ההתמודדות על מקום בהרכב בגיל צעיר; הקושי לשחק בארץ זרה; המתח לפני בעיטה מכריעה; השאלה למה צריך את כל הלחץ הזה בכלל – זה סוג הנושאים מהם עשויה סדרה חדשה, שתעלה ב'כאן 11' ביום רביעי הקרוב, בשעה 22:05. סדרה שמכניסה אותנו לראש של הצוות המקצועי והסגל בקבוצת כדורגל מצליחה, בשנה דרמטית בתולדותיה.
מהצצה ראשונית על הסדרה 'אלופות' (שני פרקים הוקרנו בסינמטק בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים בירושלים), זו סדרה על כדורגל, ולא על 'כדורגל נשים' כפי שלעיתים קוראים לליגות בהן משחקות כדורגלניות, כאילו שזה לא אותו המשחק. כל הנושאים שהוזכרו לעיל אינם ייחודיים לספורטאיות והסדרה הזו תתאים לכל מי שאהבת הכדורגל בליבם – כל מי שהתרגלו לעודד או לפעמים לצעוק, בלי לדעת מה קורה מאוחרי הקלעים.
כדורגל בירושלים מספק מורכבות, שמביאה הקשת התרבותית הרחבה כאן. בוודאי שגם לזה תהיה משמעות בסדרה, הסוקרת את חיי הקבוצה. זה לא ריאליטי כמו 'גולסטאר'. זו סדרה תיעודית. אבל המבט האישי והדרמות מבטיחים, שבקרוב נתחיל להזכיר את השחקניות בשמן הפרטי, נחליף דעות על מהלכים על המגרש ומחוצה לו ונכסוס אצבעות במתח, כשנחכה לראות איך הן ירגישו בסוף העונה.
'אלופות' היא סדרה על הפועל קטמון ירושלים, קבוצה צעירה ששחקניותיה מתמודדות בשנים האחרונות בצמרת ליגת העל. היא חלק ממועדון 'הפועל ירושלים' והמעטפת הדומה לה זוכות קבוצות הגברים והנשים בה, נדירה בארץ למרבה הצער. נכון להיום הפועל ירושלים הוא המועדון היחיד בארץ, המחזיק קבוצות נשים וגברים בליגת העל. הוא גם המועדון היחיד שנמצא בבעלות האוהדות והאוהדים.
הציפייה להקמת קבוצת נשים במקביל לקבוצת הגברים, היתה קול שעלה מתוך הקהל וכשבשלו התנאים – קמה הקבוצה. הקהל שכאמור ציפה להקמתה, לקח אחריות מייד בדחיפה: מגיע למשחקים החל מיומה הראשון; פודקאסט אוהדות ואוהדים מלווה אותה (החתומה כאן היא אחת מהאחראים לו); בקבוצת הווצאפ שמלווה את הקבוצה ניתן למצוא בשיח השוטף אפילו דיונים בהצלחותיהן של השחקניות הזרות במשחקי נבחרת שלהן. גם הקהל הרועש והמסור הזה, נדיר במחוזותינו למרבה הצער.
תמיד יהיו מי שיגידו שנשים שמשחקות כדורגל זה לא מעניין ולא מצדיק השקעה או שידור. אלה דורות קודמים שמדברים מגרונם. ההרגל לעקוב אחרי כדורגל של גברים, שהם נולדו אליו, משאיר אותם עם תמונה חלקית. ילדות ונערות שרוצות לשחק כדורגל צריכות להתאמץ הרבה יותר כדי למצוא איפה להתאמן, מפני שהמסגרות מועטות והאימונים בהן מצומצמים. כבוגרות הן ייאלצו לעבוד בעבודה נוספת במקביל למשחק מקצועני, וייגלו ברגע האחרון את השעה של המשחק הבא שלהן, שיתקיים במגרשים קטנים עם פחות תנאים ורוב הסיכויים שלא ישודר.
רוצים להישאר מעודכנים?
הסביבה משדרת להן שהן לא אמורות לעשות את זה בכלל, כי זה לא נשי והן לעולם לא יהיו מספיק טובות. במצב הזה אין לציבור הזדמנות לגלות באמת אם זה מעניין בכלל. רבות ומצויינות פורשות בגלל שהמאבק מתיש אותן.
אנחנו, אוהדות ואוהדי הכדורגל, יודעים איזה מקום עצום המשחק תופס בחיים שלנו. אנחנו צריכים להיות הראשונים שיילחמו למען הילדות סביבנו, שיהיה להן אופק להנות ולהצליח בכדורגל בדיוק כמו הילדים. הסדרה 'אלופות' נותנת לנו הזדמנות לעודד את השינוי הזה. כדאי לשבת איתן לצפות כדי שהן יראו את האופק. גם אנחנו כנראה נלמד מצפייה בסדרה איזה דבר או שניים
אדומה
אם כתוב בגוף הכתבה באותיות קידוש לבנה שזה לא ריאליטי ולא גולדסטאר, למה לתת לזה כותרת מפגרת?