אני לא יודע אם זה הבצורת, הימים שהולכים ומתארכים או סתם כי אנחנו לפני פסח, אבל יש באוויר ניחוחות של מאני טיים. למרות האכזבה העצומה מההפסד למכבי (בארנה) בגמר גביע המדינה, המבחן האמיתי של הפועל העונה יגיע בדמות רבע גמר היורוקאפ. ובלי קשר לזהות היריבה – לטעמי יש כמה נקודות שהפועל תהיה חייבת ליישם בכדי לצאת עם ידה על העליונה.
הראשון, נוגע דווקא לאיגור קולשוב. אמנם הוא הגיע כהחתמת פלסטר, אבל הדברים שהוא מביא לפרקט יכולים מאוד לעזור לקבוצה דווקא במשחקים בהם שום דבר לא הולך. הקליעה האבסולוטית שלו יחד עם הנוכחות ההגנתית יכולה לתת יופי של תפוקה בעמדה 3 במקרים בהם זוסמן על הספסל ו/או כשמורגן פחות פוגע. יונתן אלון חייב לדעת לתזמן לו את הדקות, ואף לשקול לשחק איתו כ-4 בהרכבים נמוכים (בטח לאחר שהפועל איבדה את גבי צ'אצאשווילי ומצבת הגבוהים התקצרה) אך סופר אגרסיביים בזכות הריווח שהוא מספק למשחק ההתקפה, ולפוקוס שהוא מושך מהארפר וקרינגטון, בהם ההגנות לומדות להתמקד.
הנקודה השנייה נוגעת לשימוש (או יותר נכון, לחוסר השימוש) באוסטין ווילי כשחקן מטרה בצבע. בהיעדר תרגילים שמבודדים את ווילי על גארדים לאחר חילוף בצבע, משחק ההתקפה של הקבוצה הופך לשבלוני, צפוי מאוד וכזה שמקדש את העקרון ״תנו את הכדור להארפר וצפו לטוב״. קבוצה שרוצה ללכת עד הסוף במפעל הזה חייבת לקבל תפוקה אמיתית מהסנטר הפותח שלה, וזה מתחיל קודם כל בשימוש נכון בו – גם כשחקן מטרה בצבע כמסיים של מהלכי פיק אנד רול – וגם על ידי נעילה של היריבים.
הנקודה השלישית נוגעת למורגן. אלון יצטרך לשחק תרגילים שמפנים אותו לזריקה מחוץ לקשת וגורמים להגנה היריבה כאב ראש רציני. אני מאמין שהשילוב שלו עם ג׳ונסון ו-ווילי יעמיד הרכב מאוד מכוון ריבאונד התקפה, מה שיכול להיות פקטור משמעותי שעושה את ההבדל בין מול גראן קנריה הספרדית. הספרדים מהווים משוכה מאתגרת למעבר, אבל אני מאמין עדיין שעלייה לחצי הגמר תלויה רק בהפועל.
רוצים להישאר מעודכנים?
כשחורשת השמועות על התרחבות היורוליג ל-20 קבוצות גואה, הגעה לשלבים המאוד מאוחרים של המפעל צריכה להיות היעד העיקרי של הפועל מהעונה הזו. ואם המשחקים גם יחזרו להיות משוחקים בישראל, הסיכויים להצלחה אף יגדלו.
ומכאן, רפואה שלמה וחזרה מהירה למגרשים לגבי צ'אצ'אשווילי, שנפצע פעם נוספת וקרע את הרצועה הצולבת, ונקווה לפחות שנמרוד לוי יחזור בקרוב וימלא את החלל.
תגובות