היום (רביעי) התבשרנו כי לאור המצב הבטחוני בארץ על רקע המלחמה, הפועל כצפוי כבר לא תארח יותר השנה את משחקי היורוקאפ בארנה. משחק רבע הגמר, שייערך בשיטת הנוק־אאוט הקשה, יתקיים ב־17 או ב־18 במרץ. היריבה עדיין לא ברורה וזו עשויה להיות מנרסה הספרדית או טורק טלקום הטורקית, כשבמידה והיינו פוגשים אותה – המשחק ממילא לא היה נערך בארנה. אולי אפשר לקוות שדווקא היא תעלה, כדי להתנחם.
המגרש הביתי יהיה בשכונת "ניו בלגרד", אולם קטן של כ־2,000 מקומות, שיותר מזכיר את מלחה מאשר את אולם פיוניר הגדול יותר (כ־7,000 מקומות ישיבה), שבו מכבי תל אביב מארחת את משחקיה ביורוליג.
בהפועל אומרים שיסבסדו את כרטיסי הטיסה, וזו כבר מחווה יפה מצד הבעלים מתן אדלסון, במיוחד אם הוא רוצה תמיכה של האוהדים. כולנו זוכרים את 1,500 אוהדי הפועל תל אביב שתמכו בקבוצתם באולם הצר בסמוקוב שבבולגריה וכמה זה עוזר. אני מאוד מקווה שהנהלת הפועל תשיג אישורי כניסה לכמה שיותר אוהדים. זה קריטי להמשך.
שלב חצי הגמר (אם נגיע לשם) כבר ייערך בסדרה קצרה של הטוב משלושה, ולכן אפקט הקהל הביתי יהיה חשוב במיוחד. דווקא בשלב הזה היינו צריכים לפגוש קבוצה שאינה מטורקיה, ואין לי ספק שבארנה היינו עוברים כל קבוצה בכל שלב, אבל זו המציאות ואיתה צריך להתמודד.
בגמר, אם נגיע, סביר שנפגוש את באשקשהיר או בשיקטאש הטורקיות, שהשקיעו השנה הרבה מאוד כסף וגם להן יש יומרות יורוליג. נקווה שנגיע למעמד הזה עם תמיכה של 2,000 אדומים באולם הקטן בבלגרד.
רוצים להישאר מעודכנים?
מקצועית, מצבו של יובל זוסמן מדאיג אותי. הוא בורג חשוב מאוד, ואני מקווה שיהיה כשיר עד לשלב רבע הגמר. הוא הסמול פורוורד העיקרי והטוב שלנו. יש לנו גם בעיה בעמדת הסנטר המחליף לוויילי: סקפינצב לא מספיק טוב, ג'סטין סמית' הוא שחקן התקפה איכותי, אבל פחות בולט בנוכחות בצבע בצד ההגנתי ובעיקר בריבאונד – ונקווה להתעלות מצדו בהיבט הזה.
כך או אחרת, למרות שהמשימה הופכת קשה יותר – גם בלי הארנה, להפועל יש סגל שנועד ללכת הכי רחוק, והכי רחוק זה זכייה בגביע. נתפלל לבשורות טובות ושהמלחמה תסתיים עד שלב רבע הגמר, כדי שכמה שיותר אוהדים יוכלו לתמוך בקבוצה האדומה.
תגובות