צריך להיות ערל-לב מוחלט כדי להתעלם מהופעתה המעולה של בית"ר באצטדיון סמי עופר ביום שני האחרון. הצהובים הציגו כדורגל מבריק, הפכו את הפועל חיפה לעפר ואפר וגדי קינדה הלהיב את כל רואיו.
אין להתעלם מהשפעתו הגדולה של המאמן רוני לוי על הישגיה של בית"ר בעת האחרונה. הוא השתחרר מעכבותיו השמרניות, חי טוב בעורו ומאפשר לשחקניו המוכשרים להתבטא. בית"ר איננה קבוצה מושלמת עדיין וספק אם תזכה באליפות. עצם העובדה שמדברים עליה נכבדות כקבוצת צמרת כל דבר היא הצלחה גדולה לצוות המקצועי. אם חשבנו במהלך העונה שמקום טוב באמצע יחמיא לבית"ר, הרי שעתה השאיפות הן אחרות לחלוטין.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הבחנתי במחליף שלום אדרי, ששיחק דקות מעטות אבל הוכיח שהוא וירטואוז שיוכל להוביל את עצמו ואת קבוצתו למקומות אחרים. לוי מבשל אותו לאט וכמי שאוהב להכין אוכל פרסי אני יכול להעיד, שלעתים לאט זה מצוין. הבעלים משה חוגג משתלב עם הקהל חרף מאמציו הגלויים והמוצלחים לבער את הגזענות מהיציעים. וגם זה נהדר.
חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)
הקללה הישנה
הפועל קטמון צמצמה ביום שני את הפער מראשון לציון לנקודה אחת, חרף אובדן שתי נקודות מתוך שלוש במחצית השנייה של המשחק מול בני סכנין. אין מה לבכות את "ההפסד המתון" הזה. קטמון איננה הקבוצה הכי טובה בלאומית, ולכן ההישגים שלה בצמרת הם מדהימים. איני בא בטענות לאף שחקן וגם לא למאמן זיו אריה, אבל צריך להיגמל מהמגמה המסורתית של הפועל לסגת אחרי שמשיגים יתרון, אפילו זעום.
הקבוצה הצעירה הזאת ממצה יותר ממאה אחוז מהפוטנציאל שלה וזה נפלא. אם נצליח להחזיק את הסגל הנוכחי בשינויים קטנים בלבד, נוכל לראות במדים האדומים קבוצה עוד יותר טובה. מלת המתח היא יציבות.
עצה טובה אחת למאמן – לשנות את תפקודו של וילי אגאדה בהרכב. הוא מנוטרל לגמרי בבדידות הלא מזהירה שלו בחוד. לדעתי יש לנצל את יכולותיו בקישור הקדמי ולשלוח את רוי מליקה החזק פיזית לחוד. כולנו, כולל זיו אריה, נצא נשכרים מצעד כזה.
הכישלון של וסטהאם
האם וסטהאם יונייטד המזרח לונדונית הגיעה במשחקי חג המולד לסוף דרכה? קשה לנבא. זוהי קבוצה עקשנית עם מסורת של חוסר יציבות. לצד הפסדים מחפירים בבית היא ניצחה בחוץ את צ'לסי ואת סאות'המפטון במשחקים בכלל לא רעים.
במשחק במוצאי שבת כשלה וסטהאם שוב ועל כן הוחלט במועדון לפטר את המנג'ר מנואל פלגריני. לדעתי הוא מאמן מעולה, שאיבד את הביטחון ואת השפעתו על השחקנים. וסטהאם היא קבוצת מרכז טבלה טיפוסית וירידה ליגה תהיה אסון תדמיתי, כלכלי ומקצועי.
בצד הדאגה לווסטהאם לא ניתן להתעלם מהעונה הנהדרת של ליברפול. היא תהיה אלופה ראויה, אחרי שנתיים רצופות של הגמוניה של מנצ'סטר סיטי. הליגה האנגלית היא מעולה גם השנה וחסידיה בארץ הולכים ומתרבים.
במוצאי שבת נערכה אזכרה למרטין פיטרס אחד מכוכבי הזכייה האנגלית בגביע העולם 1966. ג'ף הרסט, היחיד שנותר בחיים מהשלישייה הגדולה (הרסט, פיטרס ובובי מור) הוביל את האזכרה המכובדת לפני המשחק. כרגיל במקרים אלה, הכבירו על המנוח תשבוחות מופרזות. הוא היה שחקן בינוני מאוד, אבל אתלטי עם בעיטה ונגיחה טובות. המנג'ר שזכה בגביע העולם אלף ראמזי העריץ אותו אבל התעלם מחסרונותיו הרבים מספור. בדרך כלל, כאשר אדם מכובד כמו ראמזי, מיד עם זכייתו בגביע העולם, משבח בצורה כל כך לא מבוקרת שחקן כמו פיטרס, התדמית שלו מתקבעת בתקשורת ובדעת הקהל.
אף על פי כן הצטערתי מאוד שפיטרס מת. הוא תמיד היה מנומס ושקול, ונראה צעיר בהרבה מגילו. אחרי שעזב את וסטהאם ועבר לטוטנהאם (שהיתה אז קבוצת צמרת) בלטו מגבלותיו יותר ויותר. עם זאת, תמיד היה אהוד כל כולם, כולל המבקרים של יכולתו המקצועית.
