כשעוז ראלי הצטרף לבית"ר בקיץ שעבר היתה תחושה שהנה, נפתרה לה בעיית עמדת המגן הימני של בית"ר. אלא שהמגן לא בדיוק הצליח להטביע חותם ועל כך תעיד יותר מכל העובדה שעד הגעתו של אנטואן קונט בחלון ההעברות של ינואר איישו את עמדת המגן הימני חמישה שחקנים שונים, ראלי היה רק אחד מהם.
השבוע, בתום עונה אחת בלבד בבית וגן ולמרות שלבית"ר היתה אופציה להאריך את חוזהו, חתם ראלי בהפועל אשקלון.
המגן שותף בעונה החולפת ב־20 משחקים בסך הכל, שישה מהם כמחליף, כשמאז חודש ינואר והגעתו של קונט לקבוצה הוא היה על כר הדשא 50 דקות בסך הכל (בשלושה משחקים שונים).
הפתיחה של ראלי בבית"ר היתה לא רעה. הוא הגיע, כזכור, לאחר סיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית ובעקבות פציעתו של שניר משען ושותף בכל משחקיה הבאים של בית"ר באירופה. "כשחתמתי בבית"ר היתי מאושר", הוא נזכר השבוע בראיון עם "ספורט כל העיר". "אין כמו להגיע לבית"ר, קבוצה גדולה, קהל גדול, כיף. גם היום, אחרי שלא שותפתי יותר מדי, אני בטוח שאין שחקן שלא ירצה להגיע לבית"ר. למרות שאני חייב לומר שהקהל של בית"ר מאוד תובעני ולא קל".
תסביר בבקשה?
"זה קהל גדול ומצוין שברוב הזמן אין שני לו, אבל לא תמיד קל איתו. ברגעים הטובים הקהל תומך, ברגעים הקשים הרבה פחות וזה חבל כי אלו הרגעים שהשחקנים צריכים את האוהדים".
מה קרה בינך לבין רן בן שמעון באמצע העונה, לפתע הפסקת לשחק?
"כשהגעתי מקרית שמונה אחרי חצי עונה לא טובה היתה לי שיחה עם רן, הוא אמר לי אני אתן לך את הזמן שלך, אני מאמין בך ואני מכיר את היכולות שלך. פתחתי את העונה מצוין, היו לי משחקים טובים, חזרתי לעצמי ורן נתן לי ביטחון. בסיום הסיבוב הראשון, לפני המשחק נגד הפועל באר שבע, הוא החליט להוציא אותי מההרכב למרות שהייתי אחרי משחק מצוין, שבו ניצחנו את מכבי חיפה. מאז הכל התחיל לדעוך".
אתה מרגיש שהרגע הזה גמר לך למעשה את העונה?
"אני לא יודע. אחרי אותו משחק לא שיחקתי כמעט חודש ואז רן הלך ובמקומו מונה שרון מימר, שלא האמין כל כך וזו זכותו. בהמשך הגיע קונט שהוא שחקן מצוין".
כשקונט הצטרף לא חשבת לעזוב?
"כן, אבל בבית"ר אמרו לי שהוא מגיע בתור בלם. בהמשך, כשהבנתי שהוא מגן, ואחד מצוין, כבר היה מאוחר מדי ולא היה לי מה לעשות".
אתה מרגיש שהעונה הזו היא פספוס?
"ברור. פספוס גדול אפילו. פתחתי את העונה טוב מאוד גם באירופה וגם בליגה. אני בטוח שאם הייתי ממשיך לקבל קרדיט הייתי עושה עונה גדולה והייתי מוסיף לבית"ר הרבה מאוד".
