ההפסד בגמר הגביע למכבי הפתיע אותי. אני מודה שלא ראיתי את זה בא, בטוח שלא בצורה הזאת. כמובן שזו מכבי והפסד להם הוא תרחיש אפשרי תמיד, אבל האכזבה מההפסד בגמר היתה גדולה בגלל הסיטואציה.
הפועל הגיעה לגמר במומנטום טוב בסך הכל, כשהיא יציבה בכל הגזרות, אומנם כזאת שלפעמים יש לה הפסדים לא ברורים ליריבות נחותות, אבל גם תצוגות כדורסל יוצאות מן הכלל. התואר היה מונח על הכף והיה רק צריך לאסוף אותו.
מנגד, מכבי הגיעה כשוות כוחות, שלא לומר אנדרדוג. עונה נוראית מבחינתה ביורוליג כשהיא אוספת שם הפסדים ותבוסות, וכל מה שנותר לה זה הלחם והחמאה – כלומר גביע ואליפות בליגה המקומית – ואולי זה היה המכשול הגדול של הפועל. קטש הגיע נחוש, רעב וחדור מטרה. אפשר היה לזהות את זה בחצי הגמר נגד הפועל תל אביב, אפילו שגם שם הוא היה בנחיתות ואיכשהו הצליח לקחת את זה מהקבוצה של ינאי. הפעם, זה היה אחרת. הוא הכניע ללא תנאי את יונתן אלון, כולל טיפול מיוחד לג'ראד הארפר שאומנם הגיע לנקודות שלו, אבל את רובן עשה כשהמשחק כבר הוכרע.
הפועל קיבלה חזרה את הסנטר אוסטין וויילי, אבל ניכר שהוא חזר חלוד ובנוסף מאמני היריבות החלו ללמוד את הצמד הארפר-קרינגטון, כך שהפועל זקוקה נואשת לעוד עזרה. במבט קדימה, אלון צריך לכוון לשחקן זר משמעותי למשחקי הליגה ולמאבק העתידי על אליפות הליגה.
כל השנה החמאתי ליונתן אלון – ובצדק. אבל בגמר, לצערי, הניסיון של קטש כנראה שיחק תפקיד בהפסד-תבוסה.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל הגמר מאחורינו, ועלינו להסתכל קדימה למטרה הבאה: רבע גמר היורוקאפ שיתקיים עוד שלושה שבועות בבלגרד במשחק "בית". זה יהיה משחק אחד, שוב פעם נוק אאוט והפעם אסור לנו לפשל. היריבה עדיין לא נקבעה ואם זו תהיה ונציה, הרי שאפשר לחלום על חצי הגמר, אבל אם זו תהיה גראן קנריה החזקה, שהדיחה את ולנסיה האימתנית בחצי גמר הספרדי רק לפני מספר ימים, זה כבר סיפור אחר לגמרי. בניגוד למשחקים בבולגריה, הפעם צפויים להצטרף כ-1,000 אוהדי הפועל שבהחלט יכולים לתת אווירה ביתית וחמה, במקום משחק נטול אוהדים וקר בסמוקוב, אבל אם נקבל את הספרדים נצטרך התעלות של כולם כדי להעפיל לחצי הגמר.
תגובות