בעיצומן של עונות כדורסל, ישנם מהלכים קטנים-גדולים שיכולים לעשות הבדל בין עונה בינונית לבין עונה מוצלחת. אותם מהלכים, בטח כאשר אנו מדברים על קבוצה ישראלית, לרוב נוגעים להחתמת חיזוק ישראלי לסגל הקבוצה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לחיזוקים ישראליים מפתיעים מאוד שהפועל ירושלים נוהגת לבצע לקראת הישורת האחרונה של עונת המשחקים לפני שנתיים הוחתם נועם דוברת על חוזה ארוך טווח, אשתקד היו אלה נועם יעקב וטי ג'יי קליין שהוסיפו המון עומק לקבוצה בליגה, השנה, במהלך מרשים למדי, הוחתם גם נמרוד לוי על חוזה ארוך טווח במועדון הירושלמי.
רוצים להישאר מעודכנים?
המשותף לכלל ההחתמות הללו, הוא האימפקט המיידי על העמקת הסגל, לצד החשיבה האסטרטגית לעונות הבאות. לוי חוזר למועדון כשחקן בשל ושלם יותר מאשר היה בקדנציה הקודמת שלו, וכישראלי שיודע להפיק ולצבור נקודות. חשוב להגיד שהגעתו של לוי יצרה מעין "פקק" בעמדת הפאוור פורוורד, אשר מאוישת נכון לעכשיו בארבעה שחקנים. המצב הנוכחי שם בסימן שאלה את עוז בלייזר. הגעתו של לוי בוודאי תנגוס בדקות המשחק המועטות שקיבל, וכדי לנצל את העומק בסגל, אציע לצוות המקצועי לרשום לחלק מרכזי ממשחקי הליגה הנותרים ארבעה גארדים וגבוה נוסף, כך שאת האיוש בעמדה ארבע ימלאו לוי ובלייזר, וכך גם יתווסף כוח אש לסגל בליגה (ללא תלות במצב החלמתו של צ'אצ'אשווילי). ניהול סגל עמוק יכול להיות מאתגר, ומבחן התוצאה יהיה על המאמן איליה קאנצוריס – שיצטרך לדעת להשתמש בכולו ובאופן מיטבי שימנע עומס.
נושא אחר שדורש התייחסות הוא הכישלון בהשאלת איתי מושקוביץ מהפועל חיפה. אני מאמין שהנהלת המועדון יכלה להתגמש יותר מול השחקן בכדי לפתור את סוגיית הרכז המחליף בסגל, אולי אף בפתרון של החתמתו לחוזה מעבר לעונת המשחקים הנוכחית ולהשאלתו לקבוצה אחרת בעונה הבאה, כתלות בהליך ההתאוששות של דוברת. התלות המוגזמת של הקבוצה בספידי סמית' עלולה להקשות עליה בשלבים המאוחרים יותר של העונה, ואולי כדאי לחפש פתרונות יצירתיים נוספים – כמו פנייה לפנרבחצ'ה בבקשה להשאלתו של ים מדר (שלא מקבל קרדיט ממאמנם של הטורקים). הרווח של מדר ושל ירושלים מהמהלך הזה יכול להיות גיים צ'יינג'ר רציני – ולהיות ההבדל בין עונה שביעית ברציפות בה הפועל לא עולה לגמר הפלייאוף, לבין עונה שנגמרת בצלחת אדומה.
