שחקני הפועל ירושלים חוגגים (צילום: עמוד הפייסבוק הרשמי של הפועל ירושלים)
שחקני הפועל חוגגים (צילום: עמוד הפייסבוק הרשמי של הפועל ירושלים)

דעה | שווה ערך לתואר

אליפות סביר שהפועל לא תיקח, גם הגביע האחרון היה לפני יותר מ-50 שנה, מה שנשאר זה נצחון בדרבי ועוד אחד הירואי שהוא מבחינתי כמו זכייה בתואר. הנצחון הדרמטי על בית"ר הוא אחד הגדולים בהיסטוריה

פורסם בתאריך: 10.2.24 00:33

לפני מספר שנים, באחת העונות הראשונות של שי אהרון כמנהל מקצועי (אז עוד תחת הכובע של הפועל קטמון), ישבנו ודיברנו וניסינו לחזות איך יראה העתיד, יום אחד אי שם, כשתהיה הפועל ירושלים אחת מאוחדת. שי ביקש שנמשיך להבטיח להגיע לאיחוד, שבזמנו היה רחוק מאוד בזמנו, והוא מצדו אמר שידאג לקבוצה שיום אחד תנצח דרבי בגול של דקה אחרונה. הרבה זמן עבר מאז אותה שיחה, אבל הנה הגיע היום בו שתי ההבטחות מולאו.
אין טעם להיכנס לניתוחים מקצועיים מהדרבי האחרון. זיו אריה הסביר ואמר שבמזל גדול התוכנית הצליחה, אבל לא לקח לעצמו קרדיט גדול מידי. אפשר למחוק את 88 הדקות הראשונות ולהתחיל לחגוג. זה היה משחק שכולו רגש, משחק שייזכר לעוד הרבה שנים כאחד המשחקים המשמעותיים ביותר שלנו, יחד עם הדרבי של המהפך מגול של דוד בוקר ועצירת פנדל של מריו זוכוביצקי מבעיטת עונשין של אורי מלמיליאן בדקה ה-85, שנערך אי שם בשנות השמונים המוקדמות ונחשב עד היום כדרבי הגדול ביותר של המועדון.

אין דרך להסביר את חשיבות הדרבי לקבוצה כמו שלנו. הרי אליפות לא ניקח כנראה אף פעם, את הגביע לקחנו לפני 50 שנה ולאירופה כנראה לא נגיע בעתיד הקרוב. אז מה נשאר לנו אם לא הדרבי? אלו המשחקים החשובים ביותר בכל עונה. ניצחון בדרבי מכפר על עוגמת נפש רבות שהיו וימשיכו להיות במהלך העונה. ניצחון בדרבי נותן תקווה לילדים שאוהדים אותנו, כדי שיהיה להם עתיד מתוק ותקווה. מבחינתי זה ניצחון שהוא שווה ערך לתואר, במיוחד שהוא נעשה בצורה מאוד הרואית עם מהפך בלתי נתפס שקרה תוך ארבע דקות, בטח כשזה נעשה מול עוצמת הקהל של יריבתנו העירונית.
אוהדי הקבוצה הכינו תצוגת עידוד מרשימה של דגלי פריסה שכיסו את היציע בהרמוניה אדומה שחורה מלאת גאווה. היינו בנחיתות מבחינת המספרים ביציע, כמעטים מול רבים, אולי לא נשמענו ממש, אבל זאת עד לזמן החשוב – הזמן שמפריד בין מנצחים ללוזרים. בין אלו שחוגגים 88 דקות לאלו שחוגגים עד הדרבי הבא. בין אלו שמחפשים תירוצים לתצוגת הנפל של קבוצתם, לאלו שחוגגים משחק חלש כאחד המשחקים הגדולים ביותר בהיסטוריה של קבוצתם. ובצדק.
כמה טוב להיות אדום בירושלים השבוע. שלא יגמר לעולם.
בתוך אווירת האופוריה המשכרת, חייבים לעצור ולהודות לכל אלו שאם המשחק היה מסתיים שתי דקות קודם לזמנו, היינו רובנו שותים היום את דמם. אז תודה מכל הלב לוועד, לזיו אריה, לאורי שרצקי ויותר מכולם לשי אהרון, שלא שכח את הבטחתו הישנה. למרות שהאופוריה תמשך בדיוק עד המשחק הבא (ככה זה בכדורגל), מקומכם בהיסטוריה של הפועל ירושלים – מובטח.

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר