו ידיו בעל הבית החביב והצעיר, אשר שילב בין קירות אבן ירושלמית עם בר עשוי עץ וכלי נחושת. בקומה השנייה פינות ישיבה מפנקות עטופות בדי קטיפה אדומה. שוואר ניגש למכונת האספסו ומוזג במיומנות קפה אספסו חזק אותו מקובל ללגום בעמידה ליד הבר כמו האיטלקים בבתי הקפה באחת הפיאצות ברומא. הוא מגיש מאפה טעים תוצרת בית "סרזק", בצק עם שומשום ודבש ענבים. לאחר שהציג בפני את צילומי רכב האספנות הסגול שלו, משנת 1965 והתגאה בצילומים של המאפיה

הרובע החמישי (צילום: דלית מור)

הרובע החמישי (צילום: דלית מור)

אז והיום, אנחנו נפרדים לא לפני שהוא מצייד אותי בצידה לדרך, סרזק ארוז.

מעבר לכביש ישנו מעבר צר היישר לכיכר מוריסטן. כיכר יפה עם מזרקה ושדרת בתי קפה, שם יושבים תיירים רבים ליהנות עם בירה צוננת או כוס קפה, ולרגע נדמה לי שאני הרחק בטיול קסום מעבר לים. סמוך לכיכר נמצאת חנות הבדים מפורסמת של אבו חלל בילאל. על חלון הראווה גזרי עיתונים ישנים עמוסים בכתבות על בילאל, על הבדים המשובחים אותם הוא מייבא מדמשק, סוריה והודו ועל הלקוחות שרכשו אצלו בדים, החל מאהוד אולמרט בהיותו ראש העיר של ירושלים, דרך המעצב יובל כספין או שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי, ועד האפיפיור בכבודו ובעצמו. "בביקורו של האפיפיור בירושלים בשנת 2,000 אחד הקרדינלים הגיע לקנות עבורו חמש מטר בד לבן ארוג פסי זהב כדי לתפור לו בגד מזכרת מירושלים", נזכר בגאווה בליאל", "שמרתי חתיכה קטנה מהבד מזכרת" הוא אומר ושולף את פיסת הבד מהמגירה. בליאל מתמחה בסגנונות הלבוש של שלושת הדתות, ונרגש לשתף בידע העצום שלו. כפי שהוא נוהג כשנכנס לקוח כך גם הפעם, הוא מזמין אותי לשבת על הכורסא הרכה ומתחיל בהצגת סיפורי הבדים. הוא מציג בפני במשך כחצי שעה את כל סוגי הבדים לשלושת הדתות: לחסידים ממאה שערים לימי חול וחג, לפטריארכים ולמוסלמים. בדי משי רקומים חלקם שזורים בחוטי זהב, כולם טבעיים, ולכל אחד סיפור מסע מרתק

שדרצ בתי קפה (צילום: דלית מור)

שדרצ בתי קפה (צילום: דלית מור)

בפני עצמו. המחירים מגוונים ויש אף כאלה שעולים אלפי שקלים למטר.

ריח התבליניםנישא ברוח. כשיוצאים מכיכר מוריסטן לרחוב מוריסטן, מגיעים לשוק הקצביים, שם נמצאת חנות התבלינים והקוסמטיקה המפורסמת בארץ ובעולם. החנות sea of herbs עטורת הפרסים של האחים יעקוב ויצחק אל מועאקט, שני אחים שלמדו ורכשו דיפלומה ברפואה טבעית וטכנולוגיה מתקדמת ובד בבד משלבים את הידע העצום אותו רכשו מאביהם ומהדורות שקדמו, שישה דורות של ידע. 200 שנה של ידע וניסיון הובילו לכך שבכל יום יוצא מהחנות משלוח מיוחד למזמינים באמצעות אתר האינטרנט מהארץ ומהעולם, מסיכות לפנים, לשיער, בשמים ושאר דברי קוסמטיקה זאת בנוסף לשפע העצום של התבלינים הטריים שבחנות. ניתן למצוא שם תבלינים לטעם של כולם. בין אם אתם מעדיפים את טעמי המזרח הרחוק ואסיה, מזונות אותנטיים מהמזרח התיכון או אולי סטייק אמריקאי טוב בסגנון הישן, כל זאת ועוד מגוון רחב של תבלינים והכל במחירים

תיקים (צילום: דלית מור)

תיקים (צילום: דלית מור)

הוגנים.

יש כיפה עשויה מעור תנין. משוק הקצביים שמתי פני לרחוב הקארדו היהודי, אל החנות הגדולה ביותר בירושלים, 500 מטרים של חנות מעוצבת ובה יודאיקה, ספרים, תכשיטים, צילומים – "הרובע החמישי" הוא שמה של החנות. אלי מרדכי בעלי המקום מסייר איתי בחנות הענקית שנפתחה לפני שלוש שנים כגלריה ומציג בפני את מרכולתו – מהמזוזה השנייה בגודלה בעולם ועד חולצות במחיר 30 שקלים בלבד או כיפות מיקי מאוס ובוב ספוג לילדים. "מכיוון שגלריה אינה רווחית, החלטתי לקנות את המקום ולהפוך אותו למדרג ממחירים מאוד נמוכים, שפויים ואטרקטיביים ועד יוקרתיים במיוחד והכל סביב היהדות". במתחם גם כומר שהתגייר והפך לסופר סתם, העוסק כיום באמנות אותיות מרהיבה. אחת האטרקציות המיוחדות בחנות נמצאות בתוך ארון זכוכית נעול, שם ישנן כיפות יוקרתיות שכל אחת מהן ארוזה באריזה מפוארת והן עשויות מעור נחש, עור תנין או עור פרה בעלות 5,000 שקלים ועד מאות שקלים. "אדם שלובש חליפת גוצ'י ב-10,000 שקלים לא יחבוש על הראש כיפה שעולה עשרות

קפה (צילום: דלת מור)

קפה (צילום: דלת מור)

שקלים", מסביר מרדכי.

לזה קוראים סבלנות. כשיצאתי לכיוון מגדל דוד עברתי ליד חנות קרמיקה ארמנית שכל תכולתה עבודת יד של אמן בשם ויק, בעלי החנות. ויק, בעל תואר שני באמנות וקרמיקה, עם רפרטואר של תערוכות רבות באירופה, ארה"ב ואוסטרליה. לחנות הקטנה יורדים שלוש מדרגות, שם מתגלה עולם צבעוני מרהיב, של כלי הגשה ססגוניים, אריחי קרמיקה מצוירים בצבע או בשחור לבן. ויק מצייר את קווי המתאר ובנו יושב ליד השולחן וצובע. ויק מספר כי "כשמגיעים לכאן רואים אדם יושב ועובד, ומאחר שהכל נעשה ביד ללא מכונות, אין לנו שני פריטים זהים. אנחנו גם מקבלים הזמנות מהלקוחות, לפי טעם אישי של צבעים או דוגמאות. ביציאה מעיר העתיקה אני חולפת על פני הרוכל שמוכר בייגלה "בייגלה טרי" הוא צועק לכל עבר . הוא מושיט לתיירת פיסת עיתון מגולגלת ואומר לה שלתבלין שבפנים קוראים זעתר.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר