אלירן עטר (צילום: ניר קידר)
אלירן עטר (צילום: ניר קידר)

דעה | בוסט המחץ: אלירן עטר הכי מתאים כעת לבית"ר ירושלים

אחרי העזיבה של גדי קינדה ופציעתו של שלומי אזולאי - אלירן עטר זה בדיוק מה שבית"ר צריכה וגם, את אותם אוהדים מקללים מאחורי הספסל של רוני לוי צריך להרחיק | טור דעה

פורסם בתאריך: 29.1.20 13:55

בית"ר ירושלים השיגה ניצחון דחוק על הקבוצה החלשה מנס ציונה. לאחר פתיחה טובה ושער מוקדם מאוד של אופיר קריאף, ציפינו שבית"ר תדרוס את האורחת, תביס אותה, אך בפועל התאכזבנו. אז נכון שהניצחון חשוב, אבל הדרך קצת קלקלה ואכזבה.

איפה הימים שבית"ר היתה עולה ליתרון מוקדם ומוחצת את יריבותיה, שהיו מפחדות לבוא לימק"א ובהמשך לטדי? היום כולם מסתכלים לה בלבן של העיניים, וזה אומר הכל. מה שבולט לעין הוא חוסר המחץ למעלה וזה גם בגלל שגדי קינדה עזב ושלומי אזולאי פצוע. חשוב לנסות לחזק את החלק הזה עם עוד שחקן טוב – אלירן עטר מתאים כמו כפפה לבית"ר, הלוואי והוא ינחת בבית וגן.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


מה שאפשר לקחת מהמשחק הוא את חזרתו לכר הדשא של עידן ורד, שאמנם עדיין לא ראינו כלום ממנו, אבל כולם מקווים שיחזור לעצמו ויהיה החיזוק הטוב ביותר לקבוצה.

אני רוצה להתעכב על הקללות לעבר רוני לוי מחבורת אוהדים שיושבת ממש סמוך לספסל. חבר שישב לא רחוק מהם סיפר לי שהקללות היו בלתי נסבלות, שאותו קומץ – אם תקראו לו כך, מקלל ללא הפסקה, ללא קשר לכלום וללא קשר ליכולת. כאילו שהם באים לטדי רק כדי לקלל, להפריע ולשבש. לא מובן, לא רצוי ואפילו מכעיס מאוד. איפה תרבות הכדורגל? איפה הכבוד לקבוצה? איפה הכבוד הבסיסי למאמן? חלאס עם הדבר הזה. אפשר למחות, אבל יש דרך ומי ששומע אותם פשוט מתבייש. ככה לא מתנהגים אוהדי בית"ר אמיתיים. נקודה.

אני חושב שצריך לסגור הרמטית את אזור הספסל לקהל, כדי שזה יפחת – אפילו בלי לתת הסברים. זה רק פוגע בקבוצה, במאמן, ובנעשה על כר הדשא. אין לזה שום תועלת. אוהד אמיתי מעודד תמיד, ובכל סיטואציה, במיוחד שהקבוצה רצה יפה למעלה בטבלה.

לשנות את אותם האנשים יהיה קשה, אבל לפחות ניתן להרחיקם. את זה אני מצפה גם מראשי בית"ר וגם מהמשטרה – שתעצור את אותם מקללים ומגדפים. פה זה לא יהיה.


רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)

רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)


קטמון. לדעתי הקבוצה סיימה את העונה. מבחינת מחשבה על העלייה, במיוחד אחרי ההפסד המביך בבית בשני מול בני לוד. אחרי הפתיחה המגמגמת, קטמון התעשתה ורצה יפה למעלה, ולפני חודשיים חזרה לעצמה בגדול וירתה לעצמה ברגליים. מדובר בקבוצה שסובלת מחוסר שיווי משקל משווע, כאילו היא הצהירה שהיא לוזרית גדולה, והיא ממש רוצה להוכיח את זה. משהו בדי.אן.איי של הקבוצה חייב להשתנות, כי האוהדים כבר מאסו בלהיות קבוצה נחמדה. נשאר רק לפחות להתחיל לבנות קבוצה צעירה לשנה הבאה, זה יהיה נכון וראוי לתת לעוד שחקני נוער צ'אנסים להשתלבות בבוגרים. אין זמן טוב יותר מזה. האם זו המחשבה שחולפת בהנהלת קטמון? או שהיא תמשיך להעניק במה לשכירי חרב שנוטשים אותה אחרי זמן קצר לעבר שכר טוב יותר.



נורדיה. אכזבת העונה בספורט הירושלמי. מציפייה לעלות יש לה מזל שבתחתית יש המון קבוצות חלשות ממנה. ההשקעה הכספית היא פשוט עצומת ממדים בשביל ליגה א'. המסקנה – כדאי ורצוי לבסס את הסגל על שחקנים ירושלמיים, ועליהם להלביש רכש, אבל לא כל אחד. הסגל נראה כמו עדר, וככה לא מתנהלת אגודה שרוצה להתקדם.

תגובות

אין תגובות

תגיות:

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר