עונה פיננסית, מייאשת, לא רצויה, מתדפקת על דלתה של בית"ר. תשכחו ממאבקי אליפות. בית"ר כבר מזמן לא שם. קבוצה גדולה? כרגע בית"ר בעיקר קבוצה חולה.
ככל הנראה, תקום פה ממשלה לפני שנראה שוב את אצטדיון טדי מלא. האוהדים המתוסכלים – אפשר להבין אותם – נעים בין תקווה לייאוש, ובעיקר בושה. זה עתה הם חוו את אחת העונות הגרועות ביותר בתולדות בית"ר. גם מבחינת התוצאה, אבל בעיקר הדרך.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
עונה שהחלה עם ציפיות גדולות והחתמות נוצצות (שועה, דגני, מתאוסיניו) אבל בסוף דחקה את משה חוגג הצידה לעיסוקיו האחרים.
היו"ר אלי אוחנה זז קדימה לתפקיד המנהל המקצועי וקובי רפואה עשוי להיות המאמן הבא.
זו עוד בחירה שאין בה בשורה של ממש. הייתי מעדיף לראות את אוחנה משתמש בקשריו ואת חוגג בכיסיו, כדי להנחית כאן נניח את אישטוואן פישונט, בעל רקורד באימון בהונגריה – מאמן זר (כמו שרצו) וגם בית"רי אמיתי, עם ניסיון וכל מה שצריך כדי להצליח כאן.
בכל מקרה רפואה עדיף על סילבס. הבנתי שאוחנה מאוד התרשם מהאחרון, אבל אני מתרשם שסילבס עדין ורך מדי בשביל לעמוד בתפקיד הכי מלחיץ בארץ בערך.
למשה חוגג כנראה נמאס. אחרי שהשקיע מיליונים, וראה בעיקר אכזבות, הוא מטיל את כובד האחריות על אוחנה, במין אקט של ריחוק. העונה האחרונה היתה קשה מנשוא עבורו, כמו לכולם, אבל נדמה שהוא ספג יותא מדי אש בזמן קצר מדי – וזה חלחל. בכל מקרה, הבחירה של חוגג להיכנס חזיתית ב"לה פמיליה" ולגדוע את נגע הגזענות מהיציעים, הביאה איתה מחיר אישי כבד. התקשורת – אותה תקשורת שנטשה את אריאל הרוש לבדו במערכה מול הגזענים של 2013, באופן חד משמעי וצפוי, שוב לא תומכת בחוגג במאבקו החשוב. הצביעות חוגגת – אחרי שנים שכלי התקשורת כולם קראו לבעלי הבית של בית"ר "להיכנס ביד קשה במתפרעים", את המלחמה הנוכחית הם מציגים בעיקר כסיפור על בעל בית שקם בוקר אחד והחליט להילחם בקהל שלו.
חוגג הצהיר שהוא אינו חושש מלה פמיליה, אבל ברור לי שהאירועים הקשים (כמו הגרפיטי כנגד אשתו) גרמו לו לאי נחת והדירו שינה מעיניו. ועכשיו הוא רוצה לעשות קצת לביתו. זכותו.
במהלך שלוש השנים של חוגג בבית"ר, ישנה טענה אחת שחוזרת שוב ושוב: משה חוגג הוא רודף פרסום.
חוגג – כך טוענים חלק מאוהדי בית"ר ברשת – הוא משהו שבין נרקיסיסט למגלומן. הם מוכנים להישבע שהאיש ניזון ממצלמות, סוחט לייקים מיומן, אקרובט המקפץ בין במות, להטוטן מיקרופונים.
אז נכון, חוגג הרבה להתראיין – אבל זה מתאזן מול אלי אוחנה ששמר על שתיקה יחסית (עד התקופה האחרונה). מעבר לכך יש פה הגזמה פרועה. חוגג מחזיק בתפקיד מפתח בחברה הישראלית – בעלים של קבוצת כדורגל שמסוקרת בוקר וליל על ידי עשרות אמצעי תקשורת, תחנות רדיו, אתרים ועיתונים.
כשבכל שני וחמישי פרשה חדשה צצה, מן הראוי שחוגג יגיע לאולפנים וייתן תשובות. אוהדי בית״ר מתגעגעים לדדש, אבל ממשה (דדש) עד משה (חוגג), העולם שינה צורה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
