ביום ראשון בערב תתייצב הפועל פעם נוספת ביד אליהו למשחק שנקרא "הקלאסיקו" הישראלי מול מכבי תל אביב. היריבות ידועה, ההיסטוריה מדברת בעד עצמה אבל השנה נכנסה לזירת ההתגוששות גם הפועל תל אביב.
תל אביבית אחת, או שתיים – השורה התחתונה זהה: להפועל נותרה אפשרות אחת ויחידה העונה כדי להפוך עונה מאכזבת מאוד למוצלחת – זכייה באליפות. בגמר גביע, הפועל הובסה על ידי מכבי ובאירופה הודחה על ידי גראן קנריה, כך שרק תואר האליפות עוד יכול לגרום לנחת אצל האוהדים.
זאת הייתה עונה לא פשוטה כלל, עונה שבה התגובות של הצוות המקצועי, של הטריו גל מקל-דן שמיר-יונתן אלון (ולא של מתן אדלסון שמשקיע כסף רב) היו לא טובות בלשון המעטה. החל מהיעדר מחליף לנמרוד לוי שנפצע, דרך מחליף חלש (דרק אוגביידה) שהובא לאחר הפציעות של ג'סטין סמית' ואוסטין וויילי, ועד לשחרור של ספידי סמית' והמחליף הלא איכותי שהגיע במקומו. במקום להביא זרים איכותיים – מצאנו את עצמנו עם ים של בינוניות.
ביום שלישי האחרון, פורסמה ידיעה שהפועל "הפסידה" במאבק על הרכז מרקל ג'ונסון, שהעדיף את בני הרצליה בגלל ששם יקבל מקום מרכזי מאשר בקבוצה ששואפת לתארים כמו הפועל. לכאורה נראה הגיוני, אבל עדיין תמוה ומוזר שהעדיף קבוצה פחות נחשבת מאשר מועדון עם שאיפות, וההחלטה שלו לא בדיוק מחמיאה לאדומים. גם בלעדיו הפועל צריכה להמשיך ולהתמקד בחיפוש אחר שחקן משמעותי בקו האחורי, שייקח את הדקות של טאריק פיליפ ויעזור לקבוצה להתמודד עם התל-אביביות.
המשחק ביד אליהו ביום ראשון הוא גם חשוב בגלל מאבקי מיקום, והפועל צריכה לשאוף כמה שיותר למעלה כדי לזכות בסוף התהליך ביתרון ביתיות גם בגמר. כרגע, זה נראה רחוק, אבל עם החתמה של שחקן משמעותי, שיהיה הג'וקר של העונה – אני מאמין שנוכל להמתיק את העונה ולכל הפחות להתמודד בצורה תחרותית ושווה לעשירות מתל אביב.
בשורה משמחת היתה חזרתו של נמרוד לוי, שהראה יכולת לא רעה בניצחון על אליצור נתניה. אחרי הפציעה של גבי צ'אצ'אשווילי, שהותירה את האדומים ללא גבוה ישראלי ראוי, החזרה של נמרוד מהפציעה היא בהחלט בשורה טובה. כולנו זוכים את ההופעה הנהדרת שלו בגמר הגביע בשנה שעברה ועכשיו נותר לקוות שהוא יכנס מהר לעניינים, כי הרבה זמן אין.
תגובות