קשה להגיד שהקשיים בסדרה מול הרצליה הפתיע אותי, אפשר להגיד שצפיתי את זה ואמרתי זאת גם בתוכנית בה אני פרשן ב"רדיו ירושלים". לא חשבתי שהפועל תעשה סוויפ, למעשה יש כמה סיבות לקושי מול הקבוצה מהשרון.
נתחיל מהסיבה המקצועית. בני הרצליה סיימה אומנם במקום השביעי בליגה, אבל הסגל שלה הרבה יותר טוב מהמקום בו סיימה העונה הסדירה. היא לא סתם קוטלת גדולות ולמעשה היא ניצחה, ואפילו יותר מפעם אחת את כל ארבעת הגדולות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
הסיבה השניה והטבעית יותר היא מה שמוגדר "ירידת מתח". המעבר מאירוע שיא כמו זה שהתרחש במאלגה, באולם מרשים של 11,000 מקומות ואווירה מטורפת לאולם היובל בהרצליה ולאנרגיות פחותות בזמן כל כך קצר שלא איפשר "זמן התאוששות", הוא קריטי.
הסיבה השלישית היא אלכסנדר דז'יקיץ'. המאמן האדיר הזה חווה צער אישי גדול (מות אימו) בדיוק לפני הפיינל פור, דבר שהשפיע עמוקות גם בגמר, כשאת משחק מספר 2 מול הרצליה הוא היה אמור להחמיץ בכלל בגלל מחלה (אולי בהשפעת התקופה הלא פשוטה), כשבין מאלגה להרצליה הוא טס לבלגרד להתאבל על מות אמו. סיטואציה קשה מאוד עבורו באופן אישי ויש לה גם השלכות רבות גם על הקבוצה. המאמן הסרבי הוא הקבוצה. כשהוא לא בכושר, כשהראש לא מאה אחוז כאן, זה מקרין על השחקנים. כך או אחרת, אני מאמין בלב שלם שמה שלא יהיה, הקבוצה תצליח להתגבר על כל מכשול בדרך לחצי הגמר נגד הצפוי נגד הפועל ת"א ואז אני מאמין שזו תהיה סדרה אחרת לגמרי, עם חזרה לבייס שהוביל את הקבוצה עד הלום – הגנת ברזל בלתי חדירה.
אנחנו נמצאים לקראת סיום העונה, אבל אי אפשר שלא להסתכל בחצי עין אל עבר העונה הבאה. התקופה בליגת האלופות של פיב"א במשך חמש שנים הייתה רצופה בעליות ומורדות כשהשיא שלה היה השנה עם העפלה לגמר. אני אומר בצורה חד משמעית – יש להיפרד יפה לשלום מפיב"א ולחזור ליורוקאפ עם הגדרת יעד כמטרה עיקרית: השתלבות ביורוליג. הבסיס חייב להישאר, כלומר קואץ' דז'יקיץ' וחלק גדול מהשחקנים ישארו, בשינוי לפי הצורך בחלק מהזרים והישראלים בדרך להגשמת החלום.
