עונת המלפפונים והטרפת במדינה מתערבבות אצלי לבליל של ריגוש, זעם, ציפייה, חרדה ותנועה מתמדת בין תחושות שייכות וזרות. לא יודע איך זה מרגיש אצל אוהדי הפועל שתומכים בממשלה וברפורמה, בטח הרבה שונה וקצת דומה, אבל רק את סיפורי שלי לספר ידעתי.
יש קטע אחד שאני משער שכל אוהדי הפועל שנכחו אי פעם בהפגנה מתוחה עם מלא שוטרים יוכלו להזדהות איתו: אתה מגלה עד כמה ההכשרה שלך במגרשים הכינה אותך לרגעים האלה. פתאום אתה מוצא עצמך מוביל התחלה של שיר, כי בלי הבריגדה או מי שזה לא יהיה שמוביל את העידוד היום בארנה – מישהו צריך לתפוס מנהיגות; אתה מנוסה בלנוע על שטחים קטנים תוך התחמקות ממעצר ומבעיטות סוסים, אבל גם תוך שמירה על מרחק סביר מהאקשן (המפגשים עם היס"מ ביד אליהו בניינטיז מוסרים ד"ש); ובעיקר – אתה מנוסה בלא להתייאש. אנחנו פקינג אוהדי הפועל ירושלים, ב-94' חזרנו מ-19 הפרש מול בית"ר ר"ג תוך שתי דקות ורבע תוך שירת "אל תירא הפועל אל תירא", אז מה זה בשבילנו קצת דכדוך בגלל צמצום הסבירות?
רוצים להישאר מעודכנים?
בדרך לקפלן השבוע, להפגנה שאחרי אישור החוק, ראיתי את תומר גינת עם החבר'ה שלו. לא מפתיע, כי הוא השחקן הראשון בליגה שהתבטא מפורשות נגד הרפורמה ובכלל נראה שמאז שהוא אמר "לא" למכבי, האיש הולך עם האמת שלו, כמו שאומרים בריאליטי. הרגע שבו הראש של גלעד לוי היתמר לפתע מעל ההמונים והתקרב לעברי היה כבר יותר מפתיע. מפתיע כי הנחתי שהוא ימני בגלל הכיפה שנחה על ראשו לפרקים, ואולי הוא באמת כזה וסתם בא להתרשם מהאווירה. כך או כך איחלתי לו בהצלחה בבאר שבע, אבל עם כוכבית: אם תדפוק נגדנו משחק, הבהרתי, זה יהיה לא לענין.
הטפיחה שלי על השכם של לוי טרם התקררה וכבר נזרקתי למחשבות על הקבוצה שהפועל מעמידה. האפקט העיקרי של הקיץ הזה הוא שובו של הגרוב לצמד המילים "הסגל הישראלי". אחרי שנים שאהבנו את הישראלים שלנו למרות הנגרות שלהם ולפעמים אפילו בזכותה, בעונה הקרובה הפועל תוכל להעמיד על המגרש את החמישייה המגניבה הבאה: דוברת, קורנליוס, זוסמן, בלייזר וצ'צ'אשווילי. אם בסוף גם קרינגטון יאוזרח, החבורה הישראלית תשודרג בשתי דרגות נוספות, ויש פה שינוי ענק לעומת העונות האחרונות.
אגב, כל מי שמוטרד מזה שלזוסמן יש כריזמה של דג זהב, מוזמן להביט בסרטון שהפועל העלתה השבוע בו קורנליוס מתקשר לאוהדים ונוזף בהם בחמידות על שטרם חידשו מנוי כדי להירגע. לבחור יש כמויות קסם אישי שמספיקות בכיף ל-2 סטופרים ישראלים בהגנה, איזה כיף שהוא נשאר איתנו בסוף.
