הם זכו ביחד באליפיות ובגביעים, הם הפכו ביחד ולחוד את בית"ר ירושלים לאחד המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי והם (לבטח בנקודת הזמן הנוכחית) המאמן הגדול ביותר בהיסטוריה של בית"ר והסמל הכי גדול של המועדון. אבל אלי אוחנה ודרור קשטן היו הרבה יותר משחקן (גדול ככל שיהיה) ומאמן (ענק ככל שיהיה). היחסים ביניהם היו הרבה מעבר למגרש עצמו.
הבוקר, עם היוודע דבר מותו של דרור קשטן ז"ל בגיל 79, נמלא ליבו של אוחנה עצב גדול. "זהו יום עצוב לכדורגל הישראלי ולי באופן אישי", אומר אוחנה ל"כל העיר". "דרור הוא האיש שהשפיע הכי הרבה על הקריירה שלי. ללא ספק גדול המאמנים בישראל. כמה שהיה קשוח כלפי בחוץ, כך הוא היה רך ומכיל מבפנים. אישיות מיוחדת וייחודית".
רוצים להישאר מעודכנים?
אוחנה וקשטן היו צמד חמד שלא ניתן היה להפריד – לא בבית"ר וגם לאחר מכן. הם היו חברים אמיתיים והם גם זכו בבית"ר בלא מעט תארים. למעשה, אוחנה היה שותף כמעט לכל התארים של קשטן בבית"ר (למעט גביע המדינה בעונת 1988/89 – אז כיכב אוחנה במכלן הבלגית) – 3 אליפיות, גביע המדינה, גביע הטוטו ותואר אלוף האלופים.
"זכיתי איתו בתארים", מוסיף ואומר אוחנה, "אבל הייתי קרוב אליו מעבר למאמן ושחקן. נשארנו בקשר לאורך השנים. היו שנים שיותר והיו שפחות, אבל בשבילי, ועל אף פער השנים והגיל, הוא לעולם היה חבר קרוב ואהוב שלי. בתוך ים העצב שעוטף אותנו בימים אלו, זהו עוד יום עצוב, תם פרק נכבד בכדורגל הישראלי. יהי זכרו ברוך של דרור היקר והאהוב".
"דרור היה מאמן מוכשר מאין כמוהו", הספיד היו"ר המיתולוגי של בית"ר, משה דדש שזכה עם קשטן באליפויות ובגביעים, את על המאמן האגדי בשיחה עם "כל העיר": " הוא היה לא רק מאמן דגול, אלא אדם משכמו ומעלה. הצטערתי לשמוע על לכתו. חוויתי איתו חוויות מדהימות של אליפויות וגביעים ואת הזכרונות מהתקופה היפה בבית"ר אי אפשר לשכוח. זו הייתה תקופה יוצאת מן הכלל. מעבר לכך, גם שמרנו על קשרי חברות, גם אחרי שעזב את בית"ר. נשארנו בקשר והיינו חברים טובים. היה אישיות נפלאה ובנאדם טוב".
גם שחקן העבר ז'אן טלסניקוב נפרד ממאמנו לשעבר ואמר בשיחה עם "כל העיר":" נשבר לי הלב כששמעתי את הבשורה, הוא הזכיר לי את אבא שלי זכרונו לברכה אותו איבדתי בגיל 16. מעבר להיותו מאמן דגול בדפי ההיסטוריה של ישראל, הוא המאמן הכי אהוב שהיה לי, הכי קשוח, הכי אמיתי, הכי דוגרי ומעצים שחוויתי בחיי. בתקופה שלו הגעתי הכי רחוק שיש והוציא ממני את מלוא הפוטנציאל. אהבתי אותו כי הוא היה מזן האנשים שלא אומר הרבה, לא אומר מעט, אבל מדוייק ומה שצריך. באמת נשבר הלב. זכיתי שהיה לי מאמן כזה.
טלסניקוב משתף בזכרון שחרוט בראשו כששיחק אצל קשטן: "לא שחקן שנפצע הרבה, אבל פעם אחת נכנסתי לחדר שלו ואמרתי לו שאני חושב שיש לי מתיחה בארבע ראשי ושיש חשש למשהו. דרור כמו דרור ענה לי: 'יש חשש שאין לך שום דבר, אתה עולה לשחק. בזה נגמר העניין', וכמובן שעליתי לשחק. היה אדם גדול. כל המוסיף גורע".
, ניר רייכמן ששיחק תחת דרור קשטן, נפרד ממאמנו לשעבר בשיחה עם "כל העיר":" דרור הוא זה שהעלה אותי לבוגרים ושיחקתי תחתיו בשתי קדנציות שונות. הוא היה אדם מאוד מיוחד, מה שבאמת היה חשוב לו לפני היותך שחקן טוב יותר או פחות שהיה חשוב לו, זה איזה אדם אתה. היה חשוב לו ערכים של כיבוד מאמן, כיבוד זמנים וכיבוד חברים לפני הכל. לא אשכח משפט אחד שהיה אומר לנו באסיפות קבוצה שונות: 'בשבילי מי שמבשל את הגול יותר חשוב ממי שמבקיע', זה למעשה מספר את דמותו. המבשל הוא יותר ערכי, קבוצתי וחושב על כולם ואילו המבקיע חושב יותר על עצמו. זה משפט שממש חקוק אצלי. בנוסף, הוא היה מאוד קשוח, מתודי ומסודר, אך לעיתים קשוח מדי. בזמן אמת לא יודעים תמיד להעריך את זה, אבל כשעוברים עוד מאמנים יודעים להעריך גם את התכונות האלה של. אי אפשר לשכוח כל מיני אמנות שהיו לו, כמו החמסה שהייתה מבצבצת מהמכנס. הוא לא היה מחליף בגדים שהיו מביאים לו נצחון כולל החמסה, עם הזמן הבנו גם את התופעות האלה. היה מאמן ייחודי ומיוחד בסגנון ובאופי. כמות התארים שלו מדברים בעד עצמם. הוא היה אחד המאמנים הגדולים בתולדות המדינה."
