במוצאי שבת שעבר הפועל עלתה למשחק הליגה הראשון שלה העונה עם אלכסנדר דז'יקיץ' על הקווים ועל הסגל המקורי (גם אם חלקי).
לא הפתיע לגלות שהפועל ניצחה במשחק, זאת לאחר שהקריבה את שני משחקי הליגה הראשונים, וטוב שזה היה לעיני קהל אוהדים, שעדיין לא יכול לגדוש בהמוניו את היציעים בגלל הגבלות פיקוד העורף, אבל לפחות זה היה במגרש הביתי.
עוד קודם לכן, להפועל היתה משימה מאוד חשובה – לעלות מהמקום הראשון במפעל האירופאי של פיב"א והיא עשתה את זה. המשחק בבלגרד מול פאוק סלוניקי היה עצוב עבורי, כשבמקביל מתקיימת מלחמה בישראל, כשהפועל נאלצת לקיים את משחקיה הביתיים בחוץ לארץ. אולם "פיוניר" שמארח את הפועל בבלגרד, הוא מגרש אגדי שאירח משחקים גדולים של הכוכב האדום ופרטיזן ונמצא במגרש חמש דקות בלבד מהבית השני שלי בבלגרד (הראשון כמובן בישראל). היה מרגש מאוד לראות את הנכד של יוסף "ג'וחא" אנגל, בשר מבשרה של הפועל ואחד האוהדים הסמליים ביותר, מגיע למשחק שבו עושים לו הרבה כבוד, גם לצורך העלאת המודעות לחטופים. פגשתי את הנער החביב, אופיר אנגל ששוחרר משבי החמאס ולשמחתי הוא זכה לראות את הפועל מנצחת את היוונים ועולה מהמקום הראשון לשלב הבא.
רוצים להישאר מעודכנים?
קואץ' דז'יקיץ' היה רוצה שהכל יהיה בדיוק כמו בשנה שעברה, אבל גם הוא, כמו יתר הזרים של הפועל, מסתגלים לסיטואציה לא פשוטה כלל. ואם לנו הישראלים זה לא פשוט, להם עוד יותר. הפועל הצליחה לשכנע חלק מהזרים שלה להצטרף בחזרה למשחק הליגה ותמשיך להפעיל את הקבוצה על קו בלגרד-ירושלים. יש ציניקנים שכבר מבקרים את ספידי סמית', שמסרב בינתיים לחזור לישראל, אבל צריך לזכור שהוא (ואחרים) מפחד. ובצדק. לא מדובר במדינה שלהם. ייתכן והפועל תהיה בעקבות כך קצרה בעמדות הגארד, כי פרט לסמית', קרינגטון כרגע לא משותף למרות שהוא בארץ בגלל ענייני אזרחות וחוקי הליגה, נועם דוברת פצוע ולא ברור מתי יחזור ואיך ובמשחק האחרון בריינטון לאמר נעדר בגלל מחלה – כל זה מוביל אותי למחשבה שהפועל צריכה להיערך ולהחתים גארד ישראלי, כלומר את יפתח זיו הפנוי.
סגל ישראלי חזק בתוספת 3/4 זרים בכל משחק יעזרו להפועל לצלוח את התקופה עד למאני טיים של הליגה או קודם לכן עם סיום המלחמה בעזרת השם.
