הפועל ירושלים חייבת לבחור – קבוצה תחרותית באמת, או עוד "כמעט". עונת 2024/25 לא הייתה טובה להפועל ירושלים. שוב הגיעה הקבוצה מרחק נגיעה מאליפות, אך נותרה עם עוד "כמעט" באוסף. סדרות פלייאוף מרגשות מול התל אביביות המתיקו מעט את הסיום, אך בעקבות המלחמה לא הביאו קתרזיס. הפסדים מיותרים בליגה וביורוקאפ, הדחה מוקדמת, פארסת ארבעת השחקנים בהמבורג ותגובות איטיות לפציעות – כל אלה התרחשו למרות תקציב שיא. גם התבטאויות לא מוצלחות מצד ההנהלה פגעו באמון הקהל.
עם זאת, בחודשים האחרונים נראה שינוי – שימור שלושת השחקנים המרכזיים והחתמת רועי הובר במהלך יקר ולא פשוט – הם צעדים שאינם מובנים מאליהם. אבל ההחלטות האחרות של הקיץ הקרוב יקבעו אם העונה הבאה תראה אחרת לגמרי.
לקיץ הזה מגיעים האוהדים באופטימיות זהירה. מצד אחד, נעשו השקעות היסטוריות וניכרת מחויבות לשמור על שלד חזק. מצד שני, ההנהלה מקפידה לשדר שהיא לא מתכוונת "להשתולל", וגל מקל מבקש לא לפתח ציפיות רק בגלל ששם המשפחה של הבעלים הוא אדלסון.
אבל ברור לכולם ששימור הסגל לבדו לא יספיק. אם המטרה היא תארים, מקומיים ואירופיים, נדרשים חיזוקים חכמים ומשמעותיים. לא בהתפרעות תקציבית, אלא בהשלמת פערים אמיתיים, שחקנים שיוכלו להרים את הקבוצה ברגעי הכרעה.
כרגע הפועל שומרת על שקט תקשורתי אופייני, בעוד היריבות ממשיכות לפמפם כותרות. אבל דווקא בשקט הזה יש פוטנציאל – לאור חוסר הוודאות סביב הפועל (או אפואל) תל אביב והקושי של מכבי לשמר את הסגל, זו עשויה להיות הזדמנות נדירה להסתער על תארים מקומיים. גם באירופה, עם עזיבת יריבות חזקות, כרטיס ליורוליג הפך למוחשי יותר – אם תתקבל ההחלטה ללכת על זה באמת.
האתגר: הפועל צפויה לארח שוב באירופה במדינה זרה, רחוק מהקהל. זה עשוי לפגוע במוטיבציה של הבעלים להשקיע עוד, אך הרגיעה הביטחונית מעלה תקווה לשוב לארנה.
"זו לא עונה לזכות ביורוקאפ"? זה אולי נכון בתרבות האמריקאית ממנה מגיע אדלסון שבה יש מקום לתהליכים ארוכי טווח. אך בישראל, במיוחד בכדורסל, אין סבלנות לחכות. תהליכים זה טוב, אבל אוהדים רוצים גם תוצאות.
ברמה המקצועית הפועל תצטרך לבצע מספר החלטות קריטיות. כריס ג'ונסון הקסום צפוי לעזוב לטובת שחקן עם יותר סייז וקליעה לעמדה 4, ג'רמי מורגן מתקרב לפריז, ואת מעמדו של ג'סטין סמית' שווה לבחון. למרות הופעה טובה בגמר, הסנטר התקשה להותיר חותם לאורך העונה ונראה שחסר להפועל שחקן דומיננטי שבא לשחק בשני צידי המגרש. בנוסף, יש צורך בגארד נוסף שימנע קריסות התקפיות כשהארפר יוצא לנשום. גם בסגל הישראלי אין ודאות לגבי צאצא וקורנליוס, אך קשה לראות שדרוג משמעותי בשוק המקומי.
לסיכום, חודשי הקיץ הקרובים הם הרבה מעבר לבניית סגל – הם מבחן לבעלות החדשה. האוהדים יסתכלו לא רק על מי מגיע ומי עוזב, אלא גם על כוונות. האם הפועל רוצה להתמודד באמת, או להמשיך ללטף את גבול הצמרת?
האמון של הקהל, מכירת המנויים, רמת העניין – הכל ייגזר מהתשובות שנקבל עד ספטמבר.
דני
אסור לגמגם,מי שרוכש קבוצה לא צריך להסתפק בלהיות "הסגן של בר כוכבה,הכדורסל הוא ספורט שאמור לרגש ולרגש זה אומר להיות שם וחזק בכל המיפעלים כאן ובאירופה עד שריקת הסיום ומי שיזכה סבבה ולכן אי אפשר שלא להביט שמאלה וימינה לקבוצות עם שאיפות כשלנו ולא להתחמש לפחות כמוהם.