דעה | מי יבנה לנו בתים?

למעלה מכל צורך, אך מתוך שאני מכיר את "הנשמות הטובות", שתמיד מוצאות קשר – אפתח ואבהיר שלטור זה אין כל קשר ל"ימין" או ל"שמאל". מדובר בעניין שמשפיע על כל אחד, תהא נטייתו הפוליטית/אידיאולוגית אשר תהא.

לא צריך להיות שייך למחנה זה או אחר כדי לראות את מחדליה הבלתי נתפסים של הממשלה, בטיפול בכל הנדרש למען האזרחים. למרות זאת, למרבה הצער, תומכיה ה"עיוורים" פשוט אינם רוצים לראות את האמת, קרי קריסה קולוסאלית של כל המערכות שנועדו לשרת את האזרח. כך בתחום הבריאות, החינוך, הרווחה, התשתיות ובכל אשר נפנה. כל אלה הן נגזרות של כניעה לדרישות סקטורים שהממשלה נכנעת להם כדי לשמר את הקואליציה.

כך נמשכת עדיין המלחמה המיותרת בעזה, אשר גובה בעיקר חיי חיילנו היקרים, אך בצידה גם חורבן כלכלי. עוד בטרם הספקנו "ללקק את הפצעים" של תוצאותיה של מלחמה זו, פרצה לה "מלחמת איראן" (מבצע 'עם כלביא' בשם הרשמי). וכך, מעבר לבתים ודירות שנחרבו, כמו גם אלפי עסקים שהתמוטטו מאז פרצה המלחמה בעזה, נוספו עוד מאות דירות ובתים שנחרבו גם מהטילים האיראניים. למזלנו נהרגו ונפצעו יחסית מעט, ויש שמתנחמים בזה. אלא שבצד זה, ובצד הבטחות ש"יהיה בסדר", קשה לראות איך תוכל המדינה לעמוד בעלויות האדירות של נזקים אלה. מעבר לכך ש"יוציאו את הנשמה" לאלה שאמורים לקבל פיצויים (כרגע רק בגין נזקים ישירים), קשה לראות מניין יושגו המיליארדים הנדרשים לשם כך.

גם אם יימצאו הכספים, אין ספק שלא יספיקו. מעבר להתייקרויות שחווינו עד כה, ומפאת הביקוש העצום לחומרי הבנייה ולתכולות הבתים, צפויה (והיא כבר החלה) התייקרות ניכרת בכל אלה ואנה אלה באים.

זירת נפילה (צילום: דוברות כבאות והצלה)

ועוד לא התחלתי עם הבעיה האמיתית. כדי לבנות, צריך קודם להשלים הריסות ולפנות. אחר כך נדרש כוח אדם שיאפשר לקבלנים לבצע את עבודות הבנייה הרבות והמגוונות. מאז מלחמת ששת הימים התרגלנו לעובדים פלסטינים שביצעו עבודות אלה. כמעט כבר אין "פועל יהודי" שיודע את המלאכה. התוצאה היא תלות מוחלטת בכוח אדם זה. כל פיתרון בדמות "עובדים זרים" ממדינות אחרות לא צפוי. בצידו של זה, אם בכלל יימצאו כאלה, נזקים לא מבוטלים, לא רק כלכליים אלא גם חברתיים.

למרות זאת, ומתוך דרישותיהם של גורמי הימין הקיצוני למנוע כניסת פלסטינים לארץ, ומאחר שנתניהו ממשיך להיכנע לכל דרישותיהם, התוצאה היא שאלה לא מגיעים, דבר אשר פוגע קשות בכלל המעסיקים, ובמיוחד בענף הבנייה. אלה, שרק מנסים להחזיק מעמד, ולמרות שהדבר דווקא משרת את האינטרס הכלכלי של המדינה נרדפים על ידי פקחים ושוטרים. כמה וכמה מעסיקים כאלה שייצגתי חוו מעצרים וסגירת עסקים בשל העסקת פלסטינים. על זה הם עוד צפויים לכתבי אישום ולענישה מחמירה והכל – בשל "מדיניות" אווילית ומטופשת, זו שאינה מתחשבת בצורכי המשק ובזכותם של בעלי העסקים להתפרנס. וכך, במקום שהמדינה תסייע במצוקתם, הם נאלצים לסגור עסקים על כל המשתמע מכך. מעבר לזה, הקטנת מספר העסקים גוררת בהכרח עוד ועוד התייקרויות וכולנו משלמים.

עו"ד קובי קמר, www.kamarlaw.co.il

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ככל שנתניהו ימשיך להיכנע למדיניות זו, ימצאו עצמם כל אותם אזרחים שבתיהם נחרבו, ממתינים עד למציאת פיתרון שאינו נראה באופק. גם אז יצטרכו להוציא את כל חסכונותיהם ולאלה שאין – הבנקים ישמחו "להרעיף" עליהם הלוואות שספק אם יעמדו בהן.

מכאן, עם כל השבר הנורא שחווינו מאותו יום שחור, כדאי שהציבור יבין, לא רק שלא "כל הערבים אותו דבר" (כולם מכירים רבים אחרים), וכי בתוכם רבים שלא רק ממש מתנגדים לטרור, אלא כל רצונם הוא לעבוד ולהתפרנס. כך גם מתחייב להכיר בזכותם של קבלנים ובעלי עסקים הנזקקים לכוח אדם זה ולהתיר כניסתם מחדש של עשרות אלפי פלסטינים אלה, שלאורך השנים "בנו לנו בית" ולא פגעו, חלילה, באיש לרעה. אף פועל לא מגיע כדי לפגע. מרבית המפגעים לא היו בהכרח עובדים שהותרה כניסתם. גם אם היו כאלה שמעלו באמון, מדובר במתי מעט.

עוד מוטב שהציבור ישכיל להבין שגם יוקר המחייה הוא נגזרת של מדיניות נוראה זו. ככל שמצוקת כוח האדם גוברת, כך גם גדל הביקוש לעובדים, והתוצאה היא – ששכרם גואה. על זה תימשך ההתייקרות בחומרי הבנייה, ריהוט, ציוד חשמלי וכל הנדרש לשם תכולת בית.

קשה לי להאמין שהציבור לא מבין ולא רואה. גם מקבלי ההחלטות (ככל שיש כאלה מקצועיים במשרדים השונים) מבינים היטב את ה"תורה" הפשוטה הזו. אלא שהם ממשיכים להיות "שפוטים" של אותם גורמי ימין קיצוני, מונעים כניסת עובדים פלסטינים, ובכך ממיטים אסון כלכלי על כלל הציבור.

• הכותב הוא עורך דין ירושלמי, מומחה למשפט פלילי